ג'ון ויליאם דרייפר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
ג'ון ויליאם דרייפר (באנגלית: John William Draper; 5 במאי 1811 - 4 בינואר 1882) היה מדען אמריקאי יליד בריטניה, הנשיא הראשון של האגודה האמריקנית לכימיה ומייסד בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק. בנוסף היה גם היסטוריון, פילוסוף, בוטנאי, פיזיולוג ואחד מחלוצי הצילום, בין היתר היה הראשון שצילם את הירח מבעד לטלסקופ (1840). בנו הבכור ג'ון כריסטופר דרייפר היה כימאי, בנו הנרי דרייפר, היה רופא ואסטרונום ובתו אנטוניה מוריי (Antonia Maury) עסקה אף היא באסטרונומיה.
תולדות חייו
דרייפר נולד בסנט הלנס ליד ליברפול, מרזיסייד, בריטניה למשפחה מתודיסטית. הוא הוטבל לנצרות של ידי הכומר יעבץ בנטינג. ב-1829 החל ללמוד כימיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. ב-1931 נשא לאשה את אנטונינה קאהטנו דה פריירה פאיוה גרדנר (Antonia Coetana de Paiva Pereira Gardner) שהייתה בתו של רופאו האישי של קיסר ברזיל. באותה שנה מת אביו והמשפחה עקרה לוירג'יניה.
עם הגיעו לוירג'יניה הקים מעבדה כימית ופרסם מספר מאמרים מדעיים, בשנת 1836 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת פנסילבניה והחל ללמד בקולג' בווירג'יניה. ב-1839 מינה אותו נשיא אוניברסיטת ניו יורק, תאודור פרלינגהויסן (Theodore Frelinghuysen), לפרופסור לכימיה ובוטניקה ודרייפר עבר עם משפחתו לעיר. הוא כיהן כפרופסור באוניברסיטה עד 1881. ב-1840 התבקש על ידי פרלינגהויסן להשתתף בצוות ההקמה המצומצם של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה וראש המחלקה לכימיה בבית הספר. בין השנים 1850–1873 היה נשיא בית הספר לרפואה.
עבודתו
דרייפר פיתח במיוחד את תחום הפוטוכימיה, ב-1842 ניסח את החוק הראשון של הפוטוכימיה (חוק גרטהאוס-דרייפר, הקובע שרק אור שנבלע על ידי החומר יכול להביא לשינוי פוטוכימי). ב-1847 פרסם מאמר על תגליתו שכל הגופים המוצקים זוהרים (כלומר פולטים קרינה בתחום האור הנראה) עקב קרינת גוף שחור בטמפרטורה של 798 מעלות קלווין (525 מעלות צלזיוס), טמפרטורה הנקראת "נקודת דרייפר"[1]. ב-1846 פרסם ספר לימוד כימיה וב-1866 פרסם ספר לימוד לפיזיולוגיה, ב-1878 פרסם ספר תחת הכותרת "זכרונות מדעיים" (Scientific Memoirs) על קרינת אנרגיה.
בין השנים 1839–1840 שיפר את תהליכי פיתוח הדגרוטיפ (תהליך הצילום). בין היתר יצר סדרת תצלומים של אחותו, דורותי-קתרין, הנחשבים לדיוקן המצולם הראשון, זאת בזכות יכלתו לצמצם את זמן החשיפה הנדרש לצורך הפקת צילום ברור ל-65 שניות, אורך זמן בו אדם יכול להשאר דומם[2][3]. ב-1840 הצליח להפיק את התמונה הראשונה של גרם שמיימי, כאשר הצליח לצלם את הירח מבעד לטלספקופ ולהפיק תמונה ברורה ומפורטת[4].
דרייפר היה מבין הראשונים שאימצו את רעיון הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין, הגן עליו בהרצאה באוקספורד כבר ב-30 במאי 1860 ואף אימץ אותו לתחומי הסוציולוגיה בגרסה של דרוויניזם חברתי[5]. בשנת 1862 פרסם את ספרו ההיסטוריוגרפי, The History of the Intellectual Development of Europe, הרותם את השיטות והתפיסות של מדעי הטבע לחקר ההיסטוריה ומעלה על נס את התרומה האינטלקטואלית של האסלאם להתפתחות המדע באירופה[6]. בשנת 1874 פרסם את ספרו הפופולרי ומעורר המחלוקת History of the Conflict between Religion and Science ("היסטוריה של הסכסוך בין דת ומדע") המבקש לשנות את הדרך בה כותבים וחושבים על היסטוריה של המדע[7][8] בו תקף את העמדה הדתית, בעיקר זו המגולמת על ידי דוגמה של הכנסייה הקתולית, כלפי המדע. לדבריו "ההיסטוריה של המדע אינה אוסף של שיאים בדמות תגליות מבודדות אלא סיפור הסכסוך בין שני כוחות המתמודדים זה עם זה: הכוח המרחיב של השכל והתבונה האנושית מזה והכוח המצמצם של המסורת והאינטרסים מזה"[9].
בין השנים 1867 ל-1870 פרסם שלושה כרכים של ספר אודות מלחמת האזרחים האמריקנית בשם History of the American Civil War.
ב-1867 התמנה לנשיא הראשון של האגודה האמריקנית לכימיה. ב-1877 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
החל מ-1976 נקראת תוכנית לימודים רב תחומית במדעי הרוח והחברה לתלמידי מוסמך באוניברסיטת ניו יורק "תוכנית דרייפר"[10].
קישורים חיצוניים
- John W. Draper and the Founding of the American Chemical Society
- Barker, George F. (April 21, 1886). Memoir of John William Draper. 1811-1882, מאמר לזכרו
- רשומת NNDB
- כתבי ג'ון ויליאם דרייפר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Draper, John William (1847). "On the Production of Light by Heat". The London, Edinburgh and Dublin philosophical magazine and journal of science (Taylor & Francis): 345–359
- ^ תמונת אחותו של ג'ון דרייפר
- ^ הדיוקן המצולם הראשון באתר אוניברסיטת ניו יורק
- ^ Across the Spectrum, אתר המוסד למורשת הכימיה
- ^ Huxley, Wilberforce and the Oxford Museum by Keith Thomson
- ^ טקסט הספר
- ^ הספר בפרויקט גוטנברג
- ^ רשימת מאמרים אקדמיים על הספר
- ^ ראו פסקה שביעית בהקדמה לספר
- ^ דף הבית של תוכנית דרייפר
