בלה פלדש

בלה פלדש
Földes Béla

בלה פלדש (במקור וייס, בהונגרית: Földes Béla; לוגוז', 25 בספטמבר 1848 – בודפשט, 18 בינואר 1945) היה כלכלן יהודי-הונגרי, סטטיסטיקאי, פרופסור באוניברסיטה, חבר פרלמנט, שר בממשלת הונגריה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים, דמות בולטת בכלכלה ובסטטיסטיקה ההונגרית.

קורות חייו

בלה וייס סיים בית ספר תיכון בטימישוארה ובפשט, ואת לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת וינה, אוניברסיטת פשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) ובאוניברסיטת לייפציג. הוא החל ללמוד כלכלה בשנתו הראשונה ובשנותיו בחו"ל הכיר גם חוגים סוציאל-דמוקרטיים. הוא קיבל את התעודה שלו במשפטים ובמדע המדינה באוניברסיטת פשט.

בשנת 1872 מונה לעוזר המשרד הסטטיסטי של המטרופולין, בסמכות של סגן המנהל. ב-1873 החליף את הפרופסור לכלכלה ומימון באקדמיה למסחר בפשט ובמקביל עמד בראש המחלקה לתולדות המסחר שהתארגנה באותה התקופה. ב-1874 הוסמך כמרצה פרטי (כלומר חיצוני ולא חלק מהסגל) באוניברסיטת בודפשט. ב-1876 הוא הפך לחבר נספח בלשכת המסחר והתעשייה של בודפשט וחבר במועצה הלאומית לסטטיסטיקה, כמו כן מונה גם למזכיר הקונגרס הסטטיסטי הבינלאומי ה-9.

ב-1879 (בגיל 29 בלבד) הוא נבחר לחבר בוועדה הלאומית לכלכלה וסטטיסטיקה של האקדמיה ההונגרית למדעים. בשנת 1880 הוא הפך למרצה קבוע (בכיר) לכלכלה ומימון לאומיים באקדמיה למסחר של בודפשט וקיבל הסמכה של מרצה בכיר פרטי (לא חלק מהסגל) לסטטיסטיקה באוניברסיטת בודפשט. משנת 1882 עבד כפרופסור חבר יוצא דופן לסטטיסטיקה באוניברסיטה, ומשנת 1889 כפרופסור מן המניין. הוא עמד בראש מחלקת הסטטיסטיקה באוניברסיטה במשך עשר שנים. ב-1892 הועבר לעמוד בראש המחלקה לכלכלה וכספים לאומיים במקום דיולה קאוץ. מאוחר יותר, הוא היה דקאן הפקולטה למשפטים פעמיים, ובשנת 1917, רקטור האוניברסיטה.

• ב-1885 הפך לחבר ב-Institut International de Statistique (הלישכה הסטטיסטית הבינלאומית)
• ב-1891 ב-British Economic Association (האיגוד הכלכלי הבריטי).
• ב-1893 נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים
• ב-1901 חבר מן המניין
• בין השנים 1906–1918 היה חבר באספה הלאומית ההונגרית (חבר פרלמנט)
• מ-18 באוגוסט 1917 עד 8 במאי 1918 היה שר ללא תיק לכלכלת המעבר (ההתנתקות מהאימפריה האוסטרו-הונגרית)

הוא פרש מהחיים הציבוריים לאחר 1920, אך מחקריו ומאמריו המשיכו להתפרסם. בשנת 1923 נבחר לחבר הכבוד המקומי הראשון של החברה הסטטיסטית ההונגרית ובשנת 1933 נבחר לחבר כבוד של האקדמיה ההונגרית למדעים.

הוא מת ברעב בגטו בודפשט ב-18 בינואר 1945, יום שחרור העיר על ידי הצבא האדום.

עבודתו

עבודותיו הכלכליות מציגות אותו כאחד מהכלכלנים ההונגריים החשובים של האסכולה ההיסטורית הגרמנית. בשנים 1893–1894 הופיעה עבודתו היסודית, בשני הכרכים של כלכלה חברתית (I. Elements of Social Economics, II. תיאוריות יישומיות ומעשיות של כלכלה חברתית), שעוד לפני מלחמת העולם הראשונה הוצאו בעוד ארבע מהדורות, שעודכנו בינתיים. בנוסף לעבודתו התאורטית הוא ביצע פעולות מעשיות רבות. התעניינותו התרחבה גם לנושאים עכשוויים של סוציאל-דמוקרטיה.

הוא הכין חוות דעת ותזכירי מומחים, בין היתר, על :

• מכסי התבואה של טירול (1877),
• תעודות האשראי ההונגריות (1890),
• ארגון מחדש של סטטיסטיקות תעבורת סחורות (1878), ו
• מאוחר יותר סטטיסטיקה שיפוטית (1892).
• לאחר חוזה ריאנון, על זכויות המיעוטים וסוגיות של סטטיסטיקת לאום הפכו למוקד תשומת ליבו.

הוא ערך את:

המאמרים הכלכליים של הלקסיקון הגדול של פאלאס,

מדור הכלכלה והסטטיסטיקה בעיתון "סקירת בודפשט" (Budapesti Szemle) בין השנים 1883 לבין 1886

הפרסום של MTA "Essays on National Economics and Statistics" מ-1882

מילון המסחר

ערך את סדרת הספרים "הספרייה הכלכלית ההונגרית" (Magyar Közgazdasági Könyvtár).

עבודותיו

• A socialis kérdésről (Pest, 1870, Lugossy Béla néven)
• A munkásmozgalom legújabb iránya (Budapest, 1873)
• Bevezetés a gazdaság történetébe (Budapest, 1878)
• Takarékpénztáraink reformja (Budapest, 1879). A Lloyd Társulat által kitüntetett pályanyertes dolgozat
• A nemzetgazdaságtan és módszere s a társadalmi kutatás nehézségei (Budapest, 1880)
• A gazdaság morphologiája (Budapest, 1881)
• Adalékok a nemzetgazdaságtan történetéhez (Budapest, 1881)
• A nemzetgazdaságtan és pénzügytan kézikönyve (Budapest, 1881; második, átdolgozott kiadása: Budapest, 1885)
• Értekezések az angol és francia nemzetgazdaságtan köréből. Foville, Giffen, Cliffe-Leslie, Bagehot, Stanley, Jevons, Syme, Cairnes után fordította, átdolgozta és jegyzetekkel ellátta (Budapest, 1882)
• Statisztikai tanulmányok a gabonaárak hullámzásairól a XIX. században és a gabonadrágaságok hatásairól. Eredeti adatok alapján (Budapest, 1882)
• Adalékok a papirpénz történetéhez és statisztikájához (Budapest, 1882)
• Papírvaluta és agio (Budapest, 1883; az MTA által a Dóra-díjjal kitüntetett pályamű.)
• Városaink és a városi lakosság életviszonyai az utolsó népszámlálás alapján (Budapest, 1883)
• Magyarország statisztikája összehasonlítva egyéb államokkal, különös tekintettel Ausztriára (Budapest, 1885)
• A bűnügy statisztikája. Szociológiai tanulmányok (Budapest, 1889)
• Társadalmi gazdaságtan, I. kötet. A társadalmi gazdaságtan elemei (Budapest, 1893)
• Társadalmi gazdaságtan, II. kötet. A társadalmi gazdaságtan alkalmazott és gyakorlati tanai (Budapest, 1894)
• A jegybankok nemesércz-politikája (Budapest, 1895)
• A nemzetgazdaságtan és pénzügytan vezérfonala (a korábbi A nemzetgazdaságtan és pénzügytan kézikönyve c. munka átdolgozott kiadása. Budapest, 1900; további kiadása: Budapest, 1906)
• Az államháztartástan (Budapest, 1900; második, átdolgozott kiadása: Budapest, 1912)
• A szocializmus fejlődése napjainkig (Budapest, 1903)
• A társadalomerkölcsi probléma (Budapest, 1903)
• Statisztikai vizsgálódások a XIX. század gabonaárainak alakulásáról (Budapest, 1905)
• Közgazdasági értekezések (I.: Budapest, 1909; II.: Budapest, 1914)
• A szocializmus (I–II. Budapest, 1910)
• A nemzetközi kereskedelem elméletéhez (Budapest, 1915)
• Ricardo, különös tekintettel a háborús közgazdaság kérdéseire; Akadémia, Bp., 1919 (Értekezések a philosophiai és társadalmi tudományok köréből)
• Finanzwissenschaft (Budapest, 1920)
• Volkswirtschaftliche und sozialpolitische Untersuchungen (Jena, 1927)
• A szociális igazság felé (Budapest, 1936)

עבודותיו ומאמריו פורסמו עד 1881 תחת השם בלה וייס.

לקריאה נוספת

• Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái III. (Fa–Gwóth). Budapest: Hornyánszky. 1894. (חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
• לקסיקון יהודי-הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
• Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
• "A magyar társadalom lexikonja" (PDF). Mtdaportal.extra.hu. 1930. נבדק ב-2014-09-21. (165. o.) (לקסיקון החברה ההונגרית)
• Körmendi Gábor, Papi Bea (1991). Földes Béla (1848–1945) műveinek válogatott bibliográfiája. Budapest: KSH Könyvtár és Dokumentációs Szolgálat. p. 7–13. ISBN 963 7070 19 2. (ביבליוגרפיה של הביבליוגרפיה המובחרת של כתבי בלה פלדש)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36850330בלה פלדש