בקעת חתרורים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מכלולזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בקעת חתרורים היא בקעה מישורית בדרום מדבר יהודה והתוחמת אותו מדרום.

בקעת חתרורים

בקעת חתרורים (נ.צ.מ. 224018/ 564848) היא מישור גאוגרפי בדרום מדבר יהודה ובקעה התוחמת אותו בדרום.

בקעת חתרורים משתרעת החל מן המורדות הדרומים של רכס יעלים בצפון ומגיעה בדרום אל גדתו הצפונית של נחל חימר, שהוא גם גבולו הדרומי של מדבר יהודה. אורך בקעת חתרורים מצפון לדרום הוא כ־8קילומטרים. רוחבה של הבקעה, המשתרעת בין רכס (קמר)זוהר במערב (ראש זוהר, הר יהל, הר שלהבת הר כיפון)לרמת דרום מזרח מדבר יהודה, קמר חתרורים, (הר בן -נשר, הר חתר) ,מגיע עד לכ-5 קילומטר. שטחה של הבקעה הוא כ-50 קמ"ר . על פי מדריך ישראל הישן, גבולות הבקעה מוגדרים במדרון הקמר החל מהנקודה בה הגרדיאנט בשיפוע ההר הופך מקמר לקער דהיינו כאשר נגזרת שיפוע החתך = 1. הבקעה משתפעת מצפון לדרום כשבמרכזה נחל גורר. מתחתרים ונשפכים אליה ממערב מזרחה הנחלים (מצפון לדרום) נחל אבוב, נחל להט, נחל יהל, נחל שלהבת ונחל להבה והזורמים כולם מזרחה אל נחל גורר המנקז אותה מצפון לדרום (במזרחה!) והנשפך לנחל חימר בדרום. נחל חימר הוא הנחל עם שטח הניקוז הגדול ביותר באזור והוא גם גבולה הדרומי של הבקעה וגם גבולו הדרומי של מדבר יהודה . לאורך הבקעה עובר כביש מס' 238- כביש צפע - מצומת חתרורים בצפון, צומת החיבור לכביש מערד לשפך זוהר ועד לבאר אפעה בדרום, שנמצאת באפיק נחל חימר לכיוון כביש דימונה סדום.

על רכס זוהר התוחם את בקעת חתרורים ממערב נמצאות בארות גז טבעי של 'שדה זוהר'.

כן כתב מנחם מרקוס על נוף בקעת חתרורים:

בחבל חתרורים מופיע נוף יוצא דופן של ביתרונות (badlans) בעל מערכת ניקוז צפופה ביותר .. קיימות כאן אלפי גבעות חרוטיות וביניהן ערוצים מתונים – כביכול מגרש ענק ששפכו בו אלפי ערימות עפר, זו ליד זו. י. אלמוג (בספרו חבל ים המלח) משווה את נוף הביתרונות של חתרורים ל'גלי ים שקפאו ' ."

המסלע של תצורת חתרורים בבקעת חתרורים

תצורת חתרורים (גיל המאסטריכט) היא השם המדעי של המסלע בבקעת חתרורים. מסלע מגוון הכולל סלעי גיר, קירטון, חווארים, חרסיות, פוספטים וגבס המעורבבים זה בזה ושעבר התמרה ושריפה ביטומנית (להלן). הסלעים הללו ספוגים תמיסות מינרליות רבות ומשום כך הם רבגוניים מאוד: חום, ירוק, צהוב, ורוד שחור ואדום ועוד ." האזור בו מופיעים הסלעים הצבעוניים זכה לכינוי "האזור המגוון" ("The Mottled Zone"). שטח בקעת חתרורים כולל המדרונות המשתפעים אליה הוא כ-50 קמ"ר. אולם תצורת חתרורים משתרעת אל מעבר לבקעת חתרורים בעיקר צפונה ומזרחה, דהיינו שטח בקעת חתרורים אמנם רובה היא עם תצורת חתרורים אולם תצורת חתרורים מגיעה צפונה ומזרחה אל מעבר לקצות הבקעה ולפי מפה מצורפת. (אבי בורג)

כמו כן, מיצד חתרורים קמר חתרורים ונחל חתרורים, גובלים אמנם בבקעת חתרורים - ולמרות שמם - אינם נמצאים בבקעת חתרורים עצמה.

על רכס זוהר ממערב לבקעת חתרורים קיימת תוכנית מאושרת לבניית אזור תעשייה, תוכנית מס'100/02/10, תוכנית שטרם מומשה .

על דרום בקעת חתרורים קיימת תוכנית מאושרת לכריה וחציבה מס' 282/03/10 .

בתוכנית תמ"א/41ג' - תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה, נקראת בקעת חתרורים- בקעת גורר ונשכח שמה הגאוגרפי גאולוגי .

היסטוריה ודרכים בבקעת חתרורים

בנחל אבוב, הנשפך לבקעת חתרורים ממערב, נרצח החייל פנחס סלע (רוטנברג) מחיל המדע על ידי שבט ג'אהלין בשנת 1951 ,כאשר המשלחת הצה"לית בתחילת שנות ה-50 חיפשה בבקעת חתרורים ומסביב לה אוראניום ומינרלים מיוחדים. בעקבות זאת גורשו או עזבו בני שבט ג'אהלין את האזור צפונה לתוך מחוז יהודה של מדינת עבר הירדן והתיישבו באזור מעלה אדומים של היום.

כך נכתב על המצבה לזכרו בראש זוהר המתנשא מעל בקעת חתרורים:

פנחס (פיני)סלע (שטינברג)

בן רייזל ואברהם

נולד בצ'כוסלובקיה עלה תרצ"ח נפל במילוי-תפקידו

י"ט טבת תשי"א בן 28 בנפלו תנצב"ה

בסקר הזה של חיל המדע התגלה גם אוראניום. לימים כשקדחה 'שותפות זרח' בחיפושיה אחר נפט לפי 'רישיון מאיה' אותו רישיון לחיפוש נפט בשטח של 40,000 דונם בסביבות ים-מלח התגלו באזור חתרורים, בעומק מועט גם סימנים להימצאות אורניום. על סמך ממצאים אלה הנפיק משרד האנרגיה [בשנת 2012] לחברת 'גוליבר אנרג'י', שבראשה – מי שהיה ראש 'המוסד' מאיר דגן היתר לחיפוש אורניום בין ערד לסדום. "זו פעם ראשונה שמשרד האנרגיה התיר לחברה ישראלית לחפש אורניום בשטח מדינת ישראל" נכתב בעיתונות.

דרך אדום והנס בנחל חימר בבקעת חתרורים

יוחנן אהרוני, לשעבר, מהארכאולוגים הבולטים בישראל, מזהה בכביש עין בוקק ערד, כביש מס 31 היום, את דרך אדום המקראית, שתחילתה במעלה זרון של היום והעוברת דרך בקעת חתרורים. לדעתו כאן עברה דרך אדום המקראית או דרך מדבר אדום' שהייתה נתיב קדום שחיבר את יהודה עם אדום. הדרך שימשה מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית כנתיב מרכזי ושימוש מקומי לצורכי בדואים, שימוש שהמשיך עד אמצע המאה העשרים, כיום משמשת הדרך בעיקר לטיולי מדבר, הנתיב המרכזי של הדרך ירד ככל הנראה מירושלים לחברון, תל ערד, נחל קינה ונחל חמר עד ים המלח, משם עקפה הדרך ככל הנראה את ים המלח מדרום והמשיכה לכיוון הרי אדום. לאורך הדרך נבנו מספר מצודות אשר שמרו על העוברים בדרך ומקורות מים לשימושם.

על הדרך, שזוהתה בשנות החמישים על ידי יוחנן אהרוני' נכתב במלכים: וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְהִנֵּה מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת הַמָּיִם. (מלכים ב, פרק ג', פסוק כ). דהיינו היה כאן שיטפון שהגיע מהמערב, אולי שיטפון בנחל חימר שישנה דרך באפיקו ממזרח למערב. וכאן כנראה התרחש הנס שעליו ניבא אלישע הנביא:

"וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' צְבָא-וֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ. וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'. וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים. כִּי כֹה אָמַר ה' לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבְהֶמְתְּכֶם... וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְהִנֵּה מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת הַמָּיִם. וְכָל מוֹאָב שָׁמְעוּ כִּי עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה וַיַּעַמְדוּ עַל הַגְּבוּל. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם. וַיֹּאמְרוּ דָּם זֶה הָחֳרֵב נֶחֶרְבוּ הַמְּלָכִים וַיַּכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְעַתָּה לַשָּׁלָל מוֹאָב. וַיָּבֹאוּ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיָּקֻמוּ יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵיהֶם וַיַּכּוּ בָהּ וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב".

מהות הנביעות והשיטפון של זרם מים אדומים טרם נמצא, אולם בסבירות גבוהה זהו שיטפון עם מים עם תחמוצת ברזל אדומה כמו המעיין הקרוב – עין נואית, הנמצא מעל עין בוקק בנחל בוקק המנקז חלקים מבקעת חתרורים שגם שם נובעים מים אדומים.

אי אפשר גם להתעלם מפשר הדימוי – מים אדומים ...מדרך אדום וארץ אדום הסמוכה. כביכול זרימה תודעתית אדומה הדרושה למיגור האויב האדום, הדרך לאדום התאדמה.. וגרמה לניצחון על אדום.. !

המסלול המדויק של דרך אדום שעבר כאן בדרכה לעקוף את ים המלח מדרום יכול שיהיה כדלקמן:

  1. מסלול שעבר באפיק נחל חימר.
  2. מסלול שעבר בתוואי כביש עין בוקק ערד של היום כאשר חלקו התחתון מים המלח הוא מעלה זרון דרך מיצד זוהר. מכיפת זרון בסוף המעלה התלול, יכול שהוא המשיך על הגדה הצפונית של נחל חימר או בקירוב בתוואי כביש 31 של היום. זהו המעלה הטופוגרפי הנוח ביותר העולה מים המלח לרמת המדבר, מכיוון שמצוק ההעתקים שבולט לכל אורך ים המלח לא קיים בו.

גאולוגיה ומינרלוגיה

על רכס זוהר התוחמים את בקעת חתרורים ממערב נמצאים קידוחי הגז הטבעי של שדה זוהר. אולם עיקרה המינרלוגיה של בקעת חתרורים ותצורת חתרורים מהוים הפוספאטים. בתוכנית תמ"א/41ג' - תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה נקבע כי בקעת חתרורים נמצאת בעדיפות השנייה הארצית לכריית פוספאטים וכי כאן נמצאים מרבצי הפוספאטים (מספרם בדו"ח 39 ,40)המתאימים לכרייה וחציבה. מרבצים אלו הומלצו והועדפו לכרייה על ידי עורכי התמ"א הנ"ל ונכתב שם כי פתיחת מכרה בבקעת גורר= חתרורים באחד מריכוזי מרבצים אלה מועדף מאחר שהוא מעלה את העדיפות לריכוז הכרייה במרחב נופי זה הכולל גם את מרחב רותם שמדרום לו על פני פתיחת אזור כרייה חדש.

ראו גם

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0