גולן שחר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גולן שחר

גולן שחר (נולד ב-27 במרץ 1968) הוא פסיכולוג קליני-רפואי, פרופסור מן המניין לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופסור אורח לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל בארצות הברית.

ביוגרפיה

גולן שחר נולד וגדל בראשון לציון. הוא עשה את כל תאריו האקדמיים, מהראשון עד השלישי, באוניברסיטת בן-גוריון (1999-1990). הוא סיים תואר ראשון בהצטיינות במדעי ההתנהגות, תואר שני בהצטיינות יתרה בפסיכולוגיה קלינית, ותואר שלישי בהצטיינות יתרה בפסיכולוגיה. נושא עבודת הדוקטור היה: "פגיעות נפשית ומצוקה רגשית בגיל ההתבגרות". הוא התמחה בפסיכולוגיה קלינית, במרכז לבריאות הנפש שלוותה (1999-1997) ובמרכז לחקר וטיפול בילד אשר באוניברסיטת ייל (2002-2004; Yale Child Study Center).

שחר לימד במשך שנה באוניברסיטת בר-אילן (2000-1999) ואז נסע להכשרת פוסט-דוקטורט במחלקות לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה באוניברסיטת ייל (2002-2000). מורהו בתקופה זו היה פרופסור סידני בלאט, חוקר ותאורטיקן בעל שם עולמי בתחום האישיות והפסיכופתולוגיה. ב-2002 הצטרף לסגל של המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת "ייל" בדרגת Assistant Professor, ולאחר שנה זכה גם למינוי נלווה במחלקה לפסיכולוגיה בייל.

בסוף 2004 שחר שב לישראל והתמנה לפרופסור חבר במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון, ב-2006 קיבל קביעות. ב-2008 התמנה לפרופסור מן המניין לפסיכולוגיה. שימש מספר פעמים כראש המגמה הקלינית והקים מעבדה שעוסקת בחקר מצבי דחק (לחץ). בשנים 2004–2009 שימש כ-Visiting Associate Professor במחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, והחל 2009 הוא משמש כVisiting Professor במחלקה זו. לאחרונה הוא הוזמן להצטרף לסגל הנלווה של המרכז להתפתחות הילד ומדיניות ציבורית על שם אדוארד זיגלר בייל.

בשנת 2010 ראה אור בהוצאה עצמית ספר שיריו "פסיכו-אל-נא-ליזה (שלושה מחזורי שירים)". בספר השירה שחר המתייחס שחר לסוגיית הסבל הנפשי ומצבי הדחק מזווית אישית, כולל להתאבדותם של אביו הביולוגי ואביו המאמץ.

גולן שחר נשוי לרחל, פסיכולוגית קלינית. הוא אב לשני ילדים.

עבודתו האקדמית

גולן שחר

שחר הוא חוקר רב-תחומי של מצבי דחק, בריאות, ופסיכופתולוגיה. עד כה (תחילת שנת 2015), הוא פרסם, או היה שותף לפרסום, של 140 מאמרים ו-13 פרקים בספרים בתחומים אלה. מאמריו פורסמו בכתבי עת מובילים בפסיכולוגיה, פסיכיאטריה ורפואת ילדים. ספרו האקדמי הראשון של שחר, המתמקד בהשפעה המזיקה של ביקורת עצמית אישיותית, עתיד לצאת לאור בקיץ הקרוב בהוצאת אוקספורד.

גישתו של שחר היא התפתחותית במובן הרחב של המונח, ושואבת מתאוריות ומחקרים על מעגל החיים כולו. יחד עם זאת, הוא מתמקד בעיקר בעשורים השני והשלישי לחיים, דהיינו – במתבגרים ומבוגרים צעירים. עבודתו של שחר כוללת ארבעה ענפים. הענף הראשון והמרכזי הוא פענוח מצבים פסיכופתולוגיים מורכבים. באופן ספציפי, שחר מתעניין בהבנת המופע המשותף של דיכאון יחד עם הפרעות אחרות (חרדה, מצבים פסיכוסומטיים, הפרעות אכילה, דיסוציאציה, פסיכוזה, אלימות, התנהגות אבדנית) ובסיבות למופע משותף ומורכב זה. תרומתו המרכזית היא בזיהוי ביקורת עצמית אישיותית כסוג של וירוס אישיותי שמעורב בהפרעות נפשיות רבות וגם במצבים גופניים-מחלתיים. הכוונה איננה לביקורת עצמית מועילה, שמטרתה לסייע לאדם לשפר את ביצועיו כדי להשיג את מטרותיו, אלא להלקאה עצמית, הגובלת בשנאה עצמית. שחר חוקר את תכונת הביקורת העצמית במשך עשרים שנה תוך שימוש במגוון שיטות מחקר מתקדמות ששואבות מפסיכולוגיה התפתחותית, מפסיכולוגיה של האישיות ומאפידמיולוגיה.

שחר אף זיהה את הדרך שבאמצעותה הביקורת העצמית מחוללת את התכונות ההרסניות, על ידי כך שהיא גורמת לנו לעצב סביבה חברתית שלילית: אנשים עם ביקורת עצמית מסתבכים יותר בלחצים ודוחים מעליהם מקורות תמיכה והתנסויות חברתיות ומהנות; הדבר מוביל לדיכאון, חרדה ומצבים פסיכופתולוגיים וגם פסיכוסומטיים נלווים שקשורים לדיכאון ולחרדה. מצבים אלה, בתורם, מגבירים את רמות הביקורת העצמית של אנשים, והופכים למעגל שלילי שקשה מאוד לבתקו. [1]

הענף השני בעבודתו האקדמית של שחר, גם הוא ארוך שנים, מתמקד בתופעת החוסן הנפשי. באופן ספציפי, שחר מתעניין בגורמים האישיותיים והסביבתיים המגוננים עלינו מפני מצבי דחק. הוא רואה את המתח בין פגיעות לחוסן כמרכזי למצב האנושי בכלל, ולמצבים פסיכולוגיים בפרט. דהיינו: אנשים "חסינים" הם גם "פגיעים", ולהפך. שחר חוקר חוסן נפשי לנוכח מספר רב של מצבי דחק, אך בעיקר (1) חשיפה כרונית ואקוטית לאלימות, (2) חיים בצל מחלה גופנית כרונית. בעשר השנים האחרונות, מאז חזר לארץ מ"ייל", הוא מוביל סדרת מחקרים על חוסן של מתבגרים לנוכח התקפות טרור. מחקר זה מתבצע עם שותפו ארוך השנים של שחר, פרופ' כריסטופר הנריץ' מ-Georgia State University, אטלנטה, ארצות הברית. [2]

הענף השלישי של עבודתו של שחר הוא תאורטי-קליני. שחר מקדם עמדה אינטגרטיבית בפסיכותרפיה. עמדה זו שואפת להתעלות מעל גישות ממוקדות לפסיכותרפיה (כגון הגישה הפסיכואנליטית, הקוגניטיבית-התנהגותית, ההומניסטית, המשפחתית) ולשלב בין גישות אלה כדי להתאים את הטיפול לסבלו הייחודי של המטופל. תרומתו בתחום זה זיכתה את שחר במינוי כעורך ראשי של כתב העת המוקדש לפסיכותרפיה אינטגרטיבית, ה-Journal of Psychotherapy Integration. כהוגה ותאורטיקן בפסיכותרפיה האינטגרטיבית, מרבה שחר לשלב בין גישות אקסיסטנציאליות, קוגניטיביות, ופסיכודינאמיות, ולקשר אותן לחשיבה פילוסופית רחבת היקף. עבודתו התאורטית בתחום זה פתחה אופקים חדשים בהבנת האיבחון הנפשי האינטגרטיבי והטיפול במתבגרים ומבוגרים צעירים הסובלים מהפרעות נפשיות ופסיכוסומטיות מורכבות. [3]

ענף מחקר רביעי, וחדש יחסית, של שחר הוא הבנת ייצוגים הירואיים (של גבורה) הן בנפש והן בתרבות, והתפקיד שייצוגים אלה ממלאים בתהליך הדחק. [4]

עבודה קלינית

שחר מתמחה באבחון וטיפול אינטגרטיביים במתבגרים ומבוגרים צעירים (גילאי 10–30) הסובלים מדיכאון ואבדנות, הפרעות אכילה, ומצבים פסיכוסומטיים.

לקריאה נוספת

  • 'משסף הדרקונים – רפי וייכרט משוחח עם פרופ' גולן שחר על ספר שיריו "פסיכו-אל-נא-ליזה"', עתון 77, גיליון 359, ינואר-פברואר 2012, עמ' 24–26.
  • שחר, ג. (2011). פואטיקה, פרגמטיקה, וסכמטיקה: חזון לאיחוי הקרע בין פסיכואנליזה ומחקר. שיחות, כ"ה(3), 5-1.
  • שחר, ג. (2011). הפסיכולוגיה הקלינית הישראלית לאן? שלוש אפשרויות, רק אחת רצויה. שיחות, כ"ו(1), 7-1.
  • Shahar, G. (2013). An integrative psychotherapist's account of his focus in the treatment of self-critical patients. Psychotherapy, 50(3), 322-325. doi: 10.1037/a0032033
  • Shahar, G., Blatt, S. J., Zuroff, D. C., & Pilkonis, P. A. (2003). Role of perfectionism and personality disorder features in patients’ responses to brief treatment for depression. Journal of Consulting & Clinical Psychology, 71, 229-233.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Shahar, G. (Forthcoming). Erosion, self-made: The psychopathology of self-criticism. New York: Oxford University Press.
  2. ^ Henrich, C. C., & Shahar, G. (2013). Effects of repeated exposure to rocket attacks on adolescent distress, aggression and violence commission. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 52(6), 619-627. doi: 10.1016/j.jaac.2013.02.016 Shahar, G., Cohen, G., Grogen, K., Barile, J., & Henrich, C. C. (2009). Terrorism-related perceived stress, adolescent depression, and friends' support. Pediatrics, 124(2), e235-e240. doi: 10.1542/peds.2008-2971
  3. ^ Shahar, G. (2013). An integrative psychotherapist's account of his focus in the treatment of self-critical patients. Psychotherapy, 50(3), 322-325. doi: 10.1037/a0032033 Ziv-Beiman, S., & Shahar, G. (2015). Psychotherapy integration. In R. Cautin & S. Lilinfeld (Eds.), The Encyclopedia of Clinical Psychology. New York: Wiley. DOI: 10.1002/9781118625392.wbecp297
  4. ^ Shahar, G. (2013). The heroic self: Conceptualization, measurement, and role in distress. International Journal of Cognitive Psychotherapy, 6(3), 248-264. doi: 10.1521/ijct.2013.6.3.248
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0