מסכת ברכות
מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה. היא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
תוכן עניינים
אורכה
במסכת תשעה פרקים. בתלמוד הבבלי יש במסכת 63 דפים, קצת יותר משליש ממספר הדפים במסכת הארוכה ביותר בתלמוד הבבלי במספר דפיה, מסכת בבא בתרא, נפוצה הטענה שזו המסכת הארוכה ביותר בתלמוד במספר המילים שבה. בפועל יש בה כ-71,000 מילים, כארבע חמישיות מבבא בתרא שבה יש כ-88,000 מילים, וכשני שלישים ממסכת שבת שהיא המסכת הארוכה ביותר בתלמוד הבבלי מבחינת מספר המילים שבה כ-116,500 מילים[1]. בתלמוד הירושלמי 68 דפים.
תוכנה
תחילת המסכת עוסקת בעיקר בתפילה, קריאת שמע וברכותיה (פרקים א-ה), וסוף המסכת בברכת המזון ושאר ברכות הנהנין והשבח (פרקים ו-ט). אף על פי שאין המסכת עוסקת במצוות התלויות בארץ, היא נכללה בסדר זרעים, ייתכן בשל עיסוקה בברכות הפירות. הרמב"ם, בהקדמתו של הרמב"ם למשנה, וכן המאירי בפתיחתו למסכת, כתבו כי הסיבה שהמסכת היא הפותחת את המשנה והתלמוד, היא מכיוון שהיא כוללת את הבסיס ליהדות: ייחוד השם (קריאת שמע), תפילה וברכות[2].
לפי המסורת, נוסח הברכות חובר על ידי אנשי כנסת הגדולה בתחילת תקופת בית שני, אך לא הייתה זו קביעה סופית של הנוסח; ברכות רבות חוברו גם לאחר חורבן בית שני, ואף בתקופות מאוחרות יותר.
מיקומה של המסכת בסדר זרעים
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מכיוון שסדר זרעים עוסק בעבודת האדמה המניבה את מזונותיו של האדם, ומכיוון שכל מי שאוכל חייב לברך לפני האכילה, ראוי היה להקדים בתחילת הסדר את המסכת העוסקת בברכות בכלל ובברכות המזון למיניהם בפרט.
שמות פרקי המסכת ותוכן משניותיהם
- מֵאֵימָתַי (חמש משניות[3]) - קריאת שמע, זמנה וברכותיה.
- הָיָה קוֹרֵא (שמונה משניות) - אופן קריאת שמע, דין קריאת שמע לחתן ומעשי רבן גמליאל.
- מִי שֶׁמֵּתוֹ (שש משניות) - הפטורים מקריאת שמע והאסורים בה.
- תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (שבע משניות) - זמני התפילות, תפילת שמונה עשרה, דיני תפילת הולכי דרכים ותפילת מוסף.
- אֵין עוֹמְדִין (חמש משניות) - דיני ברכות תפילת שמונה עשרה וטעות בתפילה.
- כֵּיצַד מְבָרְכִין (שמונה משניות) - ברכות הנהנין על אוכלים ומשקים.
- שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ (חמש משניות) - דיני זימון וברכת המזון.
- אֵלּוּ דְּבָרִים (שמונה משניות) - מחלוקות בית שמאי ובית הלל בדיני סעודה.
- הָרוֹאֶה (חמש משניות) - ברכות השבח, בתלמוד הבבלי מופיעים פירושי חלומות.
בסה"כ במסכת 57 משניות.
פרק הרואה
- קובץ:Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברכות הראייה
בפרק התשיעי של מסכת ברכות, פרק הרואה, מרוכזות ההלכות הנוגעות לברכות שאינן קשורות לתפילה או לברכות הנהנין. מספר ברכות מופיעות במשנה ובתוספתא המקבילה לפרק[4] וברכות נוספות מוזכרות בברייתות בתלמוד. בין הברכות השונות המוזכרות:
ברכת שהחיינו: ברכה שאדם מברך על דבר טוב שקרה לו כגון קניית בגד חדש.
ברכת הטוב והמטיב: ברכה שאדם מברך על דבר שטוב לו אך טוב גם לאחרים.
ברכה על הברק - "עושה מעשה בראשית".
- ברכה על הרעם - "שכוחו וגבורתו מלא עולם".
- ברכה על הקשת - "זוכר הברית, הנאמן בבריתו והקיים במאמרו"[5]. הברית שבברכה זו היא הברית שנכרתה בין האל לבין נח שלא יהיה מבול נוסף.
- ברכה על ראיית מלך. כאשר המלך אינו יהודי מברכים "שנתן מכבודו לבשר ודם" וכאשר המלך יהודי - "שחלק מכבודו ליראיו".
- ברכה על אנשים לא רגילים או חיות מוזרות - "ברכת משנה הבריות".
- אדם שפוגש את חברו לראשונה לאחר זמן רב מברך "מחיה המתים" בעת הפגישה.
- ברכה על הים הגדול[6].
- ברכה על בשורות רעות - "ברוך דיין האמת".
בתלמוד הבבלי מובא בפרק זה דיון אגדי נרחב על משמעות החלומות וההתמודדות עם חלומות רעים.
מפרשי מסכת ברכות
על המשניות (ברכות)
- פירוש המשניות להרמב"ם - לרבי משה בן מימון.
- פירוש רע"ב - לרבי עובדיה מברטנורא.
- תוספות יום טוב - לרבי יום-טוב ליפמן הלר.
- תפארת ישראל - לרבי ישראל ליפשיץ.
- הלכתא גבירתא - לרבי ישראל ליפשיץ.
- מלאכת שלמה - לרבי שלמה העדני.
ראשונים על תלמוד בבלי (ברכות)
- פירוש רש"י - לרבי שלמה בן רבי יצחק ירחי.
- תוספות - לבעלי התוספות.
- פירוש רב ניסים גאון - לרבי ניסים בר יעקב.
- ספר מרדכי - לרבי מרדכי בר הלל אשכנזי.
- ספר רבינו אשר (רא"ש) - לרבי אשר בן יחיאל.
- הלכות רב אלפס (רי"ף) - לרבי יצחק בר יעקב אלפסי.
- רבינו יונה (על הרי"ף) לרבי יונה גירונדי.
- המאור הקטן - לרבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה).
- מלחמות ה' (השגות על רז"ה) לרבי משה בן נחמן (רמב"ן).
- חידושי הרמב"ן - לרבי משה בן נחמן.
- חידושי הרשב"א - לרבי שלמה בן אדרת.
- חידושי הריטב"א - לרבי יום טוב בן אברהם אשבילי.
- בית הבחירה - לרבי מנחם המאירי.
- תוספות הרא"ש - לרבי אשר בן יחיאל.
- שיטה מקובצת (אספת זקנים) - לרבי בצלאל אשכנזי.
אחרונים על תלמוד בבלי (ברכות)
- פני יהושע - לרבי יעקב יהושע פולק.
- ציון לנפש חיה (צל"ח) - לרבי יחזקאל לנדא.
- חדושי הלכות ואגדות מהרש"א - לרבי שמואל אליעזר הלוי איידלס.
- חכמת שלמה (מהרש"ל) - לרבי שלמה לוריא.
- ציוני מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצווה - לרבי יהושע בועז.
- חידושי וביאורי הגר"א - להגאון מווילנה.
- הגהות הב"ח - לרבי יואל סירקש מחבר פירוש בית חדש (ב"ח).
- הגהות וחידושי הרש"ש - לרבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן.
- גיליון הש"ס - לרבי עקיבא איגר.
- שמן רוקח - לרבי אלעזר לעוו.
- בית יחזקאל - לרבי יחזקאל סרנא.
- שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) לרבי יהושע בועז.
- דברי חמודות (על הרא"ש) לרבי יום-טוב ליפמן הלר.
- מעדני יום טוב (על הרא"ש) לרבי יום-טוב ליפמן הלר.
על תלמוד ירושלמי (ברכות)
- פירוש פני משה - לרבי משה מרגלית.
- הגהות הגר"א - להגאון מווילנה.
- נר מערבי (כולל מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצווה) לרבי יוסף שאול נתנזון.
- גיליון אפרים - לרבי אפרים דב הכהן לאפ אבד"ק וורז'בלובה.
- שערי ירושלמי - לרבי דוברוש אשכנזי אבד"ק לובלין.
- זהב הארץ - לרבי דוב הלוי מלאכי.
על אגדות הש"ס (ברכות)
- עין יעקב (הכותב) - לרבי יעקב בן שלמה אבן חביב.
- עיון יעקב - לרבי יעקב ריישר.
- עץ יוסף (הליכות חינוך) - לרבי חנוך זונדל בן יוסף.
- ענף יוסף (פורת יוסף) - לרבי חנוך זונדל בן יוסף.
- יד יוסף (מראה מקומות) - לרבי חנוך זונדל בן יוסף.
- מאור עיניים (הריא"ף) - לרבי יאשיהו בן יוסף פינטו.
- אגדות מהרש"א -לרבי שמואל אליעזר הלוי איידלס.
- אהבת איתן - לרבי אברהם משכיל לאיתן.
- עין איה - לרב אברהם יצחק הכהן קוק.
על תוספתא (ברכות)
- מנחת בכורים - לרבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה.
- מצפה שמואל - לרבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה.
- חסדי דוד - לרבי דוד פארדו.
- הגהות הגר"א - להגאון מווילנה.
ספרי ביאורים ללימוד קל (ברכות)
- משניות מבוהרות (קהתי) - לרב פינחס קהתי.
- תלמוד שטיינזלץ - לרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
- מהדורת שוטנשטיין - הוצאת ארטסקרול.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
![]() ![]() |
---|




- סוגיית הפתיחה של מסכת ברכות, טקסט ודיון באתר "פשיטא"
- שיעורים על משנה מסכת ברכות, באתר ישיבה
- שיעורים על גמרא מסכת ברכות, באתר ישיבה
- תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ב מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ↑ המספרים כאן לפי ספירת המילים שבפרויקט השו"ת.
- ↑ ראו עוד בעניין זה בספר צדקת הצדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין, אות ב
- ↑ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ↑ פרק שישי בתוספתא שבדפוס
- ↑ קיימים שינויים קלים בנוסח בין המנהגים השונים
- ↑ יש מחלוקת מהו הים הגדול - הים התיכון או האוקיינוס.
מסכתות ששה סדרי משנה | ||
---|---|---|
סדר זרעים | ברכות • פאה • דמאי • כלאיים • שביעית • תרומות • מעשרות • מעשר שני • חלה • ערלה • ביכורים | |
סדר מועד | שבת • עירובין • פסחים • שקלים • יומא • סוכה • ביצה • ראש השנה • תענית • מגילה • מועד קטן • חגיגה | |
סדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
סדר נזיקין | בבא קמא • בבא מציעא • בבא בתרא • סנהדרין • מכות • שבועות • עדיות • עבודה זרה • אבות • הוריות | |
סדר קדשים | זבחים • מנחות • חולין • בכורות • ערכין • תמורה • כריתות • מעילה • תמיד • מידות • קינים | |
סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים |