בלקלאווה (עיר)
| |||
.JPG) | |||
| מפרץ בלקלאווה | |||
| מדינה / טריטוריה |
 רוסיה או  אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| סובייקט פדרלי רוסי |
 סבסטופול | ||
| שמות קודמים | Symvolon, Symbolum, Yamboli, Chembalo | ||
| גובה | 10 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 35,919 (2021) | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| sovetbalaclava.ru | |||
.svg)
בָּלַקְלַאוָוה (באוקראינית וברוסית: Балаклава) היא עיר בחצי האי קרים וחלק מהרשות המקומית של סבסטופול. העיר הייתה בירת מחוז המשנה בלקלאווה לפני שהועברה לעיריית סבסטופול. אוכלוסייתה מונה 35,919 (על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2021).
היסטוריה
_1.305_BALAKLAVA.jpg)
בלקלאווה החליפה ידיים מספר פעמים במהלך ההיסטוריה שלה. יישוב במיקום הנוכחי נוסד תחת השם סימבולון (ביוונית Σύμβολον) על ידי היוונים הקדומים, שעבורם היא הייתה עיר מסחר חשובה.
במהלך ימי הביניים, היא נשלטה על ידי האימפריה הביזנטית ולאחר מכן על ידי חיילי הרפובליקה של ג'נובה, שכבשו אותה ב-1365. הביזנטים כינו את העיירה יאמבולי והג'נואים קראו לה צ'מבלו (Cembalo). הג'נואים בנו אימפריית מסחר גדולה בים התיכון ובים השחור, הם קנו עבדים במזרח אירופה ושלחו אותם למצרים דרך חצי האי קרים, שוק רווחי בו התמודדו הוונציאנים.
חורבותיו של מבצר ג'נואי הממוקם גבוה על ראש צוק מעל הכניסה לבלקלאווה מהוות אטרקציה תיירותית פופולרית. החורבות הפכו לאתר לפסטיבל ימי הביניים. המבצר היה נושא לאחד משיריו של אדם מיצקביץ' בסדרת 18 סונטות קרים (אנ') משנת 1826.
בשנת 1475 נכבשה העיר צ'מבלו על ידי הטורקים ובעקבות הכיבוש הטורקי שונה שמה לבאליק-יובה (קן הדגים) שהפך לאחר מכן לבלקלאווה.[1]
במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774), פלשו הכוחות הרוסים לקרים ב-1771. שלוש עשרה שנים מאוחר יותר, קרים סופחה באופן סופי על ידי האימפריה הרוסית. לאחר מכן, האוכלוסייה הטטארית והטורקית של קרים הוחלפה בכוח ביוונים אורתודוקסים.
העיירה התפרסמה בקרב בלקלאווה שהתקיים במהלך מלחמת קרים הודות למקרה הסתערות הבריגדה הקלה, במהלכו בריגדה בריטית הסתערה וסבלה מאבדות קשות מיוחד. עקב אי הבנה הבריגדה נשלחה במעלה עמק המוחזק משלושת צדדיו בידי הרוסים. כ-250 איש נהרגו או נפצע, ויותר מ-400 סוסים אבדו, דבר שהפחית את גודל הבריגדה הרכובה בשני שלישים.[2] הסופר לורד אלפרד טניסון הנציח את הקרב, בציטוט מתוך השיר "הסתערות הבריגדה הקלה".
גם הבלקלאווה, בגד סרוג צמוד המכסה את כל הראש והצוואר עם חורים לעיניים ולפה, קיבל את שמו מהעיירה בלקלאווה, שבה חיילים לבשו אותו לראשונה. כמו כן, ערים רבות שנוסדו בארצות דוברות אנגלית בתקופות מאוחרות יותר של המאה ה-19 נקראו "בלקלאווה".
ב-1954, בתקופת ברית המועצות, חצי האי קרים כולו ובלקלאווה בפרט הועברו מהרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית להרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. ב-1957 העיירה שולבה רשמית בגבולות המוניציפליים של סבסטופול על ידי הממשלה הסובייטית ואיבדה את מעמד העיירה. עם התפרקות ברית המועצות, הפכה העיירה, יחד עם חצי האי קרים כולו, לחלק מאוקראינה המודרנית. יש בעיירה עשרות אנדרטאות המוקדשות לזכר החילים שלחמו במלחמות בעבר, כולל מלחמת קרים ומלחמת האזרחים הרוסית.
מאז סיפוח חצי האי קרים על ידי הפדרציה הרוסית ב-2014, שלא הוכר בהחלטה 68/262 של העצרת הכללית של האו"ם, בלקלאווה, יחד עם שאר חלקי קרים, נוהלו על ידי רוסיה. בשנת 2019 הרשויות ברוסיה העניקו לבלקלאווה מעמד של עיר בתוך סבסטופול.[3] [4]
בסיס תת-קרקעי לצוללות
עד 1993 פעל בבלקלאווה אחד האתרים החשובים בעיירה. היה זה הבסיס הסודי התת-קרקעי לצוללות. נאמר על הבסיס שהוא היה כמעט בלתי ניתן להריסה ותוכנן לשרוד פגיעה אטומית ישירה. באותה תקופה, בלקלאווה היה אחד מאזורי המגורים הסודיים ביותר בברית המועצות. כמעט כל אוכלוסיית בלקלאווה עבדה בבסיס; בני משפחה שחיו מחוץ לעיירה לא יכלו לבקר בעיירה ללא אישורים מתאימים. הבסיס נשאר פעיל גם לאחר התמוטטות ברית המועצות עד 1993, כאשר החל תהליך הפירוק שלו. בשנת 1996, הצוללת הרוסית האחרונה עזבה את הבסיס. מאז נפתח הבסיס לציבור כמתחם המוזיאון הימי של בלקלאווה (אנ').
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Balaklava and the Sevastopol Inquiry, 1855, by Commander W.Gordon, R.N. (באנגלית)
- Balaklava Photoalbum (באנגלית)
- Genoese fortress in Balaklava (ברוסית)
- Panorams of Balaklava (ברוסית)
- צילומים מבסיס הצוללות התת קרקעי בבלקלאווה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Sergei R. Grinevetsky, et al. ” The Black Sea Encyclopedia”, Springer, 2014: 80–81.
- ^ Brighton, Terry, Hell Riders: The Truth about the Charge of the Light Brigade. London: Penguin, 2005. New York: Henry Holt, 2005.
- ^ "Аргументы Недели. Крым" Балаклава официально стала городом [Balaklava officially became a city] (ברוסית). ארכיון מ-2019-08-04. נבדק ב-2019-08-04.
- ^ Закон города Севастополя от 23 июля 2019 года № 518-ЗС «О внесении изменений в Закон города Севастополя от 3 июня 2014 года № 19-ЗС „Об административно-территориальном устройстве города Севастополя“» [Sevastopol City law of July 23, 2019 # 518-ZS "On amendments to law on administrative-territorial division of Sevastopol"] (ברוסית). pravo.gov.ru. ארכיון מ-2019-08-04. נבדק ב-2019-08-04.
