גלי צה"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "גל"צ" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו גל"צ (פירושונים).
גלי צה"ל
סמליל גלי צה"ל
פרטי התחנה
סוג רדיו ממלכתי
שפה עברית
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלות צה"ל
תקופת פעילות 1950–הווה
אזורי קליטה ותדרים
אזור קליטה דרום בקעת הירדן, צפת, מישור החוף
נקלט בתדר 96.6FM
אזור קליטה חיפה, באר שבע, גוש עציון
נקלט בתדר 102.3FM
אזור קליטה תל אביב והסביבה, מצפה רמון, ים המלח, ירושלים והסביבה, טבריה, בקעת בית שאן, גליל עליון, אילת
נקלט בתדר 104FM
HOT אפיק 301
yes אפיק 740
http://glz.co.il
לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 19501958
חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל

גלי צה"לראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.

את תחנת גלי צה"ל מנהל איש תקשורת, המכונה מפקד התחנה. החל מספטמבר 2021, מפקדת התחנה (במינוי זמני) היא העיתונאית גלית אלטשטיין[1].

שידורי גלי צה"ל כוללים יומני חדשות, תוכניות אקטואליה, תוכניות מוזיקה, תוכניות תרבות, שידורים של מופעי מוזיקה, מגזינים בנושאי צבא וביטחון ועוד. בין התוכניות הבולטות של התחנה: "בוקר טוב ישראל" (יומן הבוקר), "נכון להבוקר", "מה בוער", "המילה האחרונה", "יומן הערב", "ציפורי לילה", "קולה של אמא", "אוניברסיטה משודרת", "24 היום שהיה" ועוד, ותוכניות העבר "נכון לעכשיו", "שעתיים בשתיים", "מה יש".

מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, מועצת תאגיד השידור הישראלי אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של התחנה (המהווים למעלה מ-90% משידוריה)[2].

אולפני גלי צה"ל ממוקמים מאז 1958 ברחוב יהודה הימית ביפו, תל אביב-יפו והם צפויים לעבור לירושלים. התחנה מפעילה אולפנים גם בבית החייל בירושלים, הקרויים על שמו של העיתונאי ואיש הצבא עמירם ניר. באוקטובר 2018, הונחה אבן הפינה למתחם התחנה החדש המתוכנן להיבנות במקום, והחלו שידורי מהדורות החדשות ממנו[3].

תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל, וכן יש לתחנה הכנסה מפרסומות ומתשדירי שירות. על פי הערכות עלות הפעלת התחנה היא מעל 40 מיליון ש"ח בשנה, וההכנסות מפרסומות וחסויות עלו מכ-20 מיליון ש"ח בשנת 2011[4] לכ-32 מיליון ש"ח בשנת 2014[5].

היסטוריה

ראשית גלי צה"ל הייתה בקיומו של משדר רדיו שהיה ברשות צה"ל אך לא היה בו כל שימוש. לאור בקשה של ראש שירותי המודיעין לקיים שידורים מטעם הצבא, נבדקו מספר חלופות לביצוע השידורים, ובהם שימוש במשרד הפנוי או חלוקת שעות שידור עם תחנת הרדיו של קול ישראל, למשל לטובת הגדלת הכיסוי של קול ישראל באזורים נוספים. לבסוף באוגוסט 1950 הוצע שהשידורים יכונו בשם '"גלי צ.ה.ל" שדורי צבא הגנה לישראל' בהסבר שזה ימנע מהציבור את ההרגשה שתחנת השידור של המדינה הפכה לתחנה צבאית. ברוב של 5 מול 4 החליטה ממשלת ישראל ב-7 בספטמבר 1950 על תחילת השידורים בתחנה נפרדת, לניסיון של שנה[6].

גלי צה"ל החלה את שידוריה ב-24 בספטמבר 1950 בשעה 18:30. לאחר תרועת חצוצרה ונגינת "התקווה", פתח את שידורי התחנה ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון[7]. באותו טקס, הגדיר ראש הממשלה את שתי המטרות העיקריות של התחנה החדשה. הראשונה — להיות מכשיר ביטחון והתגוננות, אמצעי קשר יעיל לכוחות הצבא הסדיר וצבא המילואים. והשנייה — להיות מכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי לקליטת העולים, להנחלת הלשון וידיעת הארץ. סיפוק צרכים בידוריים כלשהם לא עמד במוצהר כלל על הפרק[8].

שידורי התחנה הועברו מבניין בית הספר "המנחיל" שברמת גן, ששימש את התחנה עד מאי 1958, אז עברה התחנה לבניין ברחוב יהודה הימית ביפו[9]אשר משמש אותה עד היום. ב-23 בספטמבר 2014, במלאת 64 שנים לגלי צה"ל, הוסר הלוט בטקס חגיגי מעל לוחית זיכרון בבית הספר "המנחיל". במהלך השנים עלו כמה הצעות להעביר את התחנה מיפו.

מעמדה הממלכתי של גלי צה"ל קיבל תוקף בחקיקה ב-1965, בסעיף 48 לחוק רשות השידור, שהעניק לגלי צה"ל מעמד של תחנת רדיו ממלכתית. עם ביטולו של חוק רשות השידור הוסדר הפיקוח על גלי צה"ל בסעיף 88 לחוק השידור הציבורי הישראלי. שידורי חסות ותשדירי שירות בתחנה הוסדרו בשנת 2005 בחוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)[10] ובתקנות שהותקנו מכוחו[11].

במשך שנים רבות שידרה התחנה שידורים המופנים בעיקר לחיילים, תוכניות מוזיקה עם ד"שים (דרישות שלום) מחיילים ותוכניות שונות על צה"ל. משנת 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, עברה התחנה לשדר 24 שעות ביממה, ומפקדה מיוני 1974, מרדכי נאור, נאבק לאחר כניסתו לתפקיד להמשיך מתכונת שידורים זו[12]. במהלך כהונתו הרחיבה את שידוריה לכלל אזרחי המדינה והוסיפה שידורי חדשות ותוכניות אקטואליה, והוכנסו חידושים כמו שימוש ב"טלפון האדום" לקבלת ידיעות מהמאזינים ותוכניות "האוניברסיטה המשודרת". נאור נאבק על עצמאות גלי צה"ל אל מול רשות השידור[13].

ב-1983 החליט הרמטכ"ל, רב-אלוף משה לוי, להפסיק את שידורי החדשות של גלי צה"ל, לקצץ את תקציב התחנה ולצמצם את מספר עובדיה. בעקבות לחצים שהתעוררו בכנסת ובוועד המנהל של רשות השידור בוטלה תוכניתו.

בשנות ה-90, בתחילת כהונתו הציע הרמטכ"ל רב-אלוף אהוד ברק, לסגור את התחנה או להעבירה מצה"ל לידי משרד החינוך או רשות השידור. בעקבות לחץ ציבורי, גם הצעה זו לא מומשה.

ב-1993 החלה גלי צה"ל להפעיל ערוץ רדיו נוסף בשם גלגלצ, המשדר מוזיקה בשילוב דיווחי תנועה בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

במרץ 2012 מונה העיתונאי ירון דקל למפקד התחנה, וערך בה שינויים ארגוניים ותוכניים בולטים. תוכנית הדגל "אוניברסיטה משודרת" בוטלה. החל מספטמבר 2012 לבשו מהדורות החדשות, המובאות בכל שעה עגולה, צורה חדשה. המהדורה נקראה: "מה שקורה עכשיו" והיא נפתחה והסתיימה באות חדש. בנוסף, בוטלו מרבית מבזקי החצי, יומן הצהריים ויומן חצות[14] ומחלקות התחנה השונות אוחדו לשלוש מחלקות בלבד – אקטואליה, תוכניות וגלגלצ[15] בעקבות ביטול התקנים פרשו בעלי תפקידים בולטים בתחנה, בהם ראש מחלקת התרבות אתי אנטה-שגב, השדרן הוותיק אהוד גרף שעמד בראש מחלקת התעודה (לאחר מכן חזר לתחנה לקריין מהדורות חדשות), ראש מחלקת התוכן גלעד אמיליו שנקר, אחראי הארכיון שמוליק לדרמן ועוד[16] שינויים אלו עוררו ביקורת בקרב גורמים בתחנה ואנשי תקשורת שונים[17].

ב-31 באוגוסט 2017 החל שמעון אלקבץ לכהן כמפקד גלי צה"ל. כבר בטקס החלפת המפקדים הודיע אלקבץ כי הוא יחזק את הקשר עם צה"ל ויחזיר את הג'ינגל המוכר "הבית של החיילים". בנוסף נוספו ללוח השידורים תוכניות נוספות בהגשת חיילים, ביניהן "שטח אש" – יומן שבועי המסכם את חדשות צה"ל, ו"שוברים דיסטנס" – תוכנית בידורית בימי חמישי בערב.

ב-22 ביוני 2020 המליץ הרמטכ"ל אביב כוכבי לשר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ להוציא את התחנה מהצבא ונימק "לא סוגיה של חיסכון בתקציב. גל"צ לא צריכה להיות חלק מצה"ל. זה לא נכון על גבול לא ערכי. נטפל בזה"[18].

הזיקה לצה"ל

בניין גלי צה"ל ברחוב יהודה הימית ביפו, תל אביב

גלי צה"ל פועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם, ובעל התפקיד הבכיר בתחנה מוגדר כ"מפקד גלי צה"ל". תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל.

אחד המאפיינים הייחודיים לגלי צה"ל הוא שילובם של חיילים בשירות סדיר בתפקידים בתחום התקשורת, כולל קריינים, כתבים, עורכים, מפיקים, מגישי חדשות, מגישי מוזיקה, עורכים מוזיקליים ועוד. לצידם עובדים בתחנה עיתונאים המועסקים על ידי צה"ל (אזרחים עובדי צה"ל – אע"צ). שילוב זה הפך את גלי צה"ל לחממה המצמיחה עיתונאים ואנשי תקשורת, שמועסקים אחר כך בעיתונים ובערוצי השידור האזרחיים.

בין אנשי התקשורת שהחלו את דרכם בתקשורת בגלי צה"ל ניתן למצוא את ענת דולב, גאולה אבן, יעקב אילון, יצחק איתן, עודד בן-עמי, טל ברמן, אריה גולן, דב גיל-הר, אברי גלעד, אילנה דיין, ירון דקל, ארז טל, גולן יוכפז, יונית לוי, תמר איש-שלום, גדי ליבנה, קרן מרציאנו, קרן נויבך, עמית סגל, גיא פינס, סיון רהב-מאיר, עידו רוזנבלום, רפי רשף, יעל שטרנהל, מתן חודורוב, יאיר שרקי, דפנה ליאל, גיא רולניק, אורי לוטן, ודליה מזור.

כמה מבוגרי התחנה השתלבו בפוליטיקה, וביניהם השרים מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, מירב כהן ומפקד התחנה לשעבר השר ודובר צה"ל לשעבר נחמן שי.

קבלה לשירות בגלי צה"ל

כאלפיים מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון – צעירים לפני גיוס) מבקשים לשרת בגלי צה"ל מדי שנה, אך רק כעשרים מהם מתקבלים לשירות בתחנה[דרוש מקור], בסופו של תהליך מיון ארוך ומורכב. תהליך המיון כולל בחינות ידע כללי וידיעת הארץ, ידע במסורת ותרבות, אתיקה עיתונאית, בחינות קול, ראיונות וסימולציות (הדמיות). הדרישות הבסיסיות העיקריות הן אינטליגנציה וידע כללי נרחב, כושר ביטוי הולם, עברית ברמה גבוהה ויכולת אלתור. כמו כן, תהליך המיון כולל שלב ראיון אישי, ובו נדרש המועמד להוכיח את איכותו מול בוחנים בכירים. קורס העיתונאים של גל"צ מתקיים פעמיים בשנה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר ופברואר-מרץ, והעוברים אותו מתחלקים לתפקידים השונים: כתבים, קריינים, מפיקי חדשות, מפיקי תוכניות, עורכי מוזיקה ועורכי דיגיטל.

מחלקות ומדורים בגלי צה"ל

תקליטיית גלגלצ

תחנת גלי צה"ל מורכבת ממספר מחלקות העוסקות בשידור:

  • מטה גלי צה"ל – מורכב ממחלקת הדיגיטל, לשכת מפקד גלי צה"ל, ארכיון גלי צה"ל, מחלקת השיווק, היועצת המשפטית, מחלקת תקציבים והממונה על פניות הציבור. דוברת גלי צה"ל היא יעל חדאד.
  • מחלקת החדשות – מפיקה את תוכניות החדשות בתחנה ואת מבזקי החדשות. ראש המחלקה הוא אמיר איבגי.
  • מחלקת השידורים – אחראית על בניית לוח השידורים של התחנה, על התנהלות במצבי חירום, על קרייני התחנה, על ניהול הפקות התחנה וכן על יצירת ושיבוץ הפרומואים שמשודרים בגלי צה"ל ובגלגלצ. ראש מחלקת השידורים והממונה על פניות הציבור הוא ערן אליקים.
  • מחלקת התוכניות – הוקמה בשנת 2013 כאיחוד של מחלקת הקריינים, מחלקת האומר והתעודה, מחלקת מבצעים מיוחדים, מחלקת שידורי חיילים וצבא וחטיבת התרבות והמוזיקה. ראש המחלקה היא איילת טריאסט.
  • גלגלצ – נחשבת בתחנה כמחלקה, אך למעשה היא תחנת שידור נפרדת. מנהל התחנה הוא נדב רביד.
  • צוות התוכן לדיגיטל - אחראי על תפעול עמודי הרשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב) של גלי צה״ל ויצירת תוכן חדש, ייחודי, ושונה לתחנה הכולל סדרות רשת. מנהלת הצוות היא שיר הדס מאיר.
  • צוות האתר והיישומון – אחראי על תפעול, עדכון ועריכת אתר האינטרנט של התחנה הכולל את רוב תוכני הרדיו ותכנים מיוחדים לאתר, כמו גם את היישומון. בחודש ספטמבר 2017 החלה המחלקה להעלות לאתר וליישומון גלי צה"ל מגוון פודקאסטים המורכבים מתוכן חדש ומקורי וגם מתוכניות עבר אהובות. מנהלת הצוות היא אביה גל.
  • מחלקת שיווק ומדיה – אחראית על שיווק התחנה ועל הפרסומות בה. ראש המחלקה היא קרן גונן.
  • חטיבת ההנדסה – אחראית על הפן הטכני בתחנה ותחתיה פועלים טכנאי אולפנים ומדור המחשב, האחראי על הטיפול במחשבים בתחנה. ראש החטיבה הוא איציק פסטרנק.

אתר גלי צה"ל

אתר האינטרנט, שמותג בעבר כ"גלי צה"ל און-ליין", זוכה לכ-125 אלף כניסות ביום ומלווה את פעילות תחנת הרדיו. מחלקת הדיגיטל, שמתחזקת את האתר, הרחיבה את פעילותה ברשתות החברתיות – בפייסבוק, באינסטגרם ובטוויטר, בו עשרות אלפים עוקבים אחרי עדכוני החדשות של התחנה.

האתר הוקם ב-1999 על ידי ראש מחלקת האינטרנט הראשון גידי אורשר בתמיכה טכנית של מיקרוסופט ישראל והיה חלק עיקרי מפורטל MSN. גל"צ לא שילמה לMSN - או לחברת אינטרנט זהב עבור הפעלת האתר, אך הייתה לספק החדשות הראשי של הפורטל ופרסמה אותו בשידורי התחנה ובאתר.

בשנת 2004 מתח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, ביקורת על התחנה וקבע כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה ללא "תמחור כולל של השירותים שנותן כל אחד מן הצדדים"[19]. עקב כך דרש המבקר מהתחנה לצאת למכרז מחודש לבחירת אתר חסות[20]. גלי צה"ל רכשה את זכויות האינטרנט והתחילה להפעיל את האתר בכוחות עצמה.

בינואר 2013 עבר האתר שינוי עיצובי, שבמסגרתו נמחקו מאתר כל התכנים הרבים שנצברו בו עד אותה עת[21].

בשנת 2017 האתר עוצב מחדש, ועבר לפורמט וסגנון מודרני המבוסס על טכנולוגיית HTML5. האתר כולל כעת שידור חי, קטעי אודיו ותוכניות להאזנה מאוחרת ותחנות דיגיטל, ומחובר עם גלגלצ באותו אתר, עם האפשרות לעבור לגלגלצ ובחזרה בלחיצה על לוגו המופיע בצד שמאל לתפריט באמצע האתר. השימוש בכתבות טקסט באתר הופסק לטובת קטעי אודיו רלוונטיים מתוכניות שונות.

הסמליל ששימש את גל"צ עד שלהי 2015

תוכניות בתחנה

במשך השנים נוצרו בתחנה תוכניות אשר הפכו עם הזמן לנכסי צאן ברזל, חלקן משודרות כבר לאורך עשרות שנים.

חלק מתוכניות בימי חול (ראשון–רביעי)

אולפן ה' על שם אורי אורבך, ממנו משודרות מרבית תוכניות גל"צ

חלק מהתוכניות ביום חמישי

ביום חמישי משודרות רצועות שונות מיתר ימי החול.

חלק מהתוכניות בסוף השבוע

  • יוצאים לאור - סיכום כותרות עיתונים סוף השבוע בשילוב מוזיקה. בעבר שודרה התוכנית מדי יום, אל לפני כמה שנים הועברה התכנית לשידור בימי שישי ובערבי חג בלבד. מוגשת לרוב על ידי ערן קורץ.
  • בוקר טוב ישראל – מהדורת סופ"ש – מהדורת יום שישי של יומן הבוקר של גלי צה"ל, בהגשת נורית קנטי.
  • בילוי נעים – מגזין על ענייני תרבות ואמנות, בהגשת מולי שפירא. בעבר התוכנית שודרה בשבת.
  • קולה של אימא – תוכנית המעלה לשידור אמא (או קרוב אחר) של חייל סדיר לשיחה קלילה.

חלק מתוכניות העבר שהועלו מחדש

  • שעה היסטורית – התוכנית שודרה בין השנים 1983–2013 ועסקה בנושאים מגוונים לאורך ההיסטוריה בסגנון סיפורי. מנחה התוכנית היה פרופסור מיכאל הרסגור ולצדו, הנחו במשך השנים השדרנים אלכס אנסקי, ערן סבאג וליעד מודריק.
  • מסע הקסם המסתורי – התוכנית שודרה בשנים 1981–1982 בהגשתו ובעריכתו של יואב קוטנר. היא מספרת את סיפורה של הלהקה המפורסמת ביותר בעולם, "הביטלס". בתוכנית הושמעו שירים, הקלטות נדירות, סיפורים על חברי הלהקה וראיונות עמם. התוכנית כוללת 60 פרקים.

חלק מהתוכניות הבולטות ששודרו בעבר

  • תיבת נח – תוכנית הבידור המרכזית של התחנה משנות החמישים ועד 1975. שודרה חי מבית החייל בתל אביב.
  • יש עם מי לדבר – תוכנית שנתנה במה למאזינים להעלות נושאים בעלי עניין לציבור. בשנת 2010 התוכנית הוסרה מלוח השידורים.
  • מה יש – תוכנית מערכונים ובידור ששודרה בשנות ה-80 של המאה ה-20 והייתה לדעת רבים אחת מנקודות המפתח בהפיכת הרדיו מממלכתי ומעונב לקליל וחופשי.
  • עוד מעט נהפוך לשיר – פרויקט הזיכרון השנתי של התחנה, במסגרתו אמנים מובילים בישראל מבצעים שירים שנכתבו על ידי חללי מערכות ישראל. ב-2012 יצא אלבום כפול הכולל 40 שירים ממיטב השנים שבהן שודר המיזם. התוכנית ירדה לאחר כ-13 שנים ובמקומה הגיע המיזם "אלה האחים שלי" שמשודר בתחנה משנת 2014.

גלריה

ביאורים

  1. ^ קצינים במיל' מימין לשמאל: אל"מ זמקה גנדלר, אל"מ יהושע בר מסדה, אל"מ חגי מן, ערד ניר - כתב גל"צ, המנחה אל"מ אפרים לפיד (אז קצין ב-8200), תא"ל שייקה ברקת (מוסתר), אלוף אהרון יריב. יושב מימין דן אבידן - כתב "דבר" לעניני ערבים.
  2. ^ מימין לשמאל: אמנון נדב - מנהל הרדיו, אריה מקל -יו"ר רשות השידור, אפרים לפיד - מפקד גלי צה"ל, סא"ל שלמה כסיף - רמ"ח טכנית גלי צה"ל.
  3. ^ מימין לשמאל: יצחק טוניק (עיתונאי), צבי שפירא (איש תקשורת), דן בוהם, אבי בניהו, רון בן ישי, מרדכי נאור, יצחק לבני, אפרים לפיד, משה שלונסקי, נחמן שי, גדעון סאמט (סגן מפקד) וגיל עומר (סגן מפקד).
  4. ^ עומדים מימין לשמאל: ירון דקל, יצחק טוניק (עיתונאי), מרדכי נאור, אפרים לפיד, אבי בניהו ותא"ל אלי שרמייסטר, קצין חינוך ראשי ומ"מ מפקד גל"צ. יושבים מימין לשמאל: צבי שפירא (איש תקשורת), דן בוהם, יצחק לבני, משה שלונסקי.

האוניברסיטה המשודרת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האוניברסיטה המשודרת

האוניברסיטה המשודרת היא אחת מתוכניות גלי צה"ל הוותיקות ביותר, נוסדה כמיזם בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. התוכנית היא סדרת הרצאות אקדמיות מגוונות, אותה יזם בשנת 1977 מפקד גלי צה"ל, מרדכי נאור.

במתכונתה הנוכחית, התוכנית משדרת ארבעה סוגי הרצאות: ביום א', "מסע סביב רעיון" – סדרת הרצאות, המוגשת על ידי מומחים שונים, שנסובה סביב רעיון-על אחד. ביום ב', בן שני נפגש עם חוקרים שונים לשיחה אחד-על-אחד מול קהל. ביום ג', "מבוא ל-" – קובי מידן נפגש עם חוקרים שונים לראיונות סביב נושא משותף. ביום ד', "מהים התיכון למזרח התיכון", ליעד מודריק נפגשת עם מומחים בנושא הגאו-פוליטיקה של ישראל וסביבתה. העורכת הראשית היא מאיה גייר.

תביעות בבית המשפט

בינואר 2020 הסכימה תחנת גלי צה"ל, בעקבות תביעת דיבה נגדה, לשלם למני נפתלי פיצוי של 16 אלף ש"ח בגין התבטאות של גלית דיסטל-אטבריאן בראיון שערכה איתו בתחנה[22].

ביקורת ציבורית כלפי גלי צה"ל

רכב שידור של גלי צה"ל

על תחנת השידור הצבאית נמתחה במשך השנים ביקורת בנושאים שונים:

ביקורת בנושא איזון סקטוריאלי

נטען[דרושה הבהרה] כי לתחנה תדמית אשכנזית, חילונית ותל אביבית, המדירה משידוריה חלקים נרחבים של האוכלוסייה. שדר התחנה, אברי גלעד, סיפר כי בעת שירותו הצבאי בתחנה כחייל, היו מתקיימים טקסים של הטחת תקליטים מזרחיים אל הקיר בכל עת שאלו היו נשלחים לתחנה מטעם האמנים. על פי עדותו, הטקסים לוו בתחושות "סיפוק", "עליונות" ו"יהירות"[23]. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת כלפי מדיניות הפלייליסט של גלגלצ (מחלקה ותחנת בת של גלי צה"ל), על פיה השירים המושמעים בתחנה נקבעים על ידי מספר מצומצם של עורכים. הזמר-יוצר עמיר בניון טען שגלי צה"ל וגלגלצ מחרימים אותו מאז שהוציא את השיר "אני אחיך" המבקר את השמאל הרדיקלי על שיתוף פעולה עם ועדת גולדסטון והגשת תביעות כנגד חיילי צה"ל[24][25]. בתוכנית סאטירה ליום העצמאות 2014 הקומיקאי אריאל ויסמן הביע רצון לדלל את אוכלוסיית החרדים וטען כי יש להם טעם מגעיל. לבסוף התנצלה התחנה על הדברים[26]. העיתונאית יעל פז מלמד ביקרה אף היא את גל"צ וכתבה שהעובדה שאנשי התקשורת הישראלית בילו ברובם את שירותם הצבאי ככתבים בתחנה, לא אפשרה להם להכיר את גווניה של החברה הישראלית ולקבל פרספקטיבה רחבה ואמינה יותר כלפיה.

חוסר איזון והטיה פוליטית

הביקורת מגיעה בעיקר מצידה הימני של המפה הפוליטית[27][28], אך גם מהשמאל[29]. תנועת ישראל שלי פתחה ב-21 ביוני 2011 במסע פרסום נגד התחנה בטענה שזו פועלת נגד חיילי צה"ל ומביעה אג'נדה פוליטית שמאלית קיצונית. ב-26 ביוני למעלה מ-100 חיילי מילואים יוצאי יחידות קרביות, הפגינו מול תחנת גלי צה"ל בקריאה להפריט את התחנה או לאזן את שידוריה באופן שיהלום כלי תקשורת הנושא את התווית "שידורי צבא ההגנה לישראל"[30].

סמלי יחידת גלי צה"ל

העיתון זמן ישראל פרסם בספטמבר 2020 כתבת תחקיר תחת הכותרת "גלי ברדוגו" בנושא השימוש שעושה השדרן יעקב ברדוגו בתוכנית האקטואליה היומית שלו לצורך הדהוד מסרי ימין והפצת חדשות כזב[31]. בפברואר 2021 פרסם העיתון כתבת תחקיר נוספת תחת הכותרת "מכונת תעמולה של איש אחד" על האופן שבו משתמש השדרן בבימה התקשורתית שלו בתחנה ככלי לתקיפה חוזרת ונשנית של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדנבליט[32]. בחודש מרץ 2021 פרסם העיתון דה-מרקר תחקיר משלו תחת הכותרת "הבית של החיילים (של נתניהו)" ובו עדות של חייל לשעבר בתחנה שתיאר מנגנון העברת מסרים מטעם לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשדרן, בין השאר על ידי מסרונים מטעם ראש לשכתו של נתניהו, נתן אשל[33].

ביקורת מתוך הצבא

ב-2016 אמר הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט כי "לא נכון שצה"ל יחזיק בתחנה צבאית שעוסקת במחלוקות אזרחיות, מה גם שמספר התקנים של חיילים ואנשי קבע בתחנה זו הוא גדול מאוד"[34]. באותה השנה התבטא ראש אכ"א חגי טופולנסקי כי אינו מכיר צבא שיש לו תחנה צבאית חוץ מקוריאה הצפונית אך לאחר מכן התנצל על אמירה זו[35].

ביקורת מטעם מבקר המדינה

דוח מבקר המדינה לשנת 2008 מותח ביקורת חריפה על התחנה: "דרוש ניתוח שיפריד את גלי צה"ל מהצבא. עקרונית, זה לא הגיוני שלצבא יש תחנת שידור שלא משדרת לצבא, וזה לא יכול להימשך שהיא תישאר במימון צבאי. צבא שאין לו כסף למים ללוחמים, אסור לו לתחזק תחנה שאינה תורמת לצבא כלום"[36].

מבקר המדינה התייחס מספר פעמים לגלי צה"ל:

  • דו"ח מבקר המדינה מס' 26, 1976, עמ' 945–948
  • דו"ח מבקר המדינה מס' 29, 1979, עמ' 763–764
  • דו"ח מבקר המדינה מס' 33, 1983, עמ' 465–470
  • דו"ח מבקר המדינה מס' 35, 1985, עמ' 1124–1127

ביקורת בנושא חוסר שוויון בין החיילים

העיתונאי נחום ברנע ביקר את הקונספט של גל"צ וטען כי בזמן שחיילים רבים משרתים שירות קרבי תובעני ואינם יוצאים עם מקצוע לאחר שחרורם מצה"ל, חיילי גל"צ בונים לעצמם קריירה תקשורתית מבטיחה בזמן שירותם.

ביקורת בנושא תנאי העסקת העובדים

בתחנה בוקרו בשל האחוז הגבוה של שדרנים העושים את עבודתם בהתנדבות. לצד חיילים בשרות סדיר ואזרחים עובדי צה"ל מועסקים בתחנה שדרנים רבים כפרילנסרים ללא תנאים סוציאליים, או אף ללא שכר כלל. על פי התחנה והמתנדבים עצמם, מצב זה נגרם בשל בעיות תקציב מחד והיוקרה המקצועית והציבורית על שידור בתחנה מאידך[37]. דוגמה בולטת למצב זה היא רצועת ציפורי לילה.

ביקורת נוספת

כמו כן הושמעה ביקורת ציבורית על התבטאויות שדרנים בגנות פעולות צה"ל, על השמעת שירים של משתמטים משירות בתוכניות גל"צ ועל העסקתו של הזמר אביב גפן בתוכנית "ציפורי לילה". ביקורת מסוג זה הביאה בין היתר להשעיית השדרנית רונית כפיר[38].

איומי סגירה

במשך שנות פעילותה הרבות ידעה התחנה שלל איומי סגירה שלא התממשו. הטענה העיקרית נגד המשך פעילות התחנה היא שצבא אינו זקוק לתחנת רדיו, וכי המדינה היחידה בעולם שמחזיקה רדיו צבאי מלבד ישראל, היא צפון קוריאה[39]. טענות נוספות שהושמעו בעשורים הראשונים של המאה ה-21 היו שעם ההתקדמות הטכנולוגית והאפשרות להאזין למוזיקה באמצעים מגוונים, כמו גם קיומן של תחנות הרדיו האזורי ותחנות "קול ישראל", כבר אין צורך בתחנת הרדיו הצבאית. טענה נוספת היא כי גלי צה"ל חדלה מלשרת את ייעודה המקורי שהוא להיות רדיו שפונה לחיילים, והפכה לתחנת רדיו ציבורית לכל דבר ועניין, על אף שאין צורך בעוד תחנת רדיו ציבורית משום שהאחריות לשידור הציבורי מוטלת על תאגיד השידור הישראלי המפעיל את שלל תחנות "קול ישראל" (ועד 2017, רשות השידור).

בשנות ה-2010 המאוחרות, הטענה העיקרית המושמעת כנגד המשך פעילותה של גלי צה"ל היא שניהול התחנה כושל, ושחלק מהמינויים בתחנה הינם מינויים פוליטיים שאין קשר בינם לבין עיתונות, כאשר לרוב הטענה מתייחסת בעיקר למינויו של יעקב ברדוגו. בתוך הטענה הזו, ישנה טענה נוספת, שהושמעה בעיקר על ידי שר הביטחון בני גנץ, לפיה אין הצדקה לכך שחיילי גלי צה"ל יראיינו פוליטיקאים, משום שזה אינו תפקיד של חייל[40]. ביקורת אחרת המושמעת כנגד התחנה מגיעה מהרמטכ"ל, שלטענתו נדרש לעסוק בנושאים הקשורים לתחנה הצבאית יתר על המידה[41].

ב-21 בינואר 2021 הורה שר הביטחון בני גנץ על הוצאת "גלי צה"ל" ממערכת הביטחון אך מאוחר יותר פסל המשנה ליועץ המשפטי את ההחלטה[42]. לאחר הבחירות לכנסת ה-24 שב בני גנץ להתייחס לשקילת האפשרות לסגירת התחנה במתכונתה הנוכחית[43]. ב-30 ביוני 2021 הודיע היועץ המשפטי של משרד הביטחון כי אין צורך בחקיקה לשם סגירת התחנה וכי ההחלטה נמצאת בידי שר הביטחון והרמטכ"ל. ההצעות שנבחנות הן להפריט את גלי צה"ל ולהפוך אותה לתחנה בפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, להעביר את החזקה בה לידי תאגיד השידור הציבורי או לסגור אותה לאלתר. בעיות שצצו בהצעות הן, שגלי צה"ל אינה יכולה להיות חלק מתחנות הרדיו האזורי משום שגלי צה"ל מופצת בפריסה ארצית, והרשות השנייה אחראית לתחנות הרדיו האזוריות - שמשדרות רק לאזור זיכיון מסוים, מכאן שזכיין שיזכה בהפעלת גלי צה"ל האזרחית יקבל יתרון על פני שאר בעלי תחנות הרדיו האזוריות. מנגד, מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, אלדד קובלנץ, אמר כי אין לתאגיד צורך בתחנת רדיו נוספת.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גנץ מינה את גלית אלטשטיין למ"מ מפקד גלי צה"ל | כלכליסט, calcalist, ‏2021-08-30
  2. ^ אמילי גרינצווייג, רשות השידור תקבע נוהלי פיקוח על גל"צ, באתר הארץ, 14 במאי 2012.
  3. ^ ענבר טויזר, גלי צה"ל מירושלים: התחנה הצבאית החלה לשדר מהבירה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2018
  4. ^ נתי טוקר, הערכות: גלי צה"ל תקצץ בתקציבה העומד על כ-40 מיליון שקל בשנה, באתר TheMarker‏, 16 באפריל 2012
  5. ^ נתי טוקר, פרסומת אחת, ונחזור לשדה הקרב: כמה עובדים יש בגלי צה"ל ומי מממן אותם?, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2016
  6. ^ תחנת שידור צבאית, באתר ארכיון המדינה
  7. ^ גלי צהל יפתחו היום, קול העם, 24 בספטמבר 1950
  8. ^ ד"ר אורן סופר, האנומליה של גלי צה"ל, האוניברסיטה הפתוחה.
  9. ^ נפתחו שידורי גלי צה"ל, באתר ישראל היום
  10. ^ Wikisource-logo.svg חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות), התשס"ה–2005, בספר החוקים הפתוח;
    Emblem of Israel.svg היסטוריית החקיקה של חוק גלי צה"ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות), התשס"ה-2005, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  11. ^ Wikisource-logo.svg תקנות גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים), התשע"ג–2013, בספר החוקים הפתוח
  12. ^ יוסף פריאל, הוסר סימן השאלה מעל גלי צה"ל, דבר, 9 ביולי 1978
  13. ^ יחיאל לימור, מפקד גלי צה"ל מסרב להיות בהנהלת רשות השידור, מעריב, 25 בספטמבר 1974
  14. ^ אמילי גרינצווייג, גל"צ תקצר את מהדורות החדשות ותבטל יומנים, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2012
  15. ^ דוד אברהם‏, מהפכה בגל"צ – מחלקות התוכן יאוחדו, באתר וואלה!‏, 3 ביוני 2013.
  16. ^ דוד אברהם‏, גלעד אמיליו שנקר יסיים את תפקידו כמנהל הפיתוח בגלי צה"ל, באתר וואלה!‏, 23 ביולי 2013.
  17. ^ נתי טוקר, מה שקורה עכשיו – מפקד גל"צ החדש ערך בה שינוי היסטורי – בדרך הוא גם פיטר טאלנטים והפחית את השכר, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2013.
  18. ^ יואב זיתון, הרמטכ"ל ממליץ להוציא את גל"צ מהצבא: "לא סוגיה של תקציב, זה לא ערכי", באתר ynet, 22 ביוני 2020
  19. ^ מתוך דו"ח מבקר המדינה
  20. ^ לי-אור אברבך, מכה נוספת ל-MSN: עשויה לאבד את גל"צ, באתר nrg‏, 10 ביולי 2008
  21. ^ דוד שי, שמור על קשר, באתר העין השביעית, 14 במרץ 2013
  22. ^ אורן פרסיקו, גלי-צה"ל יפצו את מני נפתלי ב-16 אלף שקל, באתר העין השביעית, 10 בינואר 2020
  23. ^ במהלך התוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, 25/01/2009
  24. ^ אראל סג"ל, אחים בדם, nrg מעריב, פורסם במקור ב"מוספשבת" של מעריב, 26 ביוני 2011.
  25. ^ עמיר בניון, ‏גלגלצ מצנזרים אותי מסיבות פוליטיות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 ביוני 2011‏
  26. ^ nrg יהדות, גל“צ נכנעו ללחץ: ”מסתייגים מהאמירות נגד החרדים“, באתר nrg‏, 9 במאי 2014
  27. ^ קלמן ליבסקינדמשהו רע עובר על גלי צה"ל, באתר ערוץ 7, 27 בדצמבר 2017
  28. ^ לדוגמה: גבי אביטל, גלי צה"ל – הרדיו של מרצ, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2008
  29. ^ לדוגמה: לי-אור אברבך, ברית מילה: בשמאל מתלוננים על "המילה האחרונה", באתר nrg‏, 1 באוגוסט 2009
  30. ^ יוני קמפינסקי, לוחמי המילואים כבשו את גל"צ, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2011
  31. ^ תחקיר זמן ישראל: כך השתלט יעקב ברדוגו, שופרו של נתניהו, על שידורי גלי צה"ל, www.zman.co.il, ‏2020-09-02
  32. ^ מכונת תעמולה של איש אחד: בנבכי הקמפיין האובססיבי של יעקב ברדוגו נגד אביחי מנדלבליט, www.zman.co.il, ‏2021-02-18
  33. ^ אתר למנויים בלבד רותם שטרקמן, העדות המדהימה של החייל מגלי צה"ל, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2021
  34. ^ הרמטכ"ל הודה: הופתענו מההודעה של פוטין על הנסיגה מסוריה, באתר וואלה!‏, 15 במרץ 2016
  35. ^ לי-אור אברבך, ‏ראש אכ"א: גל"צ תישאר בתוך צה"ל - אך תעבור התייעלות, באתר גלובס, 18 בינואר 2016
  36. ^ עמי דור-און, גל"צ, חממת השמאל בתקשורת, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 בנובמבר 2008
  37. ^ נעמי דרום, כך עושקים אתכם – כל הדרכים להעסיק עובדים בלי לשלם, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2012.
  38. ^ עידן יוסף, בניהו: גל"צ משדרת שירי משתמטים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 2 באוגוסט 2007
  39. ^ ראש אכ"א: גל"צ תישאר בתוך צה"ל - אך תעבור התייעלות, באתר גלובס
  40. ^ תחנה סופית: האם גלי צה"ל בדרך לסגירה?, באתר הארץ
  41. ^ הרמטכ"ל כוכבי לשר הביטחון גנץ: "לסגור את גלי צה"ל", באתר N12
  42. ^ יאיר אלטמן, היועמ"ש פסל את החלטת גנץ לסגור את גל"צ, ישראל היום, ‏9 בפברואר 2021
  43. ^ גנץ: "צריך לסגור את גל"צ. היא כבר מזמן לא ממלכתית", באתר אייס, 9 ביוני 2021


מפקדי גלי צה"ל GaltzLogo.svg
צבי ברוש בנו צור דן בוהם יצחק לבני מרדכי נאור צבי שפירא רון בן ישי נחמן שי אפרים לפיד עמוס גלבוע
19501952 19521965| 19651967 19671974 19741978 19781983 19831985 19851989 19891991 1991
משה שלונסקי זאב דרורי אבי בניהו יצחק טוניק אלי שרמייסטר ירון דקל שמעון אלקבץ גלית אלטשטיין
19911997 19972000 20012007 20072011 20112012 (בפועל) 20122017 20172021 2021
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף אסטרטגיה ומעגל שלישיאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף כוח האדםאגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועיאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים מרחביים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים דובר צה"להמכללות הצבאיותהגיס הצפוניהגיס המטכ"ליהפרקליטות הצבאיתהרבנות הצבאיתיחידת בתי הדין הצבאייםמערך התמרוןמפקדת העומקפיקוד ההכשרות והאימונים
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל הגנת הגבולות
חילות נוספים חיל החינוך והנוערחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל הלוגיסטיקהחיל המודיעיןחיל משאבי האנושחיל המשטרה הצבאיתהחיל הכלליחיל הקשר והתקשובחיל הרפואה
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשיםחיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםנס יחידהדין משמעתי
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0