ג'ודית' היומן
| מקצוע | עיתונאית, פעילה חברתית למען זכויות אנשים עם מוגבלויות |
|---|---|
ג'ודית' ("ג'ודי") אלן היומן (באנגלית: Judith Ellen "Judy" Heumann; 18 בדצמבר 1947 – 4 במרץ 2023) הייתה פעילה למען זכויות אנשים עם מוגבלות, שנחשבה לאחת ממובילות המאבק לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות בארצות הברית ובעולם. עבודתה עם ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים, מלכ"רים וארגונים שונים הובילה לתרומות משמעותיות לפיתוח חקיקה וקידום מדיניות המקדמת זכויות אדם של ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות. במסגרת עבודתה בבנק העולמי ובמחלקת המדינה של ארצות הברית, הובילה היומן את הזרם המרכזי של זכויות אנשים עם מוגבלות במישור הבינלאומי.
ביוגרפיה
ילדות
היומן נולדה לוורנר ואילסה היומן, יהודים שהיגרו מגרמניה לניו יורק בשנות ה-30.[1] בגיל 18 חודשים חלתה בפוליו ובשל כך היא התניידה באמצעות כיסא גלגלים. במהלך חייה נאלצה היומן להאבק רבות על זכותה לחינוך וזאת בשל סירוב המערכת הציבורית לאפשר לה להגיע ללמוד בבית הספר הציבורי הקרוב לביתה בתואנה כי חוסר היכולת שלה ללכת מהווה סיכון במקרה של שריפה.[1][2] במקום זאת, במשך שלוש שנים קיבלה הדרכה ביתית פעמיים בשבוע, במשך כשעה בכל ביקור. אמא של היומן, פעילה קהילתית ואקטיבסטית בפני עצמה, ערערה על ההחלטה והדבר הוביל לכך שג'ודי הועברה לבית ספר לחינוך מיוחד בו למדו רק תלמידים עם מוגבלות. לפי חוקי העיר תלמידים עם מוגבלות בגיל תיכון היו זכאים רק להדרכה ביתית ולא מגיעים לבית הספר אך בשל מאבקה של היומן והורים נוספים המדיניות שונתה ובשנת 1961 ג'ודי נכנסה לתיכון.
בין הגילאים 9–18 שהתה היומן בכל קיץ במחנה קיץ לילדים עם מוגבלות בשם "מחנה ג'נד", בעיירה האנטר, ניו יורק,[1] שם הכירה את בובי לין ופרידה טנקוס, איתם תעבוד מאוחר יותר כפעילים לזכויות נכים.[3][4][5] מחנות קיץ אלה היקנו להיומן מודעות רבה יותר להקשר הפוליטי לבעיות של אנשים עם מוגבלות כפי שכתבה מאוחר יותר: "הייתה לנו אותה שמחה ביחד, אותו הכעס על הדרך בה התייחסו אלינו ואותם תסכולים מהזדמנויות שלא היו לנו".[6]
פסק הדין היומן נגד מועצת החינוך של העיר ניו יורק
היומן חלמה להיות מורה במערכת החינוך של ארצות הברית ובשנת 1970 ביקשה לקבל רישיון הוראה ממועצת החינוך של העיר ניו יורק. המועצה דחתה את הבקשה שלה בטענה שבמקרה של חירום כמו שריפה היא לא תוכל לעזור לתלמידים שלה לצאת מן הבניין ועל כן היא מהווה סכנה עבורם. היומן העידה בספרה כי במהלך הבדיקה הרפואית שעשו לה מטעם מועצת החינוך ביקשה הרופאה ממנה שתציג לה כיצד היא הולכת לשירותים, דבר שהוביל אותה למבוכה רבה והשפלה גדולה. היומן ביקשה להגשים את החלום שלה והחליטה לתבוע את מועצת החינוך של העיר ניו יורק בטענה כי מפלים אותה בשל מוגבלתה.[1][7] התביעה זכתה להד תקשורתי רחב וזאת בעיקר לאחר שעיתון מקומי שליווה את התביעה פרסם כתבה תחת הכותרת "אתה יכול להיות נשיא עם פוליו אבל לא מורה" בהשוואה לנשיא ארצות הברית המנוח פרנקלין דלאנו רוזוולט שחלה בפוליו. מועצת החינוך של העיר ניו יורק הבינה כי הסיכויים בתיק נמוכים מאוד, וזאת בעיקר בשל אמירתה של השופטת בתיק שהמליצה למועצה להגיע לפשרה.[1] היומן הייתה המורה הראשונה בניו יורק המתניידת בכיסא גלגלים[8][9] אך העידה שבשל ההד התקשורתי הנרחב שהתיק שלה קיבל מנהלים רבים פחדו מלהעסיק אותה בתור מורה. המקום היחיד שהסכים היה בית הספר לחינוך מיוחד בו היא למדה ושם עבדה במשך שלוש שנים.[10]
עבודת מדיניות והסברה
ארגון "Disabled in Action" (נכים בפעולה)
התביעה של היומן נגד מועצת החינוך של העיר ניו יורק הובילה לחשיפה תקשורתית רבה והיא החלה לקבל פניות מעשרות ואף מאות של אנשים עם מוגבלות שביקשו לספר לה על אפליה שהם חווים בשל מוגבלותם. באותם ימים הבינו היומן וחבריה כי הבעיות איתן הם מתמודדים אינן בשל מוגבלותם אלא בשל הסביבה שמגבילה אותם, רעיון מרכזי במודל החברתי בתחום לימודי מוגבלות, ובשל כך החליטו לפעול לשנות את המצב. בשנת 1970 הקימו את הארגון "Disabled in Action" (נכים בפעולה) שהתמקד בהבטחת ההגנה על אנשים עם מוגבלות במסגרת חוקי זכויות האזרח באמצעות מחאה פוליטית.[11][12] הארגון פעל רבות על מנת להשפיע על נוסח חוק השיקום, בעיקר להכנסת סעיף 504 שהיה אמור להבטיח את הזכות לנגישות למבנים ושירות ציבורי. באוקטובר 1972 הטיל הנשיא ריצ'רד ניקסון וטו על מספר גרסאות שהציע הארגון לחוק השיקום של 1973. ההפגנה המפורסמת ביותר של הארגון הייתה בשנת 1973 כששמונים אנשים עם מוגבלות בראשות היומן חסמו את שדרות מדיסון בניו יורק במחאה על אי קידום החוק.[13]
המרכז לחיים עצמאיים
אד רוברטס, אקטיביסט מוכר לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות ומייסד המרכז לחיים עצמאיים, שמע על הפעילות של היומן והתקשר לבקש ממנה לעבור לקליפורניה על מנת לעבוד במרכז לחיים עצמאיים באוניברסיטת ברקלי. בין השנים 1975–1982 הייתה היומן סגנית מנהלת של המרכז לחיים עצמאיים בקליפורניה ובמקביל הובילה לקידום הפעילות הבינלאומית של המרכז במודל התנועה לחיים עצמאיים.[3]
היומן הייתה אחראית ליישום חקיקה ברמה הלאומית לתוכניות בתחום החינוך המיוחד, מחקר נכים, שיקום מקצועי וחיים עצמאיים, המשרתת יותר מ-8 מיליון בני נוער ומבוגרים עם מוגבלויות.
חוק חינוך אנשים עם מוגבלויות
בעת ששימשה כעוזרת מחוקק ליו"ר ועדת הסנאט האמריקאית לעבודה ורווחה ציבורית בשנת 1974, סייעה היומן בפיתוח חקיקה שהפכה לחוק החינוך לאנשים עם מוגבלויות.
הפגנת Sit-in 504
סעיף 504 בחוק השיקום האמריקאי של שנת 1973 היה אמור להבטיח את הזכות לנגישות של מבנים ושירותים ציבוריים ובכך בפעם הראשונה להבטיח את הזכות לחיים שוויונים עבור אנשים עם מוגבלות. הבטחת החקיקה הובילה לאופטימיות רבה בקרב אנשים עם מוגבלות אך במהלך השנים היה נראה כי למרות ההבטחות לחקיקה המחוקק האמריקאי אינו מתכוון לחוקק את הסעיף המיוחל. בשל כך החליטה היומן יחד עם חבריה לארגן מחאות במשרדים של משרד הבריאות, החינוך והרווחה ברחבי ארצות הברית. היומן עצמה הובילה את המחאה בסן פרנסיסקו שהתקיימה ב-5 באפריל 1977, במסגרת המחאה פרצו המפגינים למשרד הבריאות, החינוך והרווחה בעיר ולא הסכימו לעזוב עד אשר יחתמו על תקנה 504. 150 איש נשארו בבניין הממשלתי במשך 28 ימים בהפגנה שזכתה לשם "sit-in 504" (אנ') ונחשבת להפגנה הארוכה ביותר בבניין פדרלי בהיסטוריה של ארצות הברית. בסופו של דבר ב-4 במאי 1977 הכריז ג'וזף קאליפנו, שר הבריאות, חינוך ורווחה של ארצות הברית על חתימה על סעיף 504.[13][14][15][16][17][18][19][20]
המכון העולמי למוגבלות (WID)
בשנת 1983 ייסדה היומן יחד עם אד רוברטס וג'ואן לאון את המכון העולמי למגבלות וכיהנה כמנהלת שותפה של הארגון עד שנת 1993.[21] זהו אחד מארגוני זכויות הנכים העולמיים הראשונים שהוקמו והובלו על ידי אנשים עם מוגבלויות. WID פועל לקידום הזכויות וההזדמנויות של למעלה ממיליארד אנשים עם מוגבלויות ברחבי העולם, תוך הפעלת מחקר ומדיניות לפעולה והפעלת הכללה.[21]
ממשל קלינטון
היומן כיהנה בממשל קלינטון כעוזרת מזכיר משרד החינוך המיוחד ושירותי שיקום במשרד החינוך האמריקאי בין השנים 1993–2001.[22]
בנק עולמי
בין השנים 2002–2006 כיהנה היומן כיועצת הראשונה של קבוצת הבנק העולמי בנושא מוגבלות ופיתוח, והובילה את עבודת הבנק העולמי בנושא אנשים עם מוגבלות. כחלק מתפקידה פעלה להרחבת הידע והיכולת של הארגון לעבוד עם משלחות וחברות אזרחיות לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות והכללת זכויותיהם במדיניות ציבורית רחבה.[23] היא הייתה יועצת מובילה לשותפות העולמית של אנשים עם מוגבלות ופיתוח מדיניות נגישה.
יועצת מיוחדת
בשנת 2010 הפכה היומן ליועצת המיוחדת לזכויות אנשים עם מוגבלות עבור משרד החוץ האמריקאי שמינה הנשיא ברק אובמה.[24] היומן הייתה הראשונה והיחידה בתפקיד זה שקודם בשנת 2010 על ידי הנשיא ברק אובמה.[1] ב-20 בינואר 2017 עזבה היומן את תפקידה במשרד החוץ עם שינוי הממשל. תפקיד היועץ המיוחד הופסק על ידי שר החוץ של ארצות הברית רקס טילרסון בשנת 2017.[25]
קרן פורד
מספטמבר 2017 עד אפריל 2019, היומן הייתה עמיתה בכירה בקרן פורד, שם עבדה כדי לקדם הכללת אנשים עם מוגבלות בעבודת הקרן ובעבודה פילנתרופית. היומן הפיקה והשתתפה בכתיבת מאמר הבוחן את חוסר הייצוג של אנשים עם מוגבלות מול המצלמה ומאחוריה, כמו גם את הסטריאוטיפים הבולטים של דמויות נכים כשהם מיוצגים בתקשורת.[26]
נפטרה ב-4 במרץ 2023.
השכלה
היומן הייתה בעלת תואר מאוניברסיטת לונג איילנד בניו יורק משנת 1969 ותואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת ברקלי, קלפורניה, משנת 1975. בנוסף זכתה לשישה דוקטורטים של כבוד:
- אוניברסיטת לונג איילנד, 1994
- אוניברסיטת טולדו, אוהיו, 2004
- אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, 2001
- ברוקלין קולג', ניו יורק, 2018[27]
- מידלברי קולג', ורמונט, 2019
- אוניברסיטת רואן, ניו ג'רזי, 2019
הופעות בתקשורת
- היומן הייתה אחת הדמויות המרכזיות בסרט הדוקומנטרי "The Power of 504" מ-2008.[28]
- היומן הופיעה בסרט הדוקומנטרי Lives Worth Living (אנ') מ-2011.
- הרצאת TED בשנת 2017.[29]
- פרק בתוכנית Drunk History (אנ') של ערוץ הקומדי סנטרל מ-2018 על הפגנות ה-Sit-in 504, עם אלי סטרוקר (אנ') בתפקיד היומן.[30]
- ראיון עם טרוור נואה בתוכנית הדיילי שואו משנת 2020.[1]
- בסרט הדוקומנטרי Crip Camp (אנ') (בעברית: קיץ בלי הגבלה: מהפכה על גלגלים) משנת 2020.[31]
קישורים חיצוניים
ציטוטים בנושא ג'ודית' היומן בוויקיציטוט (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Taylor, David A. (25 במאי 2021). "She's considered the mother of disability rights — and she's a 'badass'". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2021. נבדק ב-26 במאי 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "ABILITY Magazine - Judy Heumann". ABILITY Magazine (באנגלית אמריקאית). 2020-08-08. אורכב מ-המקור ב-2021-04-06. נבדק ב-2020-10-13.
- ^ 3.0 3.1 Leiderman, Deborah (25 במרץ 2020). "The Activist Star of 'Crip Camp' Looks Back at a Life on the Barricades". הניו יורק טיימס. אורכב מ-המקור ב-25 במרץ 2020. נבדק ב-25 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Patterson, Linda (1 בדצמבר 2012). "Points of Access: Rehabilitation Centers, Summer Camps, and Student Life in the Making of Disability Activism, 1960-1973". Journal of Social History. 2 (46): 473–499. doi:10.1093/jsh/shs099.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Patterson, Linda (במרץ 2011). Accessing the Academy: The Disabled Student Movement, 1950-1973.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Shapiro, Joseph (1994). No Pity: People with Disabilities Forging New Civil Rights Movement. Three Rivers Press. p. 20.
- ^ "HEUMANN v. BOARD OF EDUCA | 320 F.Supp. 623 (1970) | supp6231818 | Leagle.com". Leagle. אורכב מ-המקור ב-2019-06-27. נבדק ב-2019-06-27.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2007-08-08. נבדק ב-2009-04-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Disability Social History Project". www.disabilityhistory.org. אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2018. נבדק ב-21 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Judith Heumann - DRILM - University of California, Berkeley". bancroft.berkeley.edu. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2004. נבדק ב-21 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Judith Heumann". www.ilusa.com. אורכב מ-המקור ב-4 באפריל 2016. נבדק ב-21 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Disabled In Action: Photos (Judy Heumann)". www.disabledinaction.org. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2016. נבדק ב-21 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 13.0 13.1 "Disability History Timeline". Rehabilitation Research & Training Center on Independent Living Management. Temple University. 2002. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lu, Wendy (2021-03-26). "Overlooked No More: Kitty Cone, Trailblazer of the Disability Rights Movement". The New York Times (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2021-03-26. נבדק ב-2021-03-27.
- ^ Shapiro, Joseph (1994). No Pity: People with Diabilities Forging a New Civil Rights Movement. New York: Three Rivers Press. pp. 69–70.
- ^ "The Regents of the University of California. 2008. "The Disability Rights and Independent Living Movement." Berkeley, CA: The University of California Berkeley". אורכב מ-המקור ב-25 בדצמבר 2011. נבדק ב-6 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Disability Social History Project, article title Famous (and not-so-famous) People with Disabilities". אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2014. נבדק ב-6 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "EDGE - Curriculum - Biology". disabilityhistory.org. אורכב מ-המקור ב-2015-01-23. נבדק ב-2015-02-04.
- ^ "Political Organizer for Disability Rights, 1970s-1990s, and Strategist for Section 504 Demonstrations, 1977". cdlib.org. אורכב מ-המקור ב-2015-01-28. נבדק ב-2015-02-04.
- ^ "Kitty Cone, Facts On File, Inc., 2009. American History Online; Facts on File information obtained from Encyclopedia of American Disability History". Encyclopedia of American Disability History. אורכב מ-המקור ב-2015-01-28. נבדק ב-2015-02-04.
- ^ 21.0 21.1 World Institute on Disability, World Institute on Disability (ב־American English)
- ^ Heumann, Judith E., U.S. Department of State
- ^ "World Bank Appoints Judy Heumann to New Disability Adviser Post". אורכב מ-המקור ב-20 באוקטובר 2010. נבדק ב-21 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Judith E. Heumann-Director, DC Department on Disability Services Biography". אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2010. נבדק ב-21 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Call to Action – Office of International Disability Rights". United States International Council on Disabilities. United States International Council on Disabilities. אורכב מ-המקור ב-16 בינואר 2021. נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Road Map for Inclusion: Changing the Face of Disability in Media, Ford Foundation (באנגלית)
- ^ "Brooklyn College to Award Judy Heumann Honorary Doctorate at Its 2018 Commencement Ceremony". CUNY Newswire (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2019-06-26. נבדק ב-2019-06-26.
- ^ The Power of 504 (full version, open caption, English and Spanish), נבדק ב-2021-10-24
- ^ "TED talk: Our fight for disability rights - and we're not done yet". 12 ביולי 2019. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2020. נבדק ב-16 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Judy Heumann Fights for People with Disabilities - Drunk History | Comedy Central US (באנגלית), 2018-02-21, נבדק ב-2021-10-24
- ^ Eric Kohn (2020-01-23). "'Crip Camp' Review: A Stirring Look at the Roots of the Disability Rights Movement in a Hippy Summer Camp – IndieWire". Indiewire.com. אורכב מ-המקור ב-2020-02-16. נבדק ב-2020-02-16.
