ג'ובאני ג'וליטי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
ג'ובאני ג'וליטי (באיטלקית: Giovanni Giolitti; 27 באוקטובר 1842 – 17 ביולי 1928) היה מדינאי איטלקי שכיהן חמש פעמים כראש ממשלה. ג'וליטי, ליברל שמאלני, נודע בזכות העברת רפורמות חברתיות מתקדמות אשר שיפרו את רמת החיים של "האיטלקי הממוצע" ויכולתו למנוע מהשמאל והימין הקיצוני להשיג כוח. ג'וליטי אף הלאים את מפעילי הרכבות והטלפון. משך הזמן המצטבר בו כיהן כראש ממשלת איטליה הוא השני באורכו בהיסטוריה של איטליה, אחרי זה של בניטו מוסוליני.
קריירה
בשנת 1882 נבחר לראשונה לפרלמנט מטעם המפלגה הליברלית. כיהן לראשונה כראש ממשלה בשנים 1892–1893, אך נאלץ לפרוש מכהונתו בשל מעורבותו העקיפה בשערורייה כספית. כהונתו השנייה ארכה למעלה משנתיים (1903–1905) והשלישית ארכה כשלוש שנים ומחצה (מאי 1906 - דצמבר 1909). ג'וליטי ניסה להילחם בשביתות ובמהומות שארגן השמאל באיטליה על ידי צמצום הוצאות הממשלה ועל ידי פיוס הכנסייה הקתולית.
בענייני חוץ חיזק ג'וליטי את קשריה של איטליה עם אוסטרו-הונגריה.
בכהונתו הרביעית (1911–1914) היה ג'וליטי אחראי ליציאה למלחמה נגד האימפריה העות'מאנית, מלחמת איטליה-טורקיה שהסתיימה בניצחון איטלקי ובסיפוח לוב ושטחים נוספים לאיטליה. מחיר המלחמה העיק על המשק ותרם לא מעט לירידה בפופולריות של ג'וליטי, אשר נאלץ להתפטר במרץ 1914 בעקבות שביתה כללית ששיתקה את המדינה כולה.
שש שנים כמעט ישב באופוזיציה וניסה, לשווא, להביא לכך שאיטליה תשמור על נייטרליות במלחמת העולם הראשונה.
כהונתו החמישית והאחרונה כראש ממשלה החלה ביוני 1920, כאשר אי הסדר הציבורי באיטליה הגיע לשיאו לאחר שהתבררו תוצאות המלחמה וחוזה ורסאי לגבי איטליה. ביוני 1921 התפטר סופית, שכן לא הסכים לקבל את דרישות הלאומנים בנושא פיומה.
שמו של ג'וליטי הפך מושג: "ג'וליטיזם" שפירושו שחיתות פוליטית ואופורטוניזם מדיני, והוא משקף את דעת הציבור על הדרך שבה מילא האיש את תפקידיו, ועל פניה של המערכת הפוליטית שבראשה עמד.
קישורים חיצוניים
- ג'ובאני ג'וליטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ובאני ג'וליטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg)
