גוארני
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
| מדינות | ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, פרגוואי |
|---|---|
| דוברים | 6 מיליון |
| משפחה |
|
| לאום |
 בוליביה פרגוואי |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
גוארני (avañe'ẽ) היא שפה המדוברת בפי אינדיאנים ומסטיסים בפרגוואי, שבה היא שפה רשמית לצד הספרדית, וכן בארגנטינה, בוליביה ודרום-מערב ברזיל.[1] היא שייכת למשפחת השפות טופי-גוארני[2].
על פי הערכה יש בערך שישה מיליון דוברי גוארני בכל העולם. גוארני היא השפה האינדיאנית הילידית היחידה, שרוב דובריה אינם צאצאים ישירים לאינדיאנים הילידים. השפה נותרה על כנה ואף התפשטה בקרב האוכלוסייה המעורבת. תופעה זו נחשבת כאנומליה ביבשת אמריקה, בה היה פיחות משמעותי, ולעיתים הכחדה, של שפות הילידים, כאשר הן באו במגע עם השפות הקולוניאליות האירופיות.
הספר הראשון על שפת הגוארני נכתב על ידי המיסיונר הישועי אנטוניו רואיז דה מונטויה בשנת 1639. הוא נקרא בספרדית Tesoro de la lengua guaraní (אוצר שפת גוארני) ותיאר בספרדית את השפה, כאשר מילים בגוארני נכתבו באלפבית לטיני אך באופן לא עקבי ולא מדויק. בשנת 1867 מינה נשיא פרגוואי, פרנסיסקו סולנו לופז, ועדה שתפקידה היה ליצור כתיב עקבי ותקני, אך הדבר לא יצא אל הפועל. בשנת 1950, ביוזמת הבלשן והרופא ריינאלדו דקו לרוסה (Reinaldo Decoud Larrosa), הותקן כתיב חדש פונטי ואחיד, אשר נמצא בשימוש עד היום.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Wayback Machine, web.archive.org, 2012-02-29
- ↑ גוארני באתר ethnologue.com
גוארני41219149Q35876