ג'עפר אבן יחיא אלברמכי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. ג'עפר אבן יחיא אלברמכי (בערבית: جعفر بن يحيى פרסית: جعفر بن یحیی برمکی; 767–803) היה אציל ערבי ממוצא פרסי בן למשפחת הברמכים הידועה. הוא היה גיסו של הח'ליפה הארון א-רשיד מהשושלת העבאסית, ושימש כווזיר בתקופתו.
ביוגרפיה
ג'עפר נולד בערך בשנת 767. הוא היה בנו של יחיא אבן ח'אלד, אשר שימש כווזיר בתקופתו של הח'ליפה העבאסי אל-מהדי. הוא היה בן למשפחת הברמכים רבת ההשפעה. היה לו אח בשם אל-פצ'ל אבן יחיא ואח בשם מוסא אבן יחיא. לאחר מותו של אביו, הפך ג'עפר לווזיר של בנו של אל-מהדי - הארון א-רשיד. ג'עפר היה פטרון המדע והאמנויות וסייע להפצת המדעים ההודיים ומאקדמיית גונדישפור הפרסית ברחבי העולם הערבי. הוא היה פטרון של מלומדים כמו גביר (Gebir) וג'בריל אבן בוח'טישו. הוא ייסד את מפעל הנייר הראשון בבגדאד. הוא עודד בעיקר תרגום של ספרות רפואית ובכך טמן את הזרעים למפעל "בית החוכמה" שהוקם בימי אל-מאמון.
הארון א-רשיד היה קשור אל אחותו עבאסה מאוד, וכדי שיוכל לבלות יותר זמן במחיצתה, הוא החליט להשיא אותה לווזיר שלו ג'עפר. אך לאחר התנהגות בלתי הולמת מצד בני הזוג בעיני הארון א-רשיד, ולאחר שעבאסה ילדה תאומים, הוציא אחיה בשנת 803 את ג'עפר להורג. משפחת הברמכים איבדה את כל כוחה. בני המשפחה נאסרו ורכושם הוחרם. עבאסה הוצאה להורג או הוגלתה, והתאומים שילדה הועברו למכה וגדלו שם. עם זאת, ישנן גם גרסאות אחרות על נפילת הברמכים.[1]
הערות שוליים
- ^ הערך ברמכים מתוך המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
