בריאות הנפש בצה"ל
מערך בריאות הנפש בצבא הגנה לישראל עוסק באבחון והערכת הפרעות נפשיות. המערך מספק בטיפול רגשי לחיילים בשירות סדיר וקבע ומייעץ לדרג הפיקודי לגבי טיפול בחייל או במקרי אסון ותאונות ביחידות.
היסטוריה
ענף בריאות הנפש בצה"ל הוקם בתקופת מלחמת ששת הימים. לאחר מלחמת יום הכיפורים לאור ריבוי החיילים שסבלו מתגובת קרב ופוסט טראומה, הוקדשו משאבים רבים יותר לטיפול בחיילים. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, הוקמה מחלקת בריאות הנפש, ובימי מלחמת לבנון הראשונה, סייעה לחיילים שחוו תגובות קרב במהלך הלחימה בקרבות. מיסוד התחום הגיע בעקבות מלחמת וייטנאם וקבלת הפרעת דחק פוסט-טראומטית ל-DSM כאבחנה רשמית.
מחלקת בריאות הנפש מונה כ-250 קב"נים, כאשר מרביתם הן קצינות. כ־60 אחוזים מהם בעלי הכשרה בעבודה סוציאלית, כ־30 אחוזים פסיכולוגים קליניים, והשאר רופאים פסיכיאטריים. קצינים אלו עוברים הכשרה ייעודית בהיקף של שלוש שנים.
מחלקת בריאות הנפש
כחלק מחיל הרפואה, פועלת במפקדת קצין רפואה ראשי בתל השומר, מחלקת בריאות הנפש בראשות הקב"ן הראשי בדרגת אלוף-משנה. מחלקה זו עוסקת בקביעת מדיניות טיפול בבריאות הנפשית של חיילים בשירות סדיר ושירות קבע, ופיתוח אמצעים להתמודדות עם משברים נפשיים וטראומה נפשית. הרמ"ח הנוכחי הוא אל"ם ד"ר אריאל בן יהודה.
קצין בריאות נפש (קב"ן) - קצין שהכשרתו המקצועית היא פסיכולוג או עובד סוציאלי[1] ולעיתים אף פסיכיאטר (שהוא רופא). קב"נים מטפלים בבעיות נפשיות של חיילים ומתגייסים. הטיפול יכול לכלול פגישות טיפוליות (בדומה לשיחה אצל פסיכולוג), טיפול תרופתי (במקרה ומדובר בפסיכיאטר) או בהמלצות למפקדים.[2] קב"ן ממונה ברמת כל יחידה צה"לית, לרוב גדוד או חטיבה. בחיל האוויר נקרא קפ"ס - קצין פסיכולוגיה. הקב"ן אינו לובש מדים כדי לשדר קשר אנושי בלתי מאיים אך מכנה עצמו "קצין" (גם אם אינו קצין) כדי לסמל את שייכותו לצה"ל.
תפקיד הקב"ן נרחב וכולל מספר תפקידים: ייעוץ והדרכת סגלי פיקוד, רפואה (רופא יחידה) ורווחה (מש"קית ת"ש) כדי לאתר, למנוע ולהתמודד עם חיילים בודדים או בקבוצות שמגלים קשיי הסתגלות לשירות בצה"ל. המערך עוסק גם בהליכי סינון למשל בגיבושי מיון ליחידות קרביות. במקרה של אסון נרחב כפיגועים, תאונות או מלחמות, מספקת היחידה הנפשית, תמיכה פסיכולוגית לחיילים ולמפקדים באמצעות מתן הדרכה למפקד או טיפול ישיר מול החייל.
במהלך השירות
מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) עשוי לפגוש קב"ן כבר בהליך המיון הראשוני, אם ציין כי הוא אובחן כבעל הפרעה נפשית או בעקבות הפניה של אחד מהגורמים בתהליך המיון.
אופי השירות בצה"ל וגיל הגיוס הצעיר (בשלהי גיל ההתבגרות), עשוי להביא את המתגייסים למצב שבו הם לא מצליחים להכיל את המציאות הצבאית שכוללת הסתגלות לשהות בבסיס שעשוי להיות מרוחק מהבית, מבודד או בעל כח אדם מצומצם. הטירונות כוללת כניסה לשגרה ובמשמעת צבאיים ופגיעה בפרטיות במגורים, מקלחות, שירותים וחדרי אוכל משותפים.
קושי השירות מורכב ממשתנים אובייקטיבים: קושי פיזי (שירות ביחידה קרבית דורש כושר קרבי וגופני גבוהים), סגנון הפיקוד ביחידה ומידת הסכנה הכרוכה בה וממשתנים סובייקטיבים המושפעים מאישיות החייל, בגרותו הנפשית ומצבו המשפחתי והחברתי. מתח או יחס מזלזל מצד המפקדים עשוי להוביל לסירוב פקודה, משפט צבאי ועד כדי מעצר או כליאה.
התמיכה הנפשית עוסקת בכמיהה לחופשות, הקלות בתורניות (שמירות, מטבח וכו') ואי התאמה תפקודית או חברתית. הקב"ן מתערב במישור הפסיכולוגי ומעודד את מפקדי החייל להיות קשובים למצוקתו ולפתח עמו דיאלוג פורה כדי שישתף פעולה. בנוסף, ממליץ הקב"ן על הקלות ברמה תפקודית, שינוי ההצבה או התפקיד וסיוע סוציאלי בתמיכת גורמי הת"ש היחידתיים.
הפניה הראשונה לקב"ן במהלך שירות סדיר, דורשת אישור המפקד הישיר, שממלא גם חוות דעת על תפקוד החייל ומתאר את הפתרונות הפיקודיים שהוצעו. במקרה של סירוב המפקד, ניתן לקבל הפניה גם דרך רופא היחידה. מטרת אישורים אלו היא עירוב המפקדים במצוקת החייל, כדי שיסייעו ויציעו פתרונות פיקודיים, ויהיו ערים למצוקת החייל.
לפניות חירום מעבר לשעות הפעילות, פועל מוקד ברה"ן ("בריאות הנפש") דרך מוקד מקול הלב.[3]
פקודות מטכ"ל מסדירות את נוהלי הטיפול באופן שוטף ובהם גם הפניה ראשונית של חייל המעוניין בפניה לקב"ן או במקרה שקיים סיכון גבוה לאובדנות.[4][5] על פי הפקודות, חייל המאיים בהתאבדות, נשקו יילקח והוא יישאר במעקב שני קצינים (או חיילים בדרגתו) עד שיובא בפני גורם בריאות הנפש לקבלת הערכה נפשית.
קשיי הסתגלות
קב"ן המאבחן הפרעה נפשית או אפשרות שחייל יגלה קשיים בשירות, יקבע לחייל ציון קה"ס (קשיי הסתגלות) שעשוי גם להוריד את הפרופיל הצבאי עד לקבלת פטור משירות (פרופיל 21). כחלק מהקלות אלו, רשאי הקב"ן לספק ימי חופשת מחלה ("גימלים"). חלק מהדירוגים מחייבים לינת בית, בדומה לקבלת הקלות תנאי שירות (קה"ש).
מדרג הקה"ס נע בין 0 ל־60, כאשר לקה"ס 0 ולקהס 20, אין משמעות או השפעה ממשית על השירות.
- קהס 00 - נבדק ונמצא כי אין קה"ס המגביל את השירות.
- קהס 20 - קשיי הסתגלות מעטים, ללא מגבלות שיבוץ.
- קהס 40 - פסילה ממשיבוץ למקצועות לחימה. פסול קורס קצינים.
- קהס 41 - פסול יחידה קדמית. כולל קה"ס 40 וחובת לינה ביתית של לילה בשבוע.
- קהס 42 - כולל קה"ס 40 וחובת לינה ביתית של 2 לילות בשבוע.
- קהס 43 - כולל קה"ס 40 וחובת לינה ביתית של 3 לילות בשבוע.
- קהס 50 - קושי הסתגלותי רב, טירונות מקוצרת או טירונות מיוחדת (חוות השומר או מחווה אלון).
- קהס 60 - קשיי הסתגלות חמורים - פטור משירות ביטחון על רקע "אי התאמה".
כמו כן, קה"ס יכול לאפשר לעיתים פסילת קורסים או יקבע את מרחק השירות מהבית, בדומה להקלת ת"ש.
קישורים חיצוניים
- "לאחוז בקרנות המזבח*": המפגש בין החייל לפסיכולוג (קב"ן) המילואים, ד"ר שי שלקס, פורסם ב"שיחות", נובמבר 2004
- צליל אברהם, "חיילים לא עושים הצגות כי כיף להם. ב-99 אחוז מהמקרים הם באמת במצוקה", באתר מאקו, 27 במאי 2015
- מאיה שטיין, "מה לי ולקב"ן? מה, אני משוגע?", באתר mynet עפולה ועמק, 31 בדצמבר 2018
- הפסיכיאטריה הצבאית בישראל: אתגרים והישגים, קרן גינת, איל פרוכטר, גדי לובין, וחיים קנובלר, הרפואה, כרך 158, חוב' 7, יולי 2019
- צבא הגנה לישראל - הטיפול בפרט, מערך בריאות הנפש בצה"ל, מבקר המדינה
- מאיה פולק, כבר לא בושה: מהפכת בריאות הנפש בצה"ל, בעיתון מקור ראשון, 19 בנובמבר 2020
- מאיה פולק, מטען הכאב: בריאות הנפש בצה"ל כבר לא בדיעבד, בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2020
הערות שוליים
