גוסטב פון הולאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ נפטר, תפקידים צבאיים, נולד, תקופת שירות, מלחמות וקרבות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ עלה לישראל, נהרג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גוסטב קרל אמיל ביאטוס פרייהר פון הולאן
Gustav Karl Emil Beatus Freiherr von Hollen
גוסטב פון הולאן.jpg
גוסטב פון הולאן
לידה שנוויידה (אנ'), ממלכת פרוסיה פרוסיהפרוסיה
פטירה קניגסברג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
השתייכות Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.png צבא הקיסרות הגרמנית
דרגה גנרל חיל הפרשים

גנרל חיל הפרשים גוסטב קרל אמיל ביאטוס פרייהר פון הולאןגרמנית: Gustav Karl Emil Beatus Freiherr von Hollen; נולד ב-22 בדצמבר 1851 בשונווידה, ממלכת פרוסיה – מת ב-7 בנובמבר 1917 בקניגסברג, הקיסרות הגרמנית) היה גנרל גרמני שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

פון הולאן נולד ב-22 בדצמבר 1851 בעיר שנוויידה שהשתייכה אז לממלכת פרוסיה (כיום גרבין (אנ'), שלזוויג-הולשטיין, גרמניה). במאי 1873 התגייס לצבא הפרוסי, וסופח לרגימנט האולאנים ה-15. באוגוסט 1883 קודם לדרגת לוטננט, ובספטמבר 1888 הועלה לדרגת האופטמן. החל מפברואר 1889, מילא תפקידי מטה במשרד המלחמה הפרוסי. בפברואר 1892 מונה למפקד פלוגה ברגימנט האולאנים ה-16, ובנובמבר 1898 הפך להיות קצין מטה ברגימנט הרגלים ה-6. בספטמבר 1898 הועלה לדרגת מיור.

בספטמבר 1901 מונה למפקד רגימנט היגרים ה-1 בפוזנן, ובאפריל 1905 הועבר לפקד על רגימנט היגרים המלכותי. בפברואר 1906 הוא הועלה לדרגת אוברסט, ובמרץ 1908 מונה למפקד בריגדת הפרשים ה-4 בברומברג. במרץ 1910 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-1 באוקטובר 1912 הועלה לדרגת גנרל-לוטננט מונה למפקד הדיוויזיה ה-21 בפרנקפורט.

מלמת העולם הראשונה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, מונה הולאן למפקד קורפוס הפרשים ה-4, אשר היה חלק מהארמייה החמישית תחת פיקודו של וילהלם, יורש העצר של גרמניה. הולאן פיקד על הקורפוס שלו במהלך הקרב על הארדנים, אולם לאחריו התברר שהפרשים אינם יעילים בתנאים של מלחמת חפירות, וקורפוס הפרשים ה-4 פורק. בדצמבר של אותה שנה הולאן קיבל פיקוד על הדיוויזיה ה-3, אשר הועברה לחזית המזרחית. הוא פיקד על הדיוויזיה עד יוני 1915, עת מונה למפקד הדיוויזיה ה-37, ופיקד עליה במהלך מתקפת גורליצה-טרנוב.

במהלך שנת 1916 הוא חלה באופן אנוש, וביולי של אותה שנה נאלץ לצאת לחופשה. בינואר 1917 הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים. הוא לא התאושש מהמחלה, ומת בקניגסברג ב-7 בנובמבר 1917 בגיל 65.

קישורים חיצוניים