ג'ק ללן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות משחק ריקה

ג'ק ללן (באנגלית: Jack LaLanne; נולד ב-26 בספטמבר 1914 – 23 בינואר 2011), המכונה "אבי הכושר",[1][2][3] היה מומחה כושר ותזונה אמריקאי, מוטיבטור ודמות ציבורית משפיעה. הוא תיאר את עצמו כ"מכור לסוכר" וחובב "מזון מהיר" עד גיל 15, וכן סבל מבעיות התנהגות. עם זאת, חייו השתנו לאחר ששמע הרצאה ציבורית של חלוץ המזון הבריא פול בראג על יתרונות התזונה הבריאה. במהלך קריירתו, ללן האמין שבריאות האומה האמריקאית תלויה בבריאות אזרחיה, וראה בתרבות הגופנית ובתזונה נכונה "ישועתה של אמריקה".[4]

ללן הנחה את תוכנית הטלוויזיה הראשונה[5] והארוכה ביותר[6] בנושא כושר גופני שהופצה ברחבי ארצות הברית, "The Jack LaLanne Show", משנת 1951 ועד 1985. הוא פרסם ספרים רבים בנושא כושר גופני והיה ידוע בהטפתו הציבורית ליתרונות האימון הגופני הסדיר ותזונה מאוזנת.[7] ללן החל להתאמן עם משקולות כאשר אלה היו נחשבים לחידוש.[8] כבר בשנת 1936, בגיל 21, פתח את מכון הכושר המודרני הראשון בארצות הברית באוקלנד,[4][5] שהפך לאבטיפוס לעשרות מכוני כושר דומים שנשאו את שמו, ואשר מאוחר יותר הועברו בזיכיון לחברת Bally.[8][9]

אחת מתוכניות הטלוויזיה של ללן בשנות ה-50 כוונה לנשים, אותן עודד להצטרף למכוני הכושר שלו.[4] הוא המציא מספר מכשירי כושר, כולל מכשירי מתיחה עם גלגלות, מכשירי הארכת רגליים וסמיט משין, וכן משקאות תוספי חלבון,[10] רצועות התנגדות וחטיפות חלבון. הוא קידם את השימוש במיצים טבעיים[5] ואת תרגיל ה"ג'ק הקופץ" (Jumping Jack).[11]

ללן הפיק סדרת סרטונים שבהם הדריך את הצופים באימונים וירטואליים.[8] הוא היה חלוץ באימון קשישים ואנשים עם מוגבלויות לשיפור כוחם ובריאותם.[4]

הוא זכה להכרה גם בזכות הצלחתו כמפתח גוף ובזכות הישגי כוח מרשימים. בגיל 70, כשהוא כפות ומשתלשל, גרר 70 סירות ועליהן 70 אנשים לאורך מייל וחצי בנמל לונג ביץ'. סטיב ריבס ציין כי ללן היה מקור השראה לבניית גופו השרירי תוך שמירה על מותניים צרות. ארנולד שוורצנגר, כמושל קליפורניה, מינה אותו למועצת המושל לכושר גופני, ובמותו כינה אותו "שליח הכושר" שהשפיע על מיליארדים ברחבי העולם לחיות חיים בריאים יותר.[12]

ללן הוכנס להיכל התהילה של קליפורניה וזכה לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.[13]

ראשית חייו

ג'ק ללן נולד בסן פרנסיסקו, קליפורניה,[7][4] בנם של ג'ני (לבית גאראיג) וז'אן/ג'ון ללן, מהגרים מצרפת שהגיעו לארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-19 כילדים דרך נמל ניו אורלינס. לשני אחים גדולים, ארוויל, שמת בילדותו (1906–1911), ונורמן (1908–2005), שכינה אותו "ג'ק".[4] הוא גדל בבייקרספילד, ומאוחר יותר עבר עם משפחתו לברקליבסביבות 1928. ב-1939, אביו נפטר בגיל 58 בבית חולים בסן פרנסיסקו,[14]

הוא סבל מהתקפי זעם כלפי עצמו ואחרים, ותיאר את עצמו כ"ילד אומלל... כמו גיהנום".[15] מלבד מזגו החם, ללן סבל מכאבי ראש ובולימיה, ונשר זמנית מהתיכון בגיל 14. בשנה שלאחר מכן, בגיל 15, שמע הרצאה של חלוץ התזונה הבריאה פול בראג על נזקי הבשר והסוכר.[16] דבריו של בראג השפיעו עמוקות על ללן, שהחל לשנות את חייו תוך התמקדות בתזונה ואימונים גופניים.[17] במילותיו, הוא "נולד מחדש". בנוסף לתזונה משופרת, הוא החל להתאמן מדי יום (אם כי במהלך שירותו במלחמת העולם השנייה כרוקח בבית חולים צבאי בסאן ואלי, איידהו, ציין כי החל בפיתוח גוף בגיל 13).[18] על שינוי התזונה שלו סיפר: "הייתי צריך לאכול את ארוחת הצהריים שלי לבד במגרש הפוטבול כדי שאף אחד לא יראה אותי אוכל ירקות גולמיים, לחם מלא, צימוקים ואגוזים. אין לכם מושג כמה לעג ספגתי".[19]

ללן חזר ללימודים, הצטרף לקבוצת הפוטבול התיכונית, ולאחר מכן למד בקולג' בסן פרנסיסקו, שם קיבל תואר דוקטור לכירופרקטיקה. הוא למד את ספרו של הנרי גריי Anatomy of the Human Body והתמקד בפיתוח גוף והרמת משקולות.[16]

קריירת כושר

קריירת היאבקות מוקדמת

ללן זכה באליפות הקרן האמריקאית להיאבקות ב-1930, במדליית האיגוד האתלטי האמריקאי להיאבקות ב-1936, והיה חלק מנבחרת ההיאבקות האולימפית של 1936, אך הוצא מהנבחרת כיוון ש"גבה כסף עבור אימונים" בפתיחת מכון כושר, מה שהפך אותו ל"מקצוען".[5]

מכוני כושר

ארנולד שוורצנגר אמר על ללן: "לא משנה לאן תלך, יש מכון כושר, והכול התחיל עם ג'ק ללן."[20][21]

ב-1936, פתח ללן את מכון הכושר והבריאות הראשון בארצות הברית באוקלנד[16] שבו הציע אימוני משקולות ואימונים מפוקחים לצד ייעוץ תזונתי. מטרתו העיקרית הייתה לעודד ולדרבן את לקוחותיו לשפר את בריאותם הכללית. עם זאת, רופאים המליצו למטופליהם להתרחק ממכון הכושר שלו, עסק חדשני שלא היה מוכר באותה תקופה, והזהירו כי תוכניותיו של ללן, "חובב כושר משוגע", יגרמו להם להפוך ל"שרירנים" ולסבול מבעיות רפואיות חמורות.[16] ללן נזכר בתגובת הרופאים לקידום הרמת המשקולות שלו:

ללן תכנן את מכשירי הארכת הרגליים הראשונים, מכשירי גלגלות עם כבלים, בוררים למשקולות והמצאות נוספות, שלא רשם עליהן פטנט, והפכו לסטנדרט בתעשיית הכושר.[5] הוא המציא את הדגם המקורי של מה שיהפוך לסמיט משין.[22] הוא פיתח רצועות התנגדות, ששיווק כ"מתח גלאמור" לנשים ו"הדרך הקלה" לגברים עם רמות מתח שונות.[5] ללן עודד נשים להתאמן עם משקולות (אף שבאותה תקופה סברו כי הדבר יגרום למראה גברי ובלתי מושך), והיה הראשון שהפעיל מכון כושר משותף לגברים ולנשים.[5] עד שנות ה-80, רשת מכוני הכושר של ג'ק ללן, European Health Spas, מנתה למעלה מ-200 סניפים. בסופו של דבר, הוא העביר את זיכיון כל מכוניו לחברת Bally, הידועה כיום כ־Bally Total Fitness.

ספרים, טלוויזיה ומדיה נוספת

ג'ק ללן ב-1961

ללן הציג עצות כושר ואימונים בטלוויזיה במשך 34 שנים. The Jack LaLanne Show הייתה תוכנית האימונים הטלוויזיונית הארוכה ביותר. על פי ארכיוני התוכניות של ה-SF Chronicle, התוכנית החלה ב-28 בספטמבר 1953 כתוכנית בוקר מקומית בת 15 דקות בערוץ KGO-TV, תחנת ABC בסן פרנסיסקו, כאשר ללן מימן את זמן השידור בעצמו כדרך לקדם את מכון הכושר שלו ומוצרים בריאותיים נלווים. במהלך עבודתה בתחנה המקומית, פגש ללן את אשתו לעתיד, איליין.

התוכנית התאפיינה בסט מינימליסטי, שבו ללן עודד את צופיו להשתמש בחפצים ביתיים פשוטים, כמו כיסא, לביצוע התרגילים יחד איתו. בלבושו האופייני – חליפת ספורט – הוא דרבן את קהלו "בהתלהבות של מטיף" לקום מהספה ולחקות את תנועותיו הבסיסיות, גישה שנחשבת למבשרת של סרטוני הכושר המודרניים.[16][23]

ב-1959, ללן הקליט את האלבום Glamour Stretcher Time, שהציע הדרכה מבוססת תקליט לפעילות גופנית עם חבל אלסטי בשם "מתח גלאמור".[24] כתוכנית יומית, רוב קהל הצופים של ללן כלל אמהות בבית. אשתו, איליין ללן, השתתפה בתוכנית כדי להדגים את התרגילים ולהראות כי ביצועם לא יפגע במראה או במבנה הגוף של נשים. ללן שילב בתוכנית גם את כלבו, האפי, כדרך למשוך ילדים לצפות.

ללן פרסם ספרים וסרטונים רבים בנושאי כושר ותזונה, הופיע בסרטים והקליט שיר עם הזמרת קוני היינס. הוא שיווק ציוד כושר, מגוון תוספי ויטמינים ושני דגמים של מסחטות חשמליות.[25] ביניהם היו ה"Juice Tiger", שהופיע בתוכנית Amazing Discoveries עם מייק לוי, ו"Power Juicer" של ג'ק ללן.[26] בתוכנית זו הציג ללן את הביטוי "זה כוחו של המיץ!" עם זאת, במרץ 1996, נרשמה ריקול של 70,000 מסחטות Juice Tiger, 9% מכלל הדגמים, לאחר שדווח על 14 תקריות פציעה.[26] מסחטת ה-Power Juicer ממשיכה להימכר בחמישה דגמים.[27] ללן שיחק את תפקיד "הרקולס" בסרט הטלוויזיה לחג המולד The Year Without Santa Claus בכיכובו של ג'ון גודמן ב-2006, תפקידו האחרון כשחקן.

בגיל 95, ללן חגג את יום הולדתו עם פרסום הספר Live Young Forever.[28]

שגרת בריאות אישית

תזונה

אחד ממשפטי המפתח של ללן היה: "אם האדם יצר את זה, אל תאכל את זה."[29] ללן האשים מזונות מעובדים במיוחד כגורמים לבעיות בריאות רבות. במשך רוב חייו, הוא נמנע מסוכר וקמח לבן, והעדיף לאכול פירות וירקות רבים.[30] הוא עקב אחר תזונה כמעט נטולת מוצרי חלב[31] וללא בשר, שכללה חלבוני ביצה ודגים.[32][33] הוא נטל תוספי ויטמינים[34][35][36] ותוספי חלבון.[37]

הניו יורק טיימס דיווח במסגרת הספדו כי הוא נמנע מחטיפים ואכל שתי ארוחות ביום, אם כי הוא עצמו אמר פעם כי אכל שלוש ארוחות ביום. ארוחת הבוקר שלו, לאחר אימון של שעתיים, כללה חלבוני ביצה מבושלים, כוס מרק, שיבולת שועל עם חלב סויה ופירות עונתיים. מקורות אחרים ציינו כי ארוחות הבוקר שלו כללו שייקים חלבוניים תוצרת בית: שייק אחד כלל אבקת חלבון עם נבט חיטה, שמרי בירה, קמח עצמות, מיץ ותוספי ויטמינים ומינרלים, כולל "100 טבליות כבד-שמרים, 15,000 מיליגרם ויטמין C, 2000 יחידות ויטמין B, מעט בורון ואבץ, וכן 75 טבליות אצות ואלפלפא".[38]שייק נוסף של ללן כלל חלבוני ביצה וסויה עם מיץ גזר, מיץ סלרי ומעט פירות.[39] מקור אחד דיווח כי ארוחת הצהריים שלו כללה ארבעה חלבוני ביצה מבושלים, חמש מנות פירות טריים וחמישה ירקות גולמיים.[40] לארוחת ערב, הוא ואשתו אכלו בדרך כלל סלט עשיר בחלבונים עם חלבוני ביצה, דגים (לעיתים קרובות סלמון) ומעט יין. הוא לא שתה קפה.

אימונים גופניים

במהלך האימונים, ללן התאמן עם משקולות באופן חוזר ונשנה עד שהגיע ל"עייפות שרירית" בקבוצות השרירים אותן אימן, או עד שכבר לא היה מסוגל להמשיך בשגרת התרגילים; שיטה זו מכונה לעיתים "אימון עד כישלון". הוא עבר מתרגיל לתרגיל ללא הפסקה. כדי לסתור את המבקרים שטענו כי שיטה זו תגרום לו להפוך ל"שרירן נוקשה" וחסר קואורדינציה, ללן אהב להדגים איזון על יד אחת. בביתו היו שני חדרי כושר ובריכה שבה השתמש מדי יום.

ללן מקבל פרס הישגי חיים ב-2007 בחוף Muscle בוניס ביץ', קליפורניה

הוא המשיך באימונים של שעתיים ביום גם בשנות ה-90 לחייו, שכללו גם הליכה.[41]

דעות על תוספי מזון וסמים

ללן הדגיש לעיתים קרובות כי תוספי מזון מלאכותיים, סמים ומזונות מעובדים תורמים למחלות נפשיות וגופניות. כתוצאה מכך, הוא כתב, אנשים רבים פונים לאלכוהול וסמים כדי להתמודד עם תסמיני מחלות, וציין כי "זרם של כאבים ואי-נוחות נראה כמקיף אותנו ככל שאנו מזדקנים".[42]הוא כינה את זרם הדם האנושי "נהר החיים", ש"מזדהם" על ידי "מזונות זבל" עמוסים בחומרים משמרים, מלח, סוכר וחומרי טעם מלאכותיים.[42]

חייו האישיים

ללן היה נשוי לאשתו השנייה, איליין דויל ללן, במשך למעלה מחמישה עשורים. היו להם שלושה ילדים: איבון ללן, בת מנישואיו הראשונים, דן דויל, בן מנישואיה הראשונים של איליין, וג'ון ללן, בנם המשותף. איבון היא כירופרקטית בקליפורניה; דן וג'ון מעורבים בעסק המשפחתי, BeFit Enterprises, אותו מתכננים להמשיך יחד עם אמם ואחותם.[4][15][43] בת נוספת מנישואיה הראשונים של איליין, ג'נט דויל, נהרגה בתאונת דרכים בגיל 21 ב-1974.[44]

ללן אמר לעיתים קרובות: "אני לעולם לא אמות; זה יהרוס את התדמית שלי!" הוא נפטר מאי-ספיקת נשימה כתוצאה מדלקת ריאות בביתו ב-23 בינואר 2011, בגיל 96. על פי משפחתו, הוא היה חולה במשך שבוע אך סירב לפנות לרופא. הם הוסיפו כי הוא ביצע את שגרת האימונים היומית שלו יום לפני מותו.[45]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ק ללן בוויקישיתוף
  • ג'ק ללן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ↑ Time Magazine. Jack LaLanne, Fitness Guru, Dies at 96. By Nick Carbone Jan. 23, 2011.
  2. ↑ ABC News. Fitness Legend Jack LaLanne Dies. By Amanda Vanallen. January 24, 2011.
  3. ↑ Hollywood Reporters. Godfather of Fitness Jack LaLanne Is Laid to Rest. Bill Higgins. February 1, 2011.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 Luther, Claudia (23 בינואר 2011). "Jack LaLanne obituary: Jack LaLanne dies at 96; spiritual father of U.S. fitness movement". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-7 בפברואר 2011. נבדק ב-24 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 ”Pride & Discipline: The Legacy of Jack LaLanne” Elaine LaLanne and Greg Justice. מסת"ב 979-8985442106. Publisher: Greg Justice, March 16, 2022.
  6. ↑ LoBrutto, Vincent (2018). TV in the USA: A History of Icons, Idols, and Ideas [3 volumes]. ABC-CLIO. p. 69. מסת"ב 9781440829734. Retrieved 14 December 2017
  7. ^ 7.0 7.1 Horn, Huston (19 בדצמבר 1960), "LaLanne: a treat and a treatment", Sports Illustrated, p. 28 {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 NY Times. Jack LaLanne, Founder of Modern Fitness Movement, Dies at 96. By Richard Goldstein. Jan. 23, 2011
  9. ↑ "Still Going Strong". Newsweek. 20 בפברואר 2006. נבדק ב-25 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ↑ Vaidyanathan, Rajini (25 בינואר 2011). "Godfather of Fitness' Jack Lalanne's legacy". BBC News. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ Erik Hayden. "Remembering Fitness Legend Jack LaLanne"
  12. ↑ "Schwarzenegger calls LaLanne 'most energetic man in the room (אורכב 29.01.2011 בארכיון Wayback Machine), KSBY.com, 24 January 2011
  13. ↑ Andrew Dalton (23 בינואר 2011). "Fitness guru Jack LaLanne, 96, dies at Calif. home". U-T San Diego. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ↑ "John Lalanne". Berkeley Daily Gazette. Deaths. 18 בספטמבר 1939. p. 13. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 Kuruvila, Matthai; Demian Bulwa (24 בינואר 2011). "Jack LaLanne, fitness pioneer, dies at 96". San Francisco Chronicle. נבדק ב-24 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 16.4 St. James Encyclopedia of Popular Culture vol. 3, St. James Press (2000) pp. 81-83
  17. ↑ "Paul C. Bragg". The Natural Health Perspective. 29 בינואר 2009. נבדק ב-13 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ "On The Sports Front," Twin Falls (Idaho) Times News, 25 February 1944, George F. Redmond, sportswriter.
  19. ↑ "Jack La LanneA Berkeley (not Oakland) Original", Berkeley Daily Planet, 25 January 2011
  20. ↑ Teper, Lonnie (2011-02-02). "Celebrating Jack LaLanne -". www.ironmanmagazine.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-11-24.
  21. ↑ http://www.cnn.com/2011/SHOWBIZ/celebrity.news.gossip/02/01/jack.lalanne.memorial/index.html CNN. “Arnold Schwarzenegger eulogizes Jack LaLanne.” By Alan Duke. February 3, 2011.
  22. ↑ "Fitness guru Jack LaLanne has passed away". digitaljournal.com. 23 בינואר 2011. נבדק ב-27 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ↑ Jack LaLanne Show video (אורכב 16.02.2010 בארכיון Wayback Machine)
  24. ↑ Jack LaLanne's Glamour Stretcher, NYTimes Exercise Product History
  25. ↑ Jack LaLanne, Media Fitness Guru, Dies at 96 – Wall Street Journal Published 24 January 2011. Retrieved 28 January 2011.
  26. ^ 26.0 26.1 U.S. Consumer Product Safety Commission CPSC, National Media Corporation Announced Juice Tiger Recall Program (אורכב 11.01.2012 בארכיון Wayback Machine)
  27. ↑ "Jack LaLanne's Power Juicer™ - Free Shipping! Exclusive New Model". powerjuicer.com. נבדק ב-27 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ LaLanne, Jack (2009). "Live Young Forever". Robert Kennedy Publishing. אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2010. נבדק ב-28 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ↑ Live Young Forever: 12 Steps to Optimum Health, Fitness and Longevity. By Jack Lalanne. Publisher: UNKNO. September 16, 2009. מסת"ב 1552100642, מסת"ב 978-1552100646.
  30. ↑ Reuters. Jack LaLanne, 93, still spreads gospel of exercise. March 19, 2007.
  31. ↑ http://www.shareguide.com/LaLanne.html Shareguide: Holistic Health Magazine & Resource Directory. Interview with Jack LaLanne Legendary Fitness Expert, Health Pioneer, Diet and Nutrition Innovator (1914-2011). Interview by Janice Hughes and Dennis Hughes, Share Guide Publishers.
  32. ↑ McManis, Sam (19 בינואר 2003). "Raising the bar / At 88, fitness guru Jack LaLanne can run circles around those half his age". The San Francisco Chronicle. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ↑ Hughes, Dennis. "Interview with Jack LaLanne / Legendary Fitness Expert, Health Pioneer, Diet and Nutrition Innovator". Share Guide. נבדק ב-26 בינואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ↑ Jack LaLanne's 10 Health Habits. The Daily Beast. Published 24 January 2011. Accessed 31 January 2011.
  35. ↑ Jack Lalanne: 81 Going On 60 (אורכב 07.02.2011 בארכיון Wayback Machine). The Sun Sentinel. Published 14 March 1996. Accessed 31 January 2011.
  36. ↑ CNN Transcript – Larry King Live: Jack La Lanne Discusses a Life of Health and Fitness (אורכב 29.06.2011 בארכיון Wayback Machine). Aired 17 July 2000, 9:00 p.m. ET. Accessed 31 January 2011.
  37. ↑ "Life Lessons from Jack LaLanne". Men's Health (באנגלית אמריקאית). 2011-01-24. נבדק ב-2023-11-24.
  38. ↑ "David Rensin, '20 Questions with Jack Lalanne', Playboy Magazine (October, 1984). - Physical Culture Study". physicalculturestudy.com (באנגלית אמריקאית). 2018-02-05. נבדק ב-2023-11-24.
  39. ↑ "Health, fitness guru Jack LaLanne dies at 96". Boulder Weekly (באנגלית אמריקאית). 2011-01-24. נבדק ב-2023-11-24.
  40. ↑ McManis, Sam (2003-01-19). "Raising the bar / At 88, fitness guru Jack LaLanne can run..." SFGATE (באנגלית). נבדק ב-2023-11-24.
  41. ↑ "Fitness guru Jack LaLanne still going strong at 89". CNN.com. 19 בינואר 2004. אורכב מ-המקור ב-4 בספטמבר 2007. נבדק ב-23 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ 42.0 42.1 LaLanne, Jack. Revitalize Your Life: Improve Your Looks, Your Health & Your Sex Life, Hastings House (2003)
  43. ↑ Weise, Elizabeth; Nanci Hellmich (25 בינואר 2011). "Fitness guru Jack LaLanne dies at 96". USA Today. נבדק ב-26 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ↑ Goldman, Stuart (1 באוקטובר 2009). "Jack LaLanne Receives Lifetime Achievement Award". ClubIndustry.com. אורכב מ-המקור ב-6 בדצמבר 2009. נבדק ב-26 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ↑ "Fitness Guru Jack LaLanne Dies at 96". 24 בינואר 2011. נבדק ב-24 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ק ללן40972703Q1677099

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27ק_ללן&oldid=3022469"