ג'ורג' וורנדר
| לידה |
אדינבורו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| השתייכות |
 הצי המלכותי הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1873–1916 (כ־43 שנים) |
| דרגה |
 תת אדמירל |
תת אדמירל סר ג'ורג' ג'ון סקוט וורנדר, הברון השביעי, KCB, KCVO (באנגלית: Sir George John Scott Warrender, 7th Baronet; 31 ביולי 1860 – 8 בינואר 1917) היה קצין בצי המלכותי במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
וורנדר היה בנם של סר ג'ורג' וורנדר, הברונט השישי (1825–1901) והלן פורבס-הום-קמפבל, ונולד בבית ברונטספילד, אדינבורו, אחד משישה ילדים. וורנדר הצטרף לצי כצוער ב-1873 בדארטמות'. הוא הוסמך כמתורגמן צרפתי בשנת 1878. הוא שירת במלחמת הזולו בשנת 1879 כמנהל הספינה על הקורבטה אה"מ בואדיקאה. כחבר בחטיבה הימית הוא היה חלק מהכוח שנשלח להקל על אשואו והיה נוכח בקרב ג'ינגנדלובו, כך שקיבל את המדליה של דרום אפריקה. ב-1880 הועלה לדרגת סגן, שהתמחה בירי.
הוא היה קצין מטה באה"מ אקסלנט בין השנים 1884 ו-1885, והקצין השני בסיירת אמפיון מ-11 בדצמבר 1888 ושירת בתחנת הפסיפיק, והועלה לדרגת קומנדר ב-1893. הוא פיקד על היאכטה המלכותית יה"מ ויקטוריה ואלברט בין 1896 ל-1899.
הוא הועלה לדרגת קפטן ב-13 במאי 1899. הוא לחם במרד הבוקסרים בשנת 1900 כקפטן הדגל של אדמירל משנה סר ג'יימס אנדרו תומאס ברוס ומפקד אה"מ בארפלאור (1899–1902). הוכרז בטקס ההכתרה של שנת 1902 כי ימונה לעמית במסדר האמבט (CB) מיום 26 ביוני 1902, והוא קיבל את העיטור בפועל לאחר שובו הביתה, מהמלך אדוארד השביעי בארמון בקינגהאם ב-24 באוקטובר 1902.
הוא היה קפטן אה"מ לנקסטר בים התיכון בין 1904 ל-1905, ולאחר מכן פיקד על אה"מ קרנבון, אף היא בים התיכון מ-1905. מ-1907 עד 1908 הוא היה שליש למלך אדוארד השביעי וב-2 ביולי 1908 הועלה לדרגת אדמירל משנה. הוא שימש כמפקד העליון של תחנת הודו המזרחית בין השנים 1907 עד 1909. הוא הפך למפקד שייטת הסיירות השנייה ב-1910, שירת ככזה עד 1912, וזכה בעיטור KCVO ב-1911. הוא הפך למפקד שייטת אוניות המערכה השנייה, עם ספינת הדגל החדשה של הדרדנוט אה"מ קינג ג'ורג' החמישי, בשנת 1912, והחזיק בפיקוד עד דצמבר 1915. הוא קיבל את עיטור KCB ב-1913, והועלה לדרגת תת אדמירל ב-4 ביוני 1913.
סקירת קיל 1914
ביוני 1914, רגע לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ביקרה השייטת שלו בנמל הצי הגרמני קיל, במהלך הרגאטה השנתית בה השתתפו הקייזר וילהלם השני ואדמירלים גרמנים בכירים. המטרה הייתה להשוויץ באוניות הבריטיות המודרניות, וגם לבדוק את הצי הגרמני. במהלך הביקור שנמשך שבוע, הגיעו ידיעות על רצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד. הודעת הפרידה האחרונה של וורנדר, בהתאם לרוח הביקור וקבלת הפנים שהם קיבלו, הייתה "חברים בעבר, חברים לנצח".
במהלך סיורו, נבחר קצין גרמני, סגן גאורג פון האזה, ללוות את וורנדר ולשמש כעוזרו ומתרגם. האזה נדרש לכתוב דוח על וורנדר וקצינים בריטים אחרים שפגש, ומאוחר יותר כתב ספר המתאר את הביקור. וורנדר היה חירש במידה ניכרת: הוא יכול היה להבין את הצוות שלו ללא בעיה, אבל לפעמים יכול היה להתקשות עם קצינים אחרים וזרים, במיוחד בסביבה רועשת כמו מסיבה. בארוחת הערב, ישב עם הקייזר, לרוע המזל, בצד החירש שלו, הוא התקשה לקיים את השיחה. הוא היה נחשב לשחקן טניס טוב ושחקן גולף נהדר.
רעייתו של האדמירל התלוותה אליו בביקור, כשהיא שוהה על סיפונה של אוניית הקו המבורג-אמריקה ויקטוריה לואיז, שנהגה לעגון בקיל מדי שנה במשך שבוע קיל. ספינה זו הפכה למרכז החברה הגבוהה לרגל האירוע. נערך סבב קדחתני של התקשרויות חברתיות, שבו היה צריך להקפיץ את האדמירל בין אירועים בו-זמניים כדי שיוכל להשתתף בהם. תחרויות ספורט אורגנו בין קבוצות בריטיות וגרמניות. האזה ציין שהגרמנים ניצחו ברוב האירועים, למעט כדורגל. הוא תיאר את המלחים הבריטים כקטנים בעליל, בעוד ש-70 אנשי צוות מקינג ג'ורג' החמישי היו מתחת לגיל 17, והוא סבר שיש מספר לא פרופורציונלי של גברים מבוגרים.
האזה קיבל הוראה על ידי וורנדר להעביר הזמנה לאדמירל פרידריך פון אינגנול לכל קצין גרמני שירצה לבקר ולבדוק את הספינות הבריטיות. אינגנול סירב, בטענה שנאסר עליו להראות למבקרים חלקים רבים של אוניותיו. וורנדר השיב שכמובן, חלקים מסוימים של ספינות בריטיות יהיו גם מחוץ לתחום ושהוא מבין מגבלות כאלו, כך שבסופו של דבר נקבעו ביקורים. קצינים בריטים הורשו לבקר רק באוניות המערכה הישנות יותר מסדרת דויטשלנד, בעוד שמתקנים חשובים על ספינות בריטיות כוסו. עם זאת, האזה דיווח שהוא התיידד עם קומנדר בראונריג, קצין התותחנים, ששמח להראות לו כמעט את כל האונייה, למעט 'מנהל הירי' שנחשב כסודי לחלוטין. לורד בראסי, שהגיע לקיל ביאכטה משלו, הצליח ללכת לאיבוד, ונמצא משוטט במעגן הצוללות הסודי.
ב-28 ביוני, בשעות אחר הצהריים, הגיעו ידיעות על רצח פרנץ פרדיננד, שהיה ידידו של השגריר הבריטי בגרמניה, אדוארד גושן, ששהה גם הוא על קינג ג'ורג' החמישי. התפתח דיון שבו נכח האזה, שבו הזהיר וורנדר מפני הסבירות שמדינות רבות באירופה ייגררו כעת למלחמה. התקשרויות חברתיות בוטלו, למרות שאירועי הרגאטה הושלמו.
מוקדם בבוקר שלמחרת יצא הקייזר לווינה. היום נמשך בנימה קודרת, עם ארוחת צהריים על סיפון קינג ג'ורג' החמישי עבור האדמירלים הגרמנים. לאחר מכן הוזמנו אלה לסייר בספינה, אך רק אדמירל אינגנול וקציניו נענו להזמנה, וקיבלו הדגמה של התותחים העיקריים הפועלים. מאוחר יותר השתתף וורנדר במסיבה שערכו מלחים בריטים עבור עמיתיהם הגרמנים בתמורה לקבלת הפנים שקיבלו. וורנדר התקבל בברכה על ידי גל של הטבעה רועמת, וקפץ לשולחן כדי לשאת נאום על ידידות בין שתי האומות. שלוש קריאות עידוד ניתנו לצי הגרמני, לפני שקונטר-אדמירל פרנץ מאובה טיפס על השולחן כדי להגיב ולקרוא שלוש עידוד לבריטים. החדר הדהד שוב מתשועות. בערב השתתף וורנדר בארוחת הערב הרשמית של מועדון היאכטות הקיסרית, בהנחיית הנסיך היינריך, בהיעדרו של הקייזר.
האזה התייחס לשיחות עם וורנדר על ההשלכות של צוללות על לוחמה. למרות שוורנדר לא הסכים עם דעות שהביע אדמירל פרסי סקוט לפיהן צוללות יביאו לקץ לשליטתה של בריטניה בים, הוא הסכים שבעתיד יהיה מצור צמוד בלתי אפשרי. הוא הבחין כי הכנת סקפה פלו כבסיס ימי ארוך טווח עבור המצור על גרמניה, הוצעה על ידי קצינים גרמנים.
מלחמת העולם הראשונה
זמן קצר לאחר הביקור בקיל פיקד וורנדר באופן זמני על הצי הגדול והורה לו לעבור לסקפה פלו לאחר תרגילים שנתיים, כאשר הכרזת מלחמה נחשבה קרובה.
וורנדר נחשב לאדמירל טוב בתקופת שלום, אך המוניטין שלו נפגע ככל שהמלחמה התקדמה. השייטת שלו נחשבה לאחת המאומנות ביותר בתותחנות בצי. הוא תואר על ידי קומודור ויליאם גודאינף כקר רוח ששום נסיבות לא יכלו להוציאו משלוות רוחו, אם כי אחרים ייחסו את התכונה הזו פשוט לחוסר יוזמה.
אחת מאוניות המערכה בפיקודו, אה"מ אאודשיוס, טבעה לאחר שפגעה במוקש כשהייתה בים לאימון ירי באוקטובר 1914. הוא פיקד על שייטת בריטית של שש אוניות מערכה, ארבע סיירות מערכה, סיירות ומשחתות שניסו ליירט את אדמירל היפר בעקבות הפשיטה של היפר על סקרבורו. היפר נמלט, כמה מספינותיו חמקו על פני וורנדר למרות שזוהו ונכנסו לטווח המקסימלי שלו. לורד הים הראשון פישר רצה להחליף את וורנדר בגלל ביצועיו הגרועים, אבל וורנדר היה חבר של אדמירל ג'ון ג'ליקו שפיקד על הצי הגדול, שהחזיק אותו בתפקידו בגלל ניסיון העבר שלו בטיפול בציים גדולים. וורנדר גם סבל מחרשות גוברת והוחלף בדצמבר 1915. הוא הפך למפקד העליון, פלימות' במרץ 1916, אך ביקש פרישה בדצמבר 1916 בגלל מצב בריאותי ירוד יותר ויותר. הוא מת בינואר 1917, נשרף בגולדרס גרין ב-12 בינואר ואפרו הונח בכנסיית הבשורה ברחוב בריאנסטון, לונדון.
משפחתו
אחת מאחיותיו, אליס וורנדר, ייסדה את פרס הות'ורנדן. הוא התחתן עם ליידי אתל מוד אשלי קופר, בתו של אנתוני אשלי-קופר, הרוזן השמיני משפטסברי, ב-6 בפברואר 1894 בכנסיית סנט פול, נייטסברידג', לונדון. היו לו שלושה ילדים, סר ויקטור אלכסנדר ג'ורג' אנתוני וורנדר הברונט השמיני, ברון ברונטספילד הראשון (1942), הרולד ג'ון וורנדר וויולט הלן מארי וורנדר.
