בנו כהן

בנו כהן
לידה	30 בספטמבר 1894; לבושין, פוזנן, פולין
פטירה	24 בנובמבר 1975 (בגיל 81); ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1939
השכלה	אוניברסיטת ברסלאו
סיעה	המפלגה הליברלית הישראלית, ליברלים עצמאיים
	4 בספטמבר 1961 – 22 בנובמבר 1965; (4 שנים ו־11 שבועות)
כנסות	5

בנו כהן מעיד במשפט אייכמן

בנו כהן (30 בספטמבר 1894 - 24 בנובמבר 1975), איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר כנסת בכנסת החמישית.

כהן נולד בלבושין (פוזנן, פולין), לאחר מכן היגרו הוריו לגרמניה ומשנת 1922 התגורר בברלין. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני. בהמשך למד משפטים באוניברסיטת ברסלאו והוסמך כעורך דין. במהלך לימודיו הוא היה בין פעילי אגודת הסטודנטים הציוניים בגרמניה ונמנה בין ראשי תנועת הנוער בלאו ווייס. בשנות העשרים הוא שהה מספר פעמים בארץ ישראל וקידם תוכניות להתיישבות חקלאית. בשנים 1933–1939 שימש כהן מזכיר כללי ויושב ראש של הסתדרות ציוני גרמניה.

עבד כעורך דין עד שנת 1933, אך היה רשום כעורך דין עד שנת 1938 שאז בוטלו זכויות עורכי הדין היהודיים והוא נשאר עורך דין רק להלכה ולא למעשה, וגם זאת רק משום ששירת במלחמה.

בשנת 1939 עלה כהן לארץ ישראל. פעילותו הציבורית נמשכה במסגרת התאחדות עולי מרכז אירופה. בשנת 1942 הוא נמנה בין מייסדי מפלגת "עלייה חדשה" לייצוג עולי גרמניה ובשנת 1948 לייסוד המפלגה הפרוגרסיבית. לאחר קום המדינה הוא שימש מרצה בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב ועמד בראש בית הדין המשמעתי לעובדי מדינה.

בשנים 1961–1965 היה כהן חבר הכנסת מטעם המפלגה הליברלית הישראלית והיה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת העבודה וועדת הפנים.