בית הקרנות
 | |
| בית הקרנות ב-2010 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת |
רחוב הרצל 16-20 רחוב בלפור 2 |
| מיקום | חיפה |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1935–1937 (כשנתיים) |
| אדריכל | יוסף קלארווין |
| סגנון אדריכלי | הסגנון הבינלאומי |
| מידות | |
| קומות | 3 (במקור 2) |
| קואורדינטות | 32°48′41″N 34°59′51″E / 32.81134°N 34.99752°E |
|
(למפת חיפה רגילה)   בית הקרנות | |
בית הקרנות הוא מבנה בצומת בין רחוב הרצל ורחוב בלפור בשכונת הדר הכרמל בחיפה, המשלב מסחר ותעסוקה וכולל רחבה ציבורית גדולה. הבניין אוכלס בקומה עליונה על ידי הקרנות, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד, ומכאן נגזר שמו.[1]
תיאור המבנה
את המבנה, הבנוי מאבן בסגנון הבינלאומי,[2] תכנן האדריכל יוסף קלארווין (שתכנן גם את משכן הכנסת ואת ממגורות דגון) על אדמת קרן קיימת לישראל. זאת, במחשבה על הציבור, תוך תכנון רחבה מרכזית להתכנסות, מעברים מקשרים בין המבנה לרחובות, קומת מסחר ועוד.[3] בית הקרנות ניצב ממול לבית השעון.[3]
גובהו הוגבל לשתי קומות כדי שלא יסתיר לציבור ברחוב הרצל את מבנה הטכניון, הנמצא מאחוריו.[2] בשנות ה-50 נוספה לו קומה לאור הביקוש עבור בתי עסק רבים.[2]
היסטוריה
בשנים 1934–1935, הואצה התפתחותו המסחרית של רחוב הרצל עם גידול מספר העולים מאירופה בעקבות עליית הנאצים לשלטון. מתוך חשש שהרחוב יפלוש לתחומי הגן שהקיף את הטכניון, החליט חבר הנאמנים של המוסד להקים בניין חדש, שישמש בין השאר גם מעין חומה לגן.[4] כמחווה לטכניון, תכנן האדריכל יוסף קלארווין את "בית הקרנות" וציפה את חזיתו באבן דומה.[4]
תהליך בניית בית הקרנות אירע בשנים 1935-1937.[5]
משנות ה-30 ועד שנת 1969 בית הקרנות היה מוקד לפעילות אזרחית והתקיימו בו הפגנות, עצרות, חגיגות ואירועים, כשעל מרפסת המבנה עמדו מנהיגים ונבחרי הציבור.[3] כמו כן, המבנה היווה מוקד העסקים והאופנה מרכזי ופעלה בו חנות הכלבו "חפצי-בה", מהראשונות בארץ.[2][4]
בשנת 1961 הפיקה עיריית חיפה מהדורה מיוחדת של הספר "אלטנוילנד" לאור ציון יום ההולדת ה-100 של הרצל, בה הציגה את בית הקרנות כבניין מרכזי בעיר, כדוגמה להתגשמות חזונו של הרצל על חיפה בתור "עיר העתיד".[4]
בשנת 1969 קיימה עיריית חיפה את "שבוע הציור והפיסול", אירוע אמנות שהתפרש בשכונת הדר, כאשר אחד מהמוקדים המרכזיים באירוע התקיים בבית הקרנות.[3]
לאורך השנים בית הקרנות חדל מהיותו מוקד לפעילות ציבורית, וכן פעילות המסחר הפכה דלילה, לאור תהליכי שינוי באוכלוסיית השכונה.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב בבית הקרנות בחיפה, באתר חלון אחורי, 7 ביוני 2017
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 בתים מספרים - חיפה, באתר נוסטלגיה
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 בית הקרנות, הספירה לאחור, באתר באוהאוס חברתי
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 נילי גולד, צומת הרחובות שהשפיע כל כך על הסופרים החיפאים, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2013
- ^ דוד הכהן, עכשיו גם בחיפה: שילוט על בתים היסטוריים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2004
