גדעון אביטל-אפשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדעון אביטל-אפשטיין
מקצוע היסטוריון, חוקר תרבות, סופר, מרצה, עורך דין
ארוע השקת הספר 67' ירושלים, מלחמה

גדעון אביטל-אפשטיין (נולד ב-7 במרץ 1952) הוא היסטוריון, חוקר תרבות, סופר, מרצה ועורך דין.

מחבר הספרים: "1973, הקרב על הזיכרון" (הוצאת שוקן, 2013), "פלא פה נס" (הוצאת כרמל 2017), "67', ירושלים, מלחמה" (הוצאת מטר, 2017).

ביוגרפיה

גדעון אביטל-אפשטיין נולד ב-חיפה לבלה לבית קובלר וליהודה (אויגן) אפשטיין.

מתגורר ברמת השרון. נשוי לענת ואב לשניים.

שירת בסדיר בחטיבת הצנחנים. במלחמת יום הכיפורים היה קצין המודיעין של גדוד הצנחנים 890 בחטיבה 35 ולחם בקרב החווה הסינית.

לאחר שחרורו משירות סדיר שירת במילואים כקצין מודיעי חטיבתי, בין היתר כקצין מודיעין ביחידה לאיתור נעדרים.

לאחר סיום שירותו הצבאי פנה ללימודים אקדמיים וסיים לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיו עבד בחברת חילן.

היה שותף להקמת התנועה הדמוקרטית לשינוי שקמה בהובלת פרופ' אמנון רובינשטיין בעקבות המחאה שלאחר מלחמת יום הכיפורים.

בשנות ה-80 היה מנהל אגף הפרסום ודובר התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש) שבשנת 1984 התמודדה בבחירות ונציגיה נבחרו לכנסת.

בשנים 1984–1987 כיהן כיועץ שר התקשורת, פרופ' אמנון רובינשטיין והוביל מטעמו מספר רפורמות, בהן הקמת הטלוויזיה המסחרית- חוק הערוץ השני, והטלוויזיה בכבלים, הקמת הרדיו האזורי והפיכת חברת "בזק" לחברה מסחרית.

היה מייסד ושותף של משרד עורכי דין אביטל דרומי ושות' שתחומי התמחותו: משפט חוקתי, רגולציה, משפט מסחרי, תקשורת, מדיה, תאגידים. הוא פעל כעורך דין במשרד בשנים 1986 עד 2002. במסגרת עבודתו זו היה שותף, בין היתר, בבניית הסדר הקיבוצים ותכניות ההפרטה, הגה ויזם מודל לביצוע שינויים מבניים, הכוללים תיאגוד פעילות כלכלית של הקיבוץ ושיוך נכסים לחברי הקיבוץ. המודל בשינויים שונים מיושם בקיבוצים רבים.

בשנת 2002 ויתר על עיסוקו כשותף במשרד עורכי הדין כדי לחקור לעומק ולכתוב על החוויה המעצבת שלו: מלחמת יום הכיפורים.

בשנת 2002 החל לימודי היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, בה למד לתואר ראשון ושני וסיים בהצטיינות יתרה לימודים בבית-ספר להיסטוריה.

בשנים 2006–2010 כתב עבודה במסגרת לימודים לתואר דוקטור בבית-ספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב. עבודתו על "מקומה של מלחמת יום הכיפורים בזיכרון הישראלי" זכתה בציון לשבח מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

גדעון עסק גם בהוראה. במכללת סמינר הקיבוצים לימד בתכנית רג"ב למצטיינים היסטוריה ואזרחות, לימד בתכנית להכשרת מנהלים לבתי ספר, הקים וריכז תכנית הסבת אקדמאים להוראת אזרחות, בלימודי תואר שני[1]. במסגרת זאת העביר קורסים בנושאים כגון חופש הביטוי, משפט החינוך, מחשבת העתיד, מלחמת יום הכיפורים, סוגיות נבחרות באזרחות, אלטנוילנד - כאן ועכשיו, מדינה-מדים-מדיה, חיי יהודים בגרמניה ממסעי הצלב עד מנדלסון והיינה.

בשנים 2006–2012 לימד בהתנדבות במרכז למחוננים ומצטיינים (כיום המרכז למצוינות) באשקלון ובמועצה אזורית חוף אשקלון.

בעשור השני של המאה ה-21 עוסק במחקר וייעוץ היסטורי. ערך תחקירים וראיונות לסדרת הטלוויזיה "לא תשקוט הארץ" על מלחמת יום הכיפורים, וזכה בשנת 2014 בפרס התחקיר מטעם איגוד היוצרים הדוקומנטריים[2].

עוסק בחקר חיי יהודים בספרד ובגרמניה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת וכותב רומן היסטורי על קורות משפחה יהודית אחת במהלך 1000 שנים. כמו כן, הוא מנחה ערבי עיון ושיח סופרים בנושאים הקשורים למלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים אותן חקר לעומק לפני פרסום ספריו.

עבודתו הספרותית

גדעון אביטל-אפשטיין פרסם מספר ספרים העוסקים בחברה הישראלית.

הקרב על הזיכרון – 1973 - הוצאת שוקן, 2013

בספר ביכורים זה הוא בוחן כיצד באה לידי ביטוי מלחמת יום הכיפורים בתרבות הישראלית מאז 1973[3]. הספר משלב סיפורים אישיים לצד עובדות מהמלחמה ואחריה ומתמודד עם שאלות מפתח כגון אילו משקעים הותירה המלחמה בזיכרון הקיבוצי הישראלי, איזה מהפך חל בדמותה במהלך השנים, האם המלחמה נחשבת לכישלון או לניצחון ועוד.

מתוך בקורת על הספר[4]: ספרו של אביטל־אפשטיין הוא מהספרים החשובים שנכתבו על המלחמה. הוא מתייחד בהיקף הנרחב של המחקר ובעיסוק המעמיק בהשפעת מלחמת יום הכיפורים על החברה הישראלית בכל הנוגע לזיכרון הקולקטיבי. בכך הוא תורם תרומה ייחודית להבנת הזהות הישראלית בארבעת העשורים האחרונים, ובמיוחד להבנת זהותו של הדור שחווה את המלחמה.

67’, ירושלים, מלחמה - הוצאת מטר , 2017

ספר שהוא תוצאה של מחקר מפורט ביותר על קרבות מלחמת ששת הימים הבוחן תפיסות ומיתוסים שהתקבעו בתודעה הלאומית. הספר מתבסס על מאות ראיונות עומק עם מפקדים, לוחמים ובני משפחות שכולות, ועל מסמכים רבים בתחום הדיפלומטי, המדיני והצבאי שחלקם נחשפו לראשונה עם צאת הספר[5].

פלא פה נס - הוצאת כרמל , 2017

"פלא פה נס" הוא רומן עתידני פוליטי המציג הידרדרות והתפרקות של החברה הישראלית, הגורמים למתונים בחברה להגר ולהקים מדינה חלופית ביוון. הספר מתאר תהליך של נפילת ישראל בידי קיצונים ימניים ומלא בפרטים היסטוריים לצד עלילה דמיונית[6].

פרסים

  • ציון לשבח מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) על המחקר שעל־פיו נכתב הספר הקרב על הזיכרון – 1973[7]
  • 2014 - פרס יוצרים של פורום היוצרים הדוקומנטריים על תחקיר לסדרה "לא תשקוט הארץ" בשיתוף עם מיכה פרידמן, אמיר אורן, יפה גנור ודניאלה רייס-רזון[2]
  • 2018 - פרס יצחק שדה לספרות צבאית על ספרו 67' ירושלים, מלחמה[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0