הוגו ליכט
הוגו גאורג ליכט (בגרמנית: Hugo Georg Licht; 21 בפברואר 1841 בנידרצדליץ (כיום הכפר שדלניצה) שבפראושטאדט (שמה הגרמני של פסחובה שבפולין של ימינו) - 28 בפברואר 1923 בלייפציג) היה אדריכל גרמני ואדריכל העיר לייפציג.
תולדות חייו
הוגו ליכט היה בנו של בעל הקרקעות גאורג הוגו ליכט. לאחר שסיים את בית הספר התיכון החל לעבוד בתור בנאי. בין השנים 1862 - 1863 למד ליכט במשרד האדריכלים הנודע של הרמן אנדה (Hermann Ende) ווילהלם בקמן (Wilhelm Böckmann) בברלין. באותו זמן בלטה – במיוחד בווילות ובבניינים פרטיים מפוארים אחרים – הבנייה הגרמנית בסגנון נאו-קלאסי מאוחר.
ב-1864 נרשם ליכט ללימודים באקדמיית ברלין לאדריכלות, שבה היה תלמידו של פרידריך אדלר (Friedrich Adler). עם המלצתו של אדלר יכול ליכט לעבור מאוחר יותר לסטודיו של האדריכל ריכרד לוקה (Richard Lucae) בברלין. בעוד אדלר התמקד לעיתים קרובות בעבודתו של קארל פרידריך שינקל, העדיף לוקה יותר את סגנון הרנסאנס האיטלקי. מברלין עבר לווינה, ועבד שם עם האדריכל היינריך פון פרסטל (Heinrich von Ferstel).
מ-1869 עד לסוף 1870 חי ליכט באיטליה. במהלך מסע לימודים זה עבר על פני הארץ כולה, אך התמקד בעיקר ברומא ובפומפיי. לאחר שחזר ממסעו, נשא, עוד באותה שנה, אישה ממשפחת תעשיינים ברלינאית בשם קלרה הקמן (Clara Heckmann; 1847-1913). באביב של השנה הבאה התיישב כאדריכל עצמאי בברלין ועבד בתפקיד האמור עד 1879. במהלך זמנו בברלין ערך ליכט מסעות אל מקומות נוספים, הערים פריז ולונדון, בהן התחלף עם ארכיטקטים אחרים.
לפי הצעתו של ראש העיר אוטו גאורגי מונה הוגו ליכט בתאריך 4 באפריל 1879 ללא מכרז למנהל מחלקת הבנייה של העיר לייפציג, והוענק לו את התואר "מנהל הבנייה בעיר".
לאחר שזכה ב-1897 בפרס הראשון בתחרות על בניית בניין מועצת העיר לייפציג, הוא עזב את משרת אדריכל העיר בשנים 1898-1905, וניהל את בניית בית העירייה החדש כאדריכל פרטי. בתפקידו כאדריכל עיר החזיק עד לפרישתו בשנת 1906.
ב-1880 תיכנן ליכט את שער בית הקברות ואת מבני המנהלה והשירות (ברחוב הרברט באום) בסגנון דמוי רנסאנס איטלקי בבית הקברות היהודי בווייסנזה.
ליכט פעל מ-1901 כמוציא לאור של העיתון "Die Architektur des XX. Jahrhunderts" (האדריכלות של המאה ה-20), ומ-1905 הוציא בנוסף את העיתון "Der Profanbau heraus".
בגיל 82 נפטר ליכט בלייפציג, ונקבר בזידפרידהוף שבלייפציג (בית הקברות הדרומי).
בניינים בתכנונו (דוגמאות)
בית העירייה החדש בלייפציג
מוזיאון "רונדה אקה" (Runde Ecke), בעבר מטה של השטאזי
בית הקברות זידפרידהוף
כתביו
- Reise-Album. Prag, Vizenza, Venedig, Salzburg, Wien. Componirt von Hugo Licht. Burchard, Berlin 1864. (39 Blätter)
- Architektur Berlins. Sammlung hervorragender Bauausführungen der letzten Jahre. Wasmuth, Berlin 1882.
מלבד ספרים אלו, היה הוגו ליכט עורכם של כמה כתבי עת:
- Die Architektur des XX. Jahrhunderts (erschienen von 1901 bis 1914)
- Der Profanbau (erschienen von 1905 bis 1922)
לקריאה נוספת
- Hans Reuther: Licht, Hugo. In: Neue Deutsche Biographie (NDB). Band 14, Duncker & Humblot, Berlin 1985, מסת"ב 3-428-00195-8, S. 446 f. (Digitalisat).
קישורים חיצוניים
- Literatur von und über Hugo Licht im Katalog der Deutschen Nationalbibliothek
- Informationen zu Hugo, Licht im BAM-Portal
- Hugo Licht im Leipzig-Lexikon (בגרמנית)
