ג'ובאני ברנרדינו נאנינו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. ג'ובאני ברנרדינו נאנינו (באיטלקית: Giovanni Bernardino Nanino, סביבות 1560–1623) היה מלחין, מורה ואמן שירה איטלקי משלהי תקופת הרנסאנס וראשית תקופת הבארוק, מנותני הטון בקבוצת המלחינים של האסכולה הרומאית. ג'ובאני ברנרדינו היה אחיו הצעיר של המלחין, שהשפעתו הייתה גדולה קצת יותר, ג'ובאני מריה נאנינו.
חייו
נאנינו נולד בוולראנו והחל לשיר כסופרן-נער בקתדרלה המקומית, כמו אחיו לפניו. ייתכן, שמשרתו הראשונה הייתה כמאסטרו די קאפלה ב"סנטה מריה דאי מונטי" בשנת 1586 וידוע שזכה במשרת מאסטרו די קאפלה ב"סן לואיג'י דאי פראנצ'זי" ברומא בשנת 1591, אחרי שאחיו פרש כדי להצטרף למקהלת האפיפיור. מכל מקום, שני האחים התגוררו יחד באותה תקופה בבית שבבעלות הכנסייה והקדישו חלק גדול מזמנם להוראת מוזיקה לנערי מקהלה. בהמשך למינוי ב כנסיית סן לואיג'י דיי פראנצ'זי יצר קשר עם החשמן מונטאלטו, פטרון עשיר ורב-השפעה של אמנות ומוזיקה ואפשר ששימש מורה, מלחין וארכיבר לחשמן בכנסייתו, "סן לורנצו אין דאמאסו".
יצירותיו
המוזיקה של נאנינו משנות ה-80 וה-90 של המאה ה-16 כתובה בניב שמרני ונמנעת מן הנטיות הנסיוניות של אחיו ושל לוקה מארנציו. הוא העדיף למזג בכתיבתו את הטכניקה וסגנון הביטוי של מלחיני רומא המוקדמים יותר, כגון פלסטרינה. בערך משנת 1610 ואילך אימץ לו את טכניקת הבסו קונטינואו ביצירות הקודש שלו - נטייה הרחוקה משמרנות - דבר שאחיו לא עשה מעודו. חלק גדול מן המוזיקה המוקדמת שלו חילוני (כמו מדריגלים), אך הוא הוציא לאור כמה ספרי מוטטים אחרי 1610, לאחר מות אחיו. עובדה זו מעוררת את ההשערה, שכאשר כתב מוזיקה באותן צורות כמו אחיו, בחר באמצעים סגנוניים מנוגדים, ואחרי מות אחיו אימץ לו במהירות את הסגנון המתקדם של תקופתו והשתמש בו לכתיבת מוזיקה באותן צורות, שבהן נקט אחיו ביתר שמרנות.
לקריאה נוספת
- גוסטב ריז (1954). "מוזיקה ברנסאנס", ניו יורק, נורטון ושות' מסת"ב 0-393-09530-4.
- מנפרד בוקופצר (1947). "מוזיקה בתקופת הבארוק". ניו יורק, נורטון ושות' מסת"ב 0-393-09745-5
- "ג'ובאני ברנרדינו נאנינו", מילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים, לונדון, מקמילן מסת"ב 1-56159-174-2
קישורים חיצוניים
