בנג'מין הלוול קארו
אדמירל סֶר בנג'מין הַלוֹוֶל קארוּ (באנגלית: Benjamin Hallowell Carew; 1 בינואר 1761 – 2 בספטמבר 1834) היה קצין בצי המלכותי הבריטי שהשתתף במלחמת העצמאות האמריקנית ובמלחמות הנפוליאוניות. הלוול השתייך לקבוצה הנבחרת של קצינים ששירתה תחת פיקודו של אדמירל נלסון בקרב הנילוס וכונתה בפיו "Band of Brothers". הוא נתפרסם גם כמי שהעניק לנלסון, עוד בחייו, את ארון המתים בו נקבר ב־1806 לאחר קרב טרפלגר.
ילדותו ונעוריו
מקום ושנת הולדתו של הלוול אינם ידועים בוודאות. ככל הנראה נולד בבוסטון, מסצ'וסטס, ב־1 בינואר 1761. אביו, בנג'מין הלוול (1723–1799), קפטן לשעבר בצי המלכותי, היה ממונה על המכס. אימו, מרי (בוילסטון) הלוול, הייתה בתו של תומאס בוילסטון ובת דודתה של סוזנה בוילסטון, אימו של ג'ון אדמס, הנשיא השני של ארצות הברית, וסבתו של ג'ון קווינסי אדמס, הנשיא השישי.
כשגברו הרגשות האנטי־בריטיים במושבות, נחשפה משפחת הלוול הלויאליסטית להתקפות של פטריוטים אמריקנים בשל עיסוקו של אב המשפחה. באוגוסט 1765 בזז המון את ביתו של הלוול ברוֹקְסְבָּרִי, והמשפחה עברה אל שכונת ג'מייקה פְּלֵיין. בספטמבר 1774 רדף המון זועם של 160 איש, רכובים על סוסים, אחר אביו. משפחת הלוול עזבה את בוסטון במרס 1776, עם פרוץ מלחמת העצמאות, וכל רכושה הוחרם. בני המשפחה שהו זמן מה בהליפקס, נובה סקוטיה, וביולי 1776 עזבו אל אנגליה.
הלוול התחנך באנגליה בבתי ספר פרטיים, והודות לקשרי אביו עם אדמירל הוּד הצטרף לצי המלכותי. ב־31 באוגוסט 1781 הועלה הלוול הצעיר לדרגת לפטננט.
שירותו בצי המלכותי
הקריירה הימית של בנג'מין הלוול השתרעה על פני מלחמת העצמאות האמריקנית, מלחמות צרפת המהפכנית והמלחמות הנפוליאוניות, והוא נטל חלק בקרבות חשובים בכל אחת מהן. ב־1782, בעודו לפטננט, השתתף בקרב סיינט קיטס ובקרב "הקדושים". הוא המשיך את שירותו הפעיל בצי גם לאחר המלחמה, וב־1791 הועלה לדרגת קומנדר (דרגה אחת נמוכה מזו של קפטן). באוגוסט 1793, בתחילת מלחמת המהפכה הצרפתית, הועבר לאוניית־הקו "רוֹבָּסְט", 74 תותחים, והשתתף במצור על בַּסְטְיָה שבקורסיקה תחת פיקודו של לורד הוד. שנה אחר כך, ב־1794, נטל חלק בהתנדבות בנחיתה בחוף ובכיבושה של קַלְבִי שבקורסיקה (הפעולה בה איבד נלסון את עינו). הוא זכה לשבחים על חלקו בפעולה, וזמן מה אחר כך קיבל את הפיקוד על הפריגטה "לואסטוף".
ב־1795 נמסרה לפיקודו אה"מ "קוּרָאזֶ'ה", 74 תותחים, עימה השתתף בקרב יֶיר. בדצמבר 1796, בעודה עוגנת במפרץ גיברלטר, ניתק כבל העוגן של "קוראז'ה" בסערה עזה, והיא נטרדה אל עבר סוללות תותחי החוף הספרדי. הלוול לא היה באותה עת באונייה, כי נקרא להשתתף בבית דין ימי בחוף. למרות הניסיונות להצילה נטרפה "קוראז'ה" בסופו של דבר ליד מוֹנְטֶה אָצ'ו, תוך אובדן של קרוב ל־500 מאנשי צוותה. לאחר טביעת אונייתו התנדב הלוול לשרת באה"מ "ויקטורי", לחם בה בקרב סיינט וינסנט (14 בפברואר 1797) וזכה לשבחים מפי מפקדו אדמירל ג'ון גֶ'רְוויס על חלקו בניצחון. זמן קצר אחר כך קיבל אונייה חדשה לפיקודו, את הפריגטה "לַייוְולִי", 32 תותחים, עימה לחם בקרב סנטה קרוז דה טנריף, פעולת הנחיתה בה איבד נלסון את זרועו.
ארון המתים של נלסון
הלוול ידוע גם כמי שהעניק לנלסון לאחר קרב הנילוס (אוגוסט 1798) את ארון המתים בו נקבר ב־1806. בקרב זה פיקד הלוול על אה"מ "סוויפטשור", 74 תותחים, שמילאה תפקיד עיקרי בהשמדתה של אוניית הדגל הצרפתית "ל'אוריין". זמן מה לאחר הניצחון שלח אל נלסון ארון מתים, אותו ציווה להכין משברי תורנה של "ל'אוריין". במכתב שצירף כתב הלוול לנלסון: "אדוני, הרשה לי להעניק לך ארון מתים העשוי מתורנה הראשי של ל'אוריין, כדי שעם סיום הקריירה הצבאית שלך בעולמנו תוכל להיקבר באחת ממזכרות ניצחונותיך. מי ייתן ויום זה ירחק, חברך הנאמן, בנג'מין הלוול." מסופר כי המתנה נשאה חן בעיני נלסון, והוא שמר אותה דחוקה אל קיר הקבינה שלו, מאחורי הכיסא בו נהג לסעוד את ארוחותיו, ואף נטל אותה עמו אל אונייתו הבאה. לאחר מותו בקרב טרפלגר (1805) נקבר נלסון בארונו של הלוול.
הלוול עצמו, שפיקד באותו זמן על אה"מ "טייגר", החמיץ את קרב טרפלגר. יחד עם חמש אוניות נוספות נשלח אל גיברלטר כדי להצטייד במים וללוות אוניות סוחר. אונייתו הקודמת, "סוויפטשור", לחמה דווקא בצד הצרפתי. עוד ב־1801 נפלה עם כל אנשי צוותה, ובהם הלוול, בשבי הצרפתים לאחר קרב עם שייטת בת חמש אוניות מלחמה. עם שובו לאנגליה, לאחר תקופת קצרה בשבי, הועמד הלוול למשפט צבאי, אך לא נמצא כל דופי בהתנהלותו ובאופן מילוי תפקידו.
הלוול הוסיף לשרת בצי לאחר מות נלסון. הוא הועלה לדרגת סגן אדמירל של השייטת הכחולה ב-1 באוגוסט 1811; סגן אדמירל של השייטת הלבנה ב-1812; אדמירל משנה של השייטת הכחולה ב-12 באוגוסט 1819; אדמירל משנה של השייטה הלבנה ב-19 ביולי 1821; ואדמירל השייטת הכחולה ב־1830.
תוארי כבוד
הלוול קיבל תואר "אביר מסדר סן פרדיננדו וההצטיינות" (Reale ordine di San Ferdinando e del merito) מפרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות על חלקו במצור על קורסיקה, אות כבוד שהוענק גם לנלסון. עם התארים הנוספים שקיבל במהלך חייו נמנים: "קולונל של הנחתים המלכותיים" (31 ביולי 1810), "אביר מפקד של מסדר האמבט" (2 בינואר 1815) ו"אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט" (6 ביוני 1831).
הירושה ושינוי שמו
ב-1828 ירש הלוול מבת דודתו את נחלותיה של משפחת קארו מבדינגטון, סארי. על פי תנאי צוואתה הוא אימץ את שם משפחת קארו ואת סמלה, ונודע מאז בשם אדמירל סר בנג'מין הלוול קארו. הלוול מת ב-2 בספטמבר 1834.
מקורות
- Biographical notes based upon: Captain A. Crawford RN. Reminiscences of a Naval Officer, During the Late War. With Sketches and Anecdotes of Distinguished Commanders. In Two Volumes. Embellished with Portraits of Admirals Sir Edward Owen and Sir Benjamin Hallowell Carew. London, Colburn, 1851. 2 volumes. In: Archive & Collections Society, Canada.
- William James. Naval History of Great Britiain. 1793-1827. London, 1837. Ditized copy in: pbenion.plus.com.
