בית הקברות היהודי בווייסנזה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית בית קברות ריקה.
בית הקברות היהודי בוַויְיסְנזֶה (בגרמנית: Jüdischer Friedhof Berlin-Weißensee) הוא בית קברות יהודי ברובע וייסנזה בברלין, הגדול (או השני בגודלו) באירופה. בית הקברות נוסד ב-1880, הוא משתרע של שטח של 42 הקטאר ומונה כ-115,500 חלקות קבר[1]. קבורים בו אישים רבים מיהדות גרמניה, בהם הצייר לסר אורי, רעייתו של הרב לאו בק, הפילוסוף הרמן כהן, הסופר שטפן היים ורבים אחרים.
תיאור בית הקברות
שער בית הקברות ומבני המנהלה והשירות (ברחוב הרברט באום) נבנו ב-1880 לפי תכנונו של האדריכל הוגו ליכט בסגנון דמוי רנסאנס איטלקי. לפני השער ניצבת מצבת זיכרון לנספי השואה ועליה המילים "יזכור השם מה היה לנו". מצבה זו הצטרפה לאנדרטה לנספים היהודים במלחמת העולם הראשונה שהוקמה ב-1927. סמוך להן לוח המנציח את קורבנות המאבק בנאציזם.
בית הקברות הגדול נחלק ל-120 חלקות, כאשר החלקות בהיקף הקרוב לגדר יועדו למשפחות המעמד הגבוה ונבנו בהן אחוזות-קבר דמויות מאוזוליאום. החלקות הפנימיות מקושרות בשבילים הנמתחים בצמחייה עבותה.
היסטוריה
השטח נרכש על ידי הקהילה היהודית הראשית בברלין כאשר המקום בבית הקברות העתיק בגרוסה המבורגר שטראסה, שנחנך ב-1672, מוצה עד תומו.
במהלך השואה מונה על ידי הממשל הנאצי מרטין ריזנבורגר, לימים רבה של מזרח גרמניה, למעין-רב של בית הקברות. הוא ערך בבית הקברות טקסי דת יהודיים שונים, ושמר בו מאות ספרי תורה. בית הקברות שרד בימי גרמניה הנאצית ורוב מצבותיו לא ניזוקו, אך מבנה שירות שהוקם ב-1919 נהרס.
עקב חלוקת גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה נותר בית הקברות בברלין המזרחית ושימש את הקהילה היהודית הקטנה בעיר. הוא הוזנח ומצבו התדרדר. בשנות ה-70 של המאה ה-20 תוכנן להרוס חלק מבית הקברות לשם סלילת כביש, אולם התוכנית הוסרה עקב התנגדות הקהילה היהודית.
בשנת 2005, לרגל יובל 125 שנה לבית הקברות, החל גיוס משאבים לצורך שיקומו באמצעות סיוע מאונסק"ו[1] ובתמיכת ראש עיריית ברלין קלאוס ווברייט.
אישים הקבורים בבית הקברות
- הרברט באום
- מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
- שטפן היים
- הרמן כהן
- לואי לבנדובסקי
- לסר אורי
- רודולף מוסה
- יהודה תיאודור
- לאו בק לא נקבר במקום אלא בלונדון. מצבתו הצמודה למצבת אשתו היא מצבת זיכרון בלבד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
