בקבוק מכשפות
בקבוק מכשפות (באנגלית: Witch bottle) משמש להגנה מפני כשפים והעלאה באוב. הבקבוקים מתוארים בספרות ההיסטורית של אנגליה וארצות הברית; ההתייחסות הראשונה לבקבוקי המכשפות בספרות מופיעה במאה ה-17[1].
לכל הפחות מאז העת החדשה היה המנהג הרווח להסתיר דברים כמו חתולים מיובשים, גולגולות סוסים וכן בקבוקי מכשפות בתוך המבנים[2]. האמונה העממית גורסת שבקבוקי זכוכית מגינים מפני כוחות הרשע ומפני כשפים שהוטלו על ידי מכשפות; הבקבוק, על פי אמונה זו, "לוכד" כוונות זדוניות המכוונות כנגד הבעלים של הבקבוק.
תיאור והכנה
בקבוק המכשפות המסורתי הוא בקבוקון שגובהו כ-5 סנטימטרים העשוי מזכוכית ירוקה או כחולה. בקבוקי מכשפות גדולים ומעוגלים יותר, כ-23 סנטימטרים, ידועים כ"גרייבירדס" (Greybeards - זקָנִים אפורים); הללו לא היו עשויים מזכוכית אלא מחרס מזוגג במלח, ועליו תבליטים של מספר פרצופים מזוקנים שמטרתם להבריח את הזדון.
בעבר הכיל בקבוק המכשפות שתן של הקרבן (=האדם שמאמין שכישוף הוטל עליו), וכן שיער או ציפורניים. בשנים האחרונות נעשה ההרכב למעודן יותר - כיום מכניסים לבקבוק רוזמרין, מחטים וסיכות וכן יין אדום. גם בעבר וגם כיום, הבקבוק נקבר בצד הרחוק ביותר של הבית, מתחת לרצפת הבית, או בנקודה לא בולטת בבית. על פי האמונה העממית, הבקבוק לוכד את הכישוף ומשפד אותו על המחטים והסיכות, מטביע אותו ביין האדום ומבריח אותו בעזרת הרוזמרין.
סוגים אחרים של בקבוקי מכשפות עשויים להכיל חול, אבנים, נוצות, קונכיות, עשבים, פרחים, מלח, חומץ, שמן, מטבעות או אפר. דרך אחרת להבריח את הכישוף היא דווקא להיפטר מהבקבוק. יש בקבוקי מכשפות המושלכים לאש, וכאשר הם מתפוצצים הכישוף נשבר והמכשפה כנראה מתה.
בעבר הרחוק היה בקבוק המכשפות עשוי מאבנים והכיל בתוכו מסמרים חלודים, שתן, קוצים, שיער, דם וסת, וחתיכות של זכוכית, עצים, ועצמות.
הערות שוליים
- ^ Glanvill, Joseph (1700), Saducismus Triumphatus: or, Full and Plain Evidence Concerning Witches and Apparitions, 3rd edition, A. L., London.
- ^ oggard, Brian (2004), "The archaeology of counter-witchcraft and popular magic", in Davies, Owen; De Blécourt, William, Beyond the Witchtrials: Witchcraft and Magic in Enlightenment Europe, Manchester University Press, מסת"ב 978-0-7190-6660-3