פתיחת התפריט הראשי
המכלול

מסכת ברכות

אורכה

במסכת תשעה פרקים. בתלמוד הבבלי יש במסכת 63 דפים, קצת יותר משליש ממספר הדפים במסכת הארוכה ביותר בתלמוד הבבלי במספר דפיה, מסכת בבא בתרא, נפוצה הטענה שזו המסכת הארוכה ביותר בתלמוד במספר המילים שבה. בפועל יש בה כ-71,000 מילים, כארבע חמישיות מבבא בתרא שבה יש כ-88,000 מילים, וכשני שלישים ממסכת שבת שהיא המסכת הארוכה ביותר בתלמוד הבבלי מבחינת מספר המילים שבה כ-116,500 מילים[1]. בתלמוד הירושלמי 68 דפים.

תוכנה

תחילת המסכת עוסקת בעיקר בתפילה, קריאת שמע וברכותיה (פרקים א-ה), וסוף המסכת בברכת המזון ושאר ברכות הנהנין והשבח (פרקים ו-ט). אף על פי שאין המסכת עוסקת במצוות התלויות בארץ, היא נכללה בסדר זרעים, ייתכן בשל עיסוקה בברכות הפירות. הרמב"ם, בהקדמתו של הרמב"ם למשנה, וכן המאירי בפתיחתו למסכת, כתבו כי הסיבה שהמסכת היא הפותחת את המשנה והתלמוד, היא מכיוון שהיא כוללת את הבסיס ליהדות: ייחוד השם (קריאת שמע), תפילה וברכות[2].

לפי המסורת, נוסח הברכות חובר על ידי אנשי כנסת הגדולה בתחילת תקופת בית שני, אך לא הייתה זו קביעה סופית של הנוסח; ברכות רבות חוברו גם לאחר חורבן בית שני, ואף בתקופות מאוחרות יותר.

מיקומה של המסכת בסדר זרעים

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מכיוון שסדר זרעים עוסק בעבודת האדמה המניבה את מזונותיו של האדם, ומכיוון שכל מי שאוכל חייב לברך לפני האכילה, ראוי היה להקדים בתחילת הסדר את המסכת העוסקת בברכות בכלל ובברכות המזון למיניהם בפרט.

שמות פרקי המסכת ותוכן משניותיהם

  1. מֵאֵימָתַי (חמש משניות[3]) - קריאת שמע, זמנה וברכותיה.
  2. הָיָה קוֹרֵא (שמונה משניות) - אופן קריאת שמע, דין קריאת שמע לחתן ומעשי רבן גמליאל.
  3. מִי שֶׁמֵּתוֹ (שש משניות) - הפטורים מקריאת שמע והאסורים בה.
  4. תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (שבע משניות) - זמני התפילות, תפילת שמונה עשרה, דיני תפילת הולכי דרכים ותפילת מוסף.
  5. אֵין עוֹמְדִין (חמש משניות) - דיני ברכות תפילת שמונה עשרה וטעות בתפילה.
  6. כֵּיצַד מְבָרְכִין (שמונה משניות) - ברכות הנהנין על אוכלים ומשקים.
  7. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ (חמש משניות) - דיני זימון וברכת המזון.
  8. אֵלּוּ דְּבָרִים (שמונה משניות) - מחלוקות בית שמאי ובית הלל בדיני סעודה.
  9. הָרוֹאֶה (חמש משניות) - ברכות השבח, בתלמוד הבבלי מופיעים פירושי חלומות.

בסה"כ במסכת 57 משניות.

פרק הרואה

  ערך מורחב – ברכות הראייה

בפרק התשיעי של מסכת ברכות, פרק הרואה, מרוכזות ההלכות הנוגעות לברכות שאינן קשורות לתפילה או לברכות הנהנין. מספר ברכות מופיעות במשנה ובתוספתא המקבילה לפרק[4] וברכות נוספות מוזכרות בברייתות בתלמוד. בין הברכות השונות המוזכרות:

ברכת שהחיינו: ברכה שאדם מברך על דבר טוב שקרה לו כגון קניית בגד חדש.

ברכת הטוב והמטיב: ברכה שאדם מברך על דבר שטוב לו אך טוב גם לאחרים.

ברכה על הברק - "עושה מעשה בראשית".

  • ברכה על הרעם - "שכוחו וגבורתו מלא עולם".
  • ברכה על הקשת - "זוכר הברית, הנאמן בבריתו והקיים במאמרו"[5]. הברית שבברכה זו היא הברית שנכרתה בין האל לבין נח שלא יהיה מבול נוסף.
  • ברכה על ראיית מלך. כאשר המלך אינו יהודי מברכים "שנתן מכבודו לבשר ודם" וכאשר המלך יהודי - "שחלק מכבודו ליראיו".
  • ברכה על אנשים לא רגילים או חיות מוזרות - "ברכת משנה הבריות".
  • אדם שפוגש את חברו לראשונה לאחר זמן רב מברך "מחיה המתים" בעת הפגישה.
  • ברכה על הים הגדול[6].
  • ברכה על בשורות רעות - "ברוך דיין האמת".

בתלמוד הבבלי מובא בפרק זה דיון אגדי נרחב על משמעות החלומות וההתמודדות עם חלומות רעים.

מפרשי מסכת ברכות

על המשניות (ברכות)

ראשונים על תלמוד בבלי (ברכות)

אחרונים על תלמוד בבלי (ברכות)

על תלמוד ירושלמי (ברכות)

על אגדות הש"ס (ברכות)

על תוספתא (ברכות)

ספרי ביאורים ללימוד קל (ברכות)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ המספרים כאן לפי ספירת המילים שבפרויקט השו"ת.
  2. ↑ ראו עוד בעניין זה בספר צדקת הצדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין, אות ב
  3. ↑ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  4. ↑ פרק שישי בתוספתא שבדפוס
  5. ↑ קיימים שינויים קלים בנוסח בין המנהגים השונים
  6. ↑ יש מחלוקת מהו הים הגדול - הים התיכון או האוקיינוס.



אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מסכת_ברכות&oldid=941736"