ג'ון בלואו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. ג'ון בלואו (באנגלית: John Blow; 1649 - 1 באוקטובר 1708) היה מלחין ונגן עוגב אנגלי. בין תלמידיו ויליאם קרופט והנרי פרסל.
חייו
בלואו נולד כנראה בצפון קולינגהם בנוטינגהאמשייר. הוא היה לזמר במקהלת הקאפלה המלכותית והתבלט בכישרונו המוזיקלי.
בלואו חיבר בגיל צעיר מאוד כמה מזמורי תפילה. לתקופה זו שייך החיבור בשני קולות ל"לך, עד שקר", שנכתב לבקשת צ'ארלס השני כחיקוי ל"דברו, שמיים" של ג'אקומו קריסימי. בשנת 1669 התמנה בלאו לנגן העוגב של כנסיית וסטמינסטר. ב-1673 קיבל את התואר אציל משמש בקאפלה המלכותית ובספטמבר של אותה נשא לאישה את אליזבת בראדוק, שמתה בלדתה כעבור עשר שנים.
בלואו, שנשא תואר דוקטור למוזיקה משנת 1678, התמנה בשנת 1685 לאחד הממונים על המוזיקה בחצר ג'יימס השני, מלך אנגליה. בין 1680 ל-1687 כתב את היצירה היחידה שלו לבימה שנותר ממנה איזה שהוא תיעוד, "ונוס ואדוניס", הצגה לבידור המלך.
בשנת 1687 התמנה למנצח המקהלה בקתדרלת סנט פול; ב-1695 נבחר לנגן העוגב של סנט מרגרט, כנסיית וסטמינסטר והשמועה אומרת, שקיבל עליו מחדש את משרת נגן העוגב בווסטמינסטר לאחר שהתפטר, או פוטר, ממנה בשנת 1680 כדי לפנות מקום להנרי פרסל. ב-1699 התמנה למשרה החדשה של מלחין הקאפלה המלכותית.
כתב ארבעה-עשר סדרי-תפילה ויותר ממאה מזמורים, בהם חיבורים לראש השנה הנוצרי, מזמורים לכבוד הכתרת ג'יימס השני, כמה קטעי צ'מבלו (1689), "אפיסדיום" למלכה מרי (1695) ואודה על מותו של פרסל (1696). בשנת 1700 הוציא לאור את "אמפיון אנגליקוס", קובץ קטעי מוזיקה לקול אחד, שניים, שלושה וארבעה קולות, בליווי בס ממוספר.
דף מפורסם ב"היסטוריה של המוזיקה" מאת צ'ארלס ברני מוקדש לאילוסטרציות של "crudities", שרובן מגלות רק מאמצי ביטוי ראויים לשבח, אם גם בוסריים, האופייניים למוזיקה אנגלית של אותן שנים, אך אחדות מהן (שעליהן אומר ברני "כאן אנו אבודים") מצוינות בפירוש.
בלואו מת ב-1 באוקטובר 1708 בביתו בברוד סנקטוארי ונקבר בשדרה הצפונית של כנסיית וסטמינסטר.
קישורים חיצוניים
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Blow, John מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל
