ג'וליו אנדראוטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'וליו אנדראוטי (1991)

ג'וליו אנדראוטיאיטלקית: Giulio Andreotti;‏ 14 בינואר 1919 - 6 במאי 2013) היה מבכירי המדינאים האיטלקים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הוא כיהן כראש ממשלת איטליה בשנים 1972-1973, 1979-1976 ו-1985-1992. כמו כן שימש בתפקיד שר ההגנה, שר החוץ ושר הפנים. החל משנת 1991 כיהן אנדראוטי כסנטור לכל החיים בפרלמנט האיטלקי.

חייו

אנדראוטי נולד ברומא וסיים בה את לימודי המשפטים. לאחר מלחמת העולם השנייה וכינון הרפובליקה האיטלקית הצטרף אנדראוטי לשורות המפלגה הדמוקרטית-נוצרית. אנדראוטי נחשב לבן-חסותו של מנהיג המפלגה, שהייתה מפלגת השלטון באיטליה במשך שנים רבות, אלצ'ידה דה גספרי (Alcide De Gasperi). אנדראוטי נבחר לפרלמנט האיטלקי בשנת 1946. הוא היה ראש ממשלת איטליה האחרון מטעם המפלגה הדמוקרטית-נוצרית, ותקופת הכהונה האחרונה שלו כראש ממשלה (1985-1992) התאפיינה בגילויי שחיתות רבים במפלגת השלטון, דבר שהביא לבסוף למפלתה בבחירות, ולהתפרקותה בשנת 1994.

בשנת 1993 נחקר אנדראוטי בחשד לקיום קשרים עם המאפיה האיטלקית, חקירה אשר הובילה למשפט שזכה לתהודה תקשורתית רבה באיטליה. בסרט "הסנדק חלק שלישי", מופיעה הדמות דון ליצו לוקאזי, פוליטיקאי רם-דרג בעל קשרים למאפיה. דמות זו בוססה בצורה מסוימת על דמותו של אנדראוטי. בסרט, קודם שלוקאזי נרצח, לוחש לו הרוצח: "כוח מחליש את מי שאין לו את זה" (משפט שנטבע על ידי אנדראוטי עצמו, כפראפרזה על אמרתו של יריבו הפוליטי ג'נקראלו פייטה: "כוח מחליש אותך").

אנדראוטי סבל מעקמת, דבר שלא מנע ממנו להיות פוליטיקאי מצליח ואהוד. הוא כונה בעקבות כך "הגיבן". אנדראוטי גם כונה באיטליה "ג'וליו האלוקי" (Divo Giulio - כינוי שמקורו מיוליוס קיסר) וזאת בזכות הוותק הרב שהוא צבר בפוליטיקה האיטלקית, אופיו הסמכותי וכושר המנהיגות שלו.

סרט בשם "Il Divo" הופק על חייו של אנדראוטי, וזכה בפרס המבקרים בפסטיבל קאן בשנת 2008. בשנת 2006, בגיל 87, נענה אנדראוטי לבקשה להציג את מועמדותו לתפקיד נשיא הרפובליקה האיטלקית, אך הפסיד.

אנדראוטי נודע בקשריו ההדוקים עם מוסדות הכנסייה הקתולית באיטליה וכן עם הוותיקן. יש הטוענים כי אנדראוטי לא עשה את המירב כדי להציל את חייו של ראש ממשלת איטליה לשעבר וחברו למפלגה, אלדו מורו אשר נחטף על ידי ארגון הבריגדות האדומות והוצא להורג על ידם בשנת 1978. בשנת 2009 צוין באיטליה יום הולדתו ה-90 של אנדראוטי במגוון רחב של כתבות בתקשורת. אנדראוטי כתב ספרים רבים ולעיתים מאמרים בעיתונות האיטלקית. אנדראוטי נודע באימרותיו הציניות, בהן:

  • "מלבד במלחמות הפוניות, שבהן הייתי צעיר מדי, האשימו אותי בהכל".[1]
  • "הפוליטיקה היא מחלה שאף אחד לא רוצה להירפא ממנה".
  • "אתה חוטא כאשר אתה מדבר סרה על אנשים, אולם לפעמים אתה עושה את הדבר הנכון".

נפטר ב-6 במאי 2013 בביתו שברומא, והוא בן 94 במותו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליו אנדראוטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ALEXANDER STILLE, ALL THE PRIME MINISTER'S MEN, באתר האינדפנדנט, 24 September 1995


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0