גדי יציב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדי יציב
Yatziv gadi.jpg
לידה 5 באפריל 1937
נען, פלשתינה (א"י)
פטירה 25 בספטמבר 2004 (בגיל 67)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
סיעה מפ"ם
חבר הכנסת
15 במרץ 198821 בנובמבר 1988
(36 שבועות)
כנסות 11

פרופ' גדי יציב (5 באפריל 193725 בספטמבר 2004) היה סוציולוג ואיש ציבור ישראלי, ממייסדי תנועת "שלום עכשיו" ובכיר במפ"ם, מטעמה כיהן חודשים ספורים בכנסת האחת עשרה, מרצה בבית הספר לתקשורת של האוניברסיטה העברית ודקאן החוג לתקשורת במכללה האקדמית נתניה.

ביוגרפיה

גדי יציב (צימרמן)[1] נולד בשנת 1937 בקיבוץ נען. בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד ובצה"ל שירת בנח"ל המוצנח. את לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, לאחריהם למד סוציולוגיה באוניברסיטה העברית. שלושת תאריו במקצוע למד בירושלים: בשנת 1974 קיבל תואר דוקטור (כותרת הדיסרטציה: "זיקה מפלגתית שכבתית"). את עבודת הפוסט-דוקטורט קיים בבית הספר לכלכלה של לונדון.

במקצועו היה מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, וכן נמנה עם מקימי המרכז ללימודים סוציאליסטיים בגבעת חביבה.

ראשית פעילותו הציבורית של יציב החלה בתחילת שנות ה-30 לחייו, לאחר מלחמת ששת הימים, עם הצטרפותו לקבוצת הפרופסורים, בראשות יהושע אריאלי, מייסדי התנועה לשלום וביטחון. כעבור שנתיים, במערכת הבחירות לכנסת השביעית (1969) הקים את מפלגת "התנועה לשלום וביטחון" והתמודד בראשה לכנסת (המפלגה לא עברה את אחוז החסימה).

בעקבות מלחמת יום הכיפורים (1973) הצטרף יציב לתנועת של"י, ובשנת 1979 עבר ממנה לשורות מפ"ם. בין תפקידיו במפלגה נבחר לשמש כמזכיר המדיני ומאוחר יותר עמד בראש אגף ההסברה. בשנת 1988 כיהן מטעמה כשמונה חודשים בכנסת ה-11, לאחר התפטרותו של ויקטור שם-טוב.

לאחר פיזור הכנסת עזב את הפוליטיקה והתמסר לעבודתו האקדמית כמרצה בבית הספר לתקשורת של האוניברסיטה העברית ודקאן החוג לתקשורת במכללה האקדמית נתניה.

יציב היה נשוי משנת 1964 ועד מותו לבתיה לבית שוורצבך.[1] הוא נפטר ב-25 בספטמבר 2004 בירושלים לאחר מחלה, בגיל 67.

פרסומיו

  • יוחנן פרס, גדי יציב, מבוא לשיטות מחקר במדעי ההתנהגות, ירושלים: אקדמון, תשכ"ז. (חוברת המבוססת על הרצאות במסגרת המחלקות לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב) (מהדורה ב מתוקנת: תש"ל)
  • הבסיס המעמדי לזיקה המפלגתית: ישראל כדוגמה, ירושלים: האוניברסיטה העברית – המחלקה לסוציולוגיה – בית הספר לכלכלה ומדעי החברה ע"ש אליעזר קפלן ('מחקרים בסוציולוגיה'), תשל"ט.
  • הדברים בשפת לבם, תל אביב: אדם מוציאים לאור, 1986.
  • לכסיקון חברתי, תל אביב: ספרית המינהל (המסלול האקדמי של המכללה למינהל בתל אביב – בית הספר החדש לתקשורת), 1993. (מהדורה ב: 1998; מהדורה ג: ירושלים: אקדמון, 2002)
  • מבוא לסוציולוגיה נורמטיבית, תל אביב: ספרית המינהל (המסלול האקדמי של המכללה למינהל בתל אביב), 1997. (מהדורה ב: ירושלים: אקדמון, 2002)
  • החברה הסקטוריאלית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ט 1999.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0