ג'בל חלאל
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 892 מטר |
| מדינה |
 מצרים |
| מיקום | צפון חצי האי סיני |
ג'בל חלאל (מכונה לעיתים גם הלאל או הילאל, בערבית: جبل الحلال) הוא הר בצפון סיני הנמצא כ-30 קילומטרים מערבית לקוסיימה. כמו הרי הנגב המרכזי והרי צפון סיני, ההר הוא תוצאה של מערכת קימוט שכיוונה הכללי הוא: דרום מערב – צפון מזרח. בדומה לרכסי מרכז הנגב, בנוי ההר מסלעי גיר ואבן חול. בהר מצוי מכתש הדומה במבנהו למכתשי הנגב[1]. שיאו של ההר מתנשא לגובה 892 מטר. מפנהו הצפוני של ההר מתנקז לוואדי אל-עריש למעבר הנקרא מעבר הדייקה (א-דייג'ה בערבית פירושו מיצר). הבדווים באזור הם ממטות השבטים תראבין ותיאהא[2].
באזור ההר נמצאים מספר עצי ערער אדום שגילם נאמד ב-865 שנה והצמח אזובית סיני שהוא אנדמי לאזור ההר וטווח התפוצה שלו הוא 25 קילומטרים רבועים בלבד[3].
מספר חוקרים הציעו לזהות את ג'בל חלאל כהר סיני המקראי. מיקום ההר מתאים לדעתם לתאוריות של "המסלול הצפוני" של יציאת מצרים. בחירתו נבעה מסמיכותו היחסית לעין קודיראת ולעין קדיס שחלק מהחוקרים זיהו עם קדש ברנע המקראית. מושל סיני הבריטי בשנות ה-30 של המאה ה-20, מייג'ור קלוד ג'רוויס התבסס גם על שם ההר שפירושו בערבית: "מותר" ובהקשר של הקרבת קורבנות "קדוש וחוקי". גם יוחנן אהרוני הציע לזהות את הר סיני בג'בל חלאל. הביקורת על זיהויו כהר סיני טוענת כי הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו באזור ההר הם מתקופת האבן ומהתקופה הרומית-ביזנטית ושתי תקופות אלו אינן תואמות את התיארוך המקובל ליציאת מצרים.
ב-25 בנובמבר 1975 התרסק על ההר מטוס חיל האוויר הישראלי מסוג C-130 הרקולס שהשתייך לטייסת 131 וכל 20 החיילים ואנשי הצוות שהיו עליו נספו.[4]
ב-2005 התפרסמו ידיעות כי אזור ההר היה מקום מסתור לאנשי ארגונים הקשורים לאל-קאעידה שביצעו פיגועי טרור בטאבה ובראס א-שטן באוקטובר 2004 ופיגועים בשארם א-שייח' ב-2005.
הערות שוליים
- ^ מנשה הראל, מסעי סיני, עמ' 11, הוצאת עם עובד, 1968
- ^ יצחק ביילי, "הגישות הפוליטיות של בדואיי סיני 1967-1977", [1]
- ^ אבינעם דנין, מצגת: "צמחים אוהבי לחות ששרדו בתנאי מדבר (רליקטים)", [2]
- ^ ערן בלכר ואלעזר בן–לולו, בגלל התאונה ההיא, באתר חיל האוויר הישראלי, 28.12.2005
