ברוך שור

ברוך שור
Barukh Schorr

לידה	לבוב, גליציה
פטירה	7 באפריל 1904 כ"ב בניסן ה'תרס"ד לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
תקופת הפעילות	1840–1904 (כ־64 שנים)
זרם	חזנות מזרח-אירופית
סוג קול	טנור

ברוך שור (ה'תקפ"ג, 1823 – כ"ב בניסן ה'תרס"ד, 7 באפריל 1904) היה חזן, מלחין ואחת הדמויות הבולטות בעולם החזנות המזרח-אירופית במאה ה-19. פעל בגליציה, רומניה, הונגריה וארצות הברית, ונודע בזכות קולו הייחודי, כישרונו הדרמטי ותרומתו לעיצוב מסורת החזנות באירופה ובאמריקה.

ביוגרפיה

ברוך שור נולד בשנת 1823 בעיר לבוב (למברג) שבגליציה, (או: פומוריאני) לאביו חיים משה, ממשפחת שור הידועה, מצאצאי הרב אפרים זלמן שור. ולאמו חיה יוטה. בצעירותו, בגיל תשע נסע לאודסה יחד עם החזן הידוע בצלאל שולזינגר (בצלאל אודסר), ושם הצטרף למקהלתו. בהמשך עבר למקהלה של החזן ירוחם בלינדמן (הידוע גם כ"ירוחם הקטן").

לאחר ששב ללבוב לרגל בר המצווה שלו, כבר נחשב לבעל כישורים מוזיקליים יוצאי דופן, והוביל תפילות בבית הכנסת המרכזי. לאחר מכן הצטרף למקהלת בית הכנסת בעיר יאשי שברומניה, ושם התחתן עם בתו של ראש הקהל.

בגיל שמונה-עשרה כתב שור את 'סליחותיו', ששר אותן לראשונה כשליח ציבור בחוטין (בסרביה) חמש שנים מאוחר יותר. המינוי הראשון שלו כחזן היה בבסרביה, ובשנת 1848 כבר שירת כחזן בעיר קמנץ פודולסקי. בשנת 1851 חזר ליאשי, הפעם כחזן ראשי. כאן יצר חלק ניכר מיצירותיו, שהפכו אותו לדמות פופולרית בעולם החזנות.

לאחר מכן שירת כחזן בבית הכנסת רומבך שבבודפשט, ובשנת 1859 מונה לחזן הראשי בבית הכנסת בלבוב – עיר הולדתו.

בהיותו יהודי ירא שמיים, שבו בזמן התעניין בתרבות ובטכניקות מוזיקליות אירופיות, במהלך הקריירה שלו הוא התחבט בין שליחותו הדתית לבין נטייתו האמנותית. בשנת 1890 הועלתה בלבוב אופרטה שחיבר בשם "שמשון", על במת התיאטרון היהודי המקומי. כשעלה לבמה עם הפרימדונה לקבל את תשואות הקהל, עורר את חמת ראשי הקהילה הדתית, והרב יצחק אהרן אטינגר איים להשעותו. בתגובה, נסע לניו יורק ושימש כחזן ב"מגן אברהם אנשי דוקלא" באיסט סייד במשך כחמש שנים. הקהילה בלבוב, שהתגעגעה אליו, שלחה משלחת מיוחדת לשכנעו לשוב – והוא נענה וחזר אליה, ושירת שם עד יום מותו.

המסורת מספרת כי נפטר במהלך תפילת שמחת חג אחרון של פסח, בעת ששר את הפיוט "ומפני חטאינו גלינו מארצנו", במילים "אבינו מלכנו גלה".

יצירה והשפעה

שור השתדל לשמר את מסורת החזנות האשכנזית תוך שילוב אלמנטים מוזיקליים מודרניים. הוא חיבר עשרות יצירות חזנות, אך יצירתו הידועה ביותר היא:

• "אז בהלוך ירמיה על קברי אבות" (מקינות לתשעה באב), "לכו נרננה" (מסליחות), "נעריצך", "אמנם כן", "עוד יזכור לנו", מלכויות זכרונות ושופרות, "העבודה".

• נגינות ברוך שור לימים נוראים – קובץ חזנות שיצא לאור בניו יורק בשנת 1906 על ידי בנו, ישראל שור (אחד מששת בניו, כולם חזנים). הקובץ הודפס מחדש ב-1928 וב-1958.

• יצירות
• 
  נגינות ברוך שור
• 
  ספר ברוך שור
• 
  ספר יתרון לחכמה

משפחתו

ששת בניו של ברוך שור הפכו לחזנים, ואחד מהם, ישראל שור, פרסם את יצירותיו של אביו בקובץ 'נגינות ברוך שור' (1906).

• בנו, מאיר שור
• בנו, דוד
• בנו, ישראל
• בנו, שרגא
• בנו, שאול
• בנו, מרדכי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברוך שור בוויקישיתוף

• בן-ציון אייזנשטט, שור, ברוך, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 68, באתר HebrewBooks
• הרב שלום טויבש, שאילת שלום - א, זולקוה תרכ"ט, באתר אוצר החכמה (שאלה אודות חזרת אשתו)
• ערך על ברוך שור באנציקלופדיה של יד ושם (YIVO) (באנגלית)
• אברהם קורלניק, זלמן רייזען (עורך), לעקסיקאָן פון דער יידישער ליטעראטור פרעסע און פילאלאגיע, וילנה תר"צ, עמ' 567–569, באתר היברובוקס (ביידיש)
• ישעיה ויניצקי, יהדות ביסארביה- אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשל"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• מאיר שמעון גשורי, לבוב - אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשט"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ברוך שור40936853Q20610128