בנימין פונדויאנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנימין פונדויאנו
בנימין פונדויאנו בצעירותו
בנימין פונדויאנו בצעירותו

בנימין פונדויאנו (Beniamin Fundoianu) ‏ או ב. פונדויאנו (14 בנובמבר 1898 - 2 באוקטובר 1944), שהיה מוכר במיוחד בשם העט הצרפתי שלו "בנז'מן פונדאן" ( Benjamin Fondane), היה משורר, סופר, מבקר ספרות ומסאי צרפתי-רומני יהודי.

ביוגרפיה

נולד בעיר יאשי שברומניה בשם בנימין וקסלר (Benjamin Wexler) לאדלה ולאיסק וכסלר, סוחר יליד העיר הרצה מבוקובינה (היום באוקראינה). אמו הייתה אחותם של הפובליציסטים אליאס, וילהלם ומוזס שוורצפלד. את שם העט "פונדויאנו" בחר הסופר בבגרותו לפי שם אחוזת "פונדואיה" על יד הֶרצה. אחרי שעבר לחיות בצרפת שינה את שם המשפחה ל"פונדאן".

בשנת 1914, בגיל 16 בלבד, פרסם פונדויאנו לראשונה בכתב העת "חיים חדשים". הוא המשיך לפרסם ובהמשך פתח יחד עם הבמאי ארמנד פסקל (Armand Pascal) תיאטרון אוונגרד בשם "האי" - (Insula). בשנת 1923 עזב פונדויאנו את רומניה והתיישב בפריז, אך שמר על קשריו עם הסופרים הרומנים והמשיך לפרסם בעיתוני האוונגרד הרומנים "אינטגרל" (Integral), "אונו" (Unu), "קונטימפורנול" (Contimporanul). בשנת 1930 הופיע קובץ השירה "נופים" Privelişti. הוא הקדיש את הספר למשורר יון מינולסקו. באותה תקופה תרגם לצרפתית יצירות של טודור ארגזי, ג'ורג'ה בקוביה, יון ויניה ויון מינולסקו.

פונדויאנו היה מחסידי תפיסת עולמו הציונית של אברהם לייב זיסו ושיתף איתו פעולה. לאחר מעברו לפריז התקרב ללב שסטוב ולתפיסתו הפילוסופית. פונדויאנו ניסה ליצור סינתזה של השקפותיהם של זיסו ושסטוב[1].

בנובמבר 1941 היה כלול בין הסופרים היהודים שמכירת ספריהם נאסרה ברומניה. בהיותו בצרפת בעת הכיבוש הגרמני, הוא נעצר בעקבות הלשנה על היותו יהודי, נשלח לאושוויץ וכעבור כמה חודשים הומת בגז בבירקנאו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנימין פונדויאנו בוויקישיתוף

(באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ לאון וולוביץ', A.L. ZISSU: ÎNTRE „EREZIE” ŞI SIONISM MESIANIC (א. ל. זיסו: בין "כפירה" וציונות משיחית), פורסם באסופה ISTORIE ŞI MEMORIE EVREIASCĂ שיצא לאור ברומנית, ב"הוצאת הספר", כמחווה לליאה בנימין
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0