ג'ורג' קרפטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'ורג' קרפטי או ג'רג' קרפטיהונגרית: Kárpáti György; באנגלית: George Karpati; דברצן, 17 במאי 1934מונטריאול, 6 בפברואר 2009) היה נוירולוג יהודי-הונגרי-קנדי, ביולוג מולקולרי, חבר חיצוני של האקדמיה ההונגרית למדעים. קרפטי היה נוירולוג בעל שם עולמי במחקריו על התהליכים התקינים והפתולוגיים של תהליכי צומת עצב-שריר, ניוון שרירים שונים והטיפול המולקולרי שלהם.

ביוגרפיה

ג'ורג' קרפטינולד במשפחה יהודית, שרד בילדותו את השואה במחנה עבודה ליד וינה, בעוד אביו נלקח למחנה הריכוז ברגן בלזן. הוא שרד וחזר להונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה, אך היגר לקנדה לאחר תבוסת המרד ההונגרי בשנת 1956. הוא סיים את לימודיו ברפואה באוניברסיטת דלהוסי בהליפקס בשנת 1960 ולאחר מכן השתלם בבית החולים הנרי פורד בדטרויט בארצות הברית ובמכונים הלאומיים לבריאות בבתסדה. משנת 1967 עבד כעמית מחקר במכון הנוירולוגי של מונטריאול, מכון המחקר באוניברסיטת מקגיל, שם ארגן וניהל קבוצת מחקר עצב-שריר עד מותו. בשנים 19841992 היה סגן מנהל המכון לנוירולוגיה, ומשנת 1985 היה פרופסור לנוירולוגיה ולנוירוכירורגיה באוניברסיטת מקגיל.

פעילותו

תחום המחקר העיקרי שלו היה המחקר הביולוגיה המולקולרית הפיזיולוגיה של צומת עצב-שריר. הוא הוכיח באופן ניסיוני כי מבנה סיבי השריר והתהליכים הנוירוכימיים המתרחשים בהם נקבעים על ידי המוטונורונים המעצבנים את הסיבים. פגם גנטי בשל מוטצית דנ"א מיטוכונדריאלי וכל מערכת השריר המבוססת על הפרעה בחילוף חומרים מצטמצמים. בניוון שרירים מספר תגליות חשובות קשורות בשמו. התפתחות מחלת ברודי נבעה ממחסור תורשתי של נגזרת חומצה בוטירית בקרום התא הפנימי של המיטוכונדריון, הקרניטין. במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-20, הוא היה בין הראשונים שזיהו נוכחות של חלבון שריר ציטוסקלטלי שהתגלה בעבר, דיסטרופין, בקרום סיבי השריר בגוף בריא. הוא בחן את מנגנון הפגיעה בסיבי השריר בניוון שרירים על שם דושן, גם הוא ממוצא מיטוכונדריאלי, גילה כי המחלה נובעת ממחסור בדיסטרופין. בניסוייו בבעלי חיים, הוא השיג תוצאות משמעותיות בפיתוח טיפולים וטיפול גנטי (תיקון DNA) בבניוון שרירים על שם דושן על ידי החדרת הגן דיסטרופין לרקמה המטופלת באמצעות וקטור Adenoviridae, כלומר נגיפי אדנו ויראלי הניתן לשכפול. בשנת 1990 ביצע העברה ראשונה של תאים המייצרים סיבי שריר (מיובלסטים) בתשעה ילדים עם מחלת דושן. הוא השיג תוצאות נוספות בטיפול המולקולרי של אחד הסוגים התוקפניים של גידול מוחי, גליובלסטומה מולטיפורמה (glioblastoma multiforme).

בהנהגתו, הוא העלה את צוות המחקר של המכון לנוירולוגיה של מונטריאול לחוד החנית של אתרי מחקר קליניים עצביים ברחבי העולם. בנוסף לספרים של כשלוש מאות מחקרים הופיעו בנושאים נוירולוגיה, ביולוגיה מולקולרית, היסטולוגיה וביולוגיה של התא הוא היה העורך או חבר מערכת העריכה של מספר כתבי עת מקצועיים (למשל :

  • Annals of Neurology
  • Canadian Journal of Neurological Sciences
  • Cell Transplantation
  • Clinical Investigative Medicine
  • Journal of Anatomy
  • Molecular Therapeutics
  • Muscle and Nerve
  • Neurology
  • Neuromuscular Disease

חבריות והוקרה

בהולדתו החדשה שבחר הוא נבחר להאגודה המלכותית של קנדה (Royal Society of Canada) בשנת 1999, ובשנת 2004 הפך לחבר חיצוני באקדמיה ההונגרית למדעים.

כהוקרה על הישגיו המדעיים, הוענק לו :

  • מסדר ההצטיינות הקנדי בשנת 2001,
  • מסדר ההצטיינות הלאומי של קוויבק בשנת 2005
  • ב-2006 קיבל את פרס הפדרציה העולמית של נוירולוגיה (World Federation of Neurology) על מפעל חיים
  • פרס וילדר פנפילד לביולוגים רפואיים של מחוז קוויבק
  • בשנת 1995 נחנך כדוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת מרסיי
  • ב-2002 של אוניברסיטת דברצן.

עבודותיו העיקריות

  • Pathology of skeletal muscle. New York: Churchill Livingstone. 1984. (Stirling Carpenterrel)
  • Myoblast transfer therapy. Ed. by Robert C. Griggs, George Karpati. New York: Plenum Press. 1990.
  • Disorders of voluntary muscle. Ed. by George Karpati et al. Cambridge: Cambridge University Press. 2001.
  • Az izombetegségek alapjai és modern szemlélete. Budapest: Springer. 2001. (Molnár Mária Judittal)

לקריאה נוספת

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0