בן חנניה (כתב עת)
בן חנניה (בגרמנית: Ben-Chananja) היה כתב-עת לחכמת ישראל, שראה אור בסגד בעריכת הרב לאופולד לעף בין השנים 1858–1867.
בראשית דרכו הופיע כתב העת כירחון ובהמשך כדו-שבועון. כתב העת עסק בשאלות של תאולוגיה יהודית אך גם בסוגיות חברתיות, פילוסופיות והיסטוריות של היהדות והיהודים. כן הופיעו בו ביוגרפיות של אנשי שם יהודיים, דיווחים על ענייני קהילה ורבנות, ביקורת ספרות בנושאים חופפים לתחומי העניין של כתב העת, ציטוטים מכתבי עת הונגריים, נאומים ושירים של רבנים ואנשי מדע יהודיים.
כתב העת כמו עורכו היו מושא לביקורת ומתקפות עזות מצד הגורמים השמרניים ביהדות האורתודוקסית, והפרסום שימש למתקפות חריפות לא פחות נגדם. אף על פי שכתב העת הציג את עצמו כ"אקדמי אורתודוקסי-ליברלי"[1] הרבה לעף ללעוג גם לגורם הליברלי ביותר באורתודוקסיה ההונגרית, הרב עזריאל הילדסהיימר, ולהציגו כקנאי חשוך.
קישורים חיצוניים
- בן חנניה, סקירה על כתב העת ומהדורה סרוקה של כל גיליונותיו, באתר אוניברסיטת פרנקפורט
- מיכאל ק' סילבר, בן חנניה (כתב עת), באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ סקירה, להלן "קישורים חיצוניים", לפי תוכנית העורכים המצוטטת שם.
