גוסטב שוואב

גוסטב שוואב
Gustav Benjamin Schwab

ליתוגרפיה של גוסטב שוואב מ-1850

טירת גומארינגן (2007), מעונו של שוואב 1837–1841

קברו של גוסטב שוואב ורעייתו בבית הקברות הופנלאו בשטוטגרט

מצבת זיכרון בפרידריכסהאפן

גוּסְטַב בֶּנְיָמִין שְׁוואבּ (בגרמנית: Gustav Benjamin Schwab; ‏19 ביוני 1792 – 4 בנובמבר 1850) היה כומר גרמני, מורה בכיר בתיכון וסופר שנחשב כחבר באסכולת המשוררים השוואבית . עם שלושת הכרכים של "אגדות מהעת העתיקה הקלאסית" (1838–1840), הוא יצר קלאסיקה של ספרות ילדים ונוער בשפה הגרמנית.

קורות חיים ועבודתו

נעוריו וחינוכו

גוסטב שוואב היה בנם של יועץ הסתרים יוהאן כריסטוף שוואב , שהיה במשך זמן מה מורה באקדמיה הצבאית קרלסשולה שטוטגרט , ואשתו פרידריקה, בתו של סוחר מכובד משטוטגרט ואחייניתו של יוהאן היינריך פון דנקר . בית הולדתו ברחוב קניגשטראסה 51 בשטוטגרט נהרס.

שוואב גדל באווירה הפרוטסטנטית-הומניסטית של מעמד הביניים המשכיל השוואבי. הוא למד בגימנסיה ע"ש אברהארד-לודוויג בשטוטגרט, ומ-1809, באמצעות מלגה מהקרן האוונגליסטית בטיבינגן, למד פילולוגיה ופילוסופיה במשך שנתיים, ואחר כך תאולוגיה, באוניברסיטת טיבינגן.

מורה בתיכון

בדצמבר 1817 קיבל תואר פרופסור לשפות עתיקות בגימנסיה העילית (כיום הגימנסיה ע"ש אברהארד-לודוויג ) בשטוטגרט.

כמה חודשים לאחר מכן התחתן עם סופי גמלין, בתו של הפרופסור למשפטים פרידריך פון גמלין

עורך בעיתון

משנת 1825 ואילך עבד במשך עשרים שנה על "מגזין הבידור הספרותי" (Blättern für literarische Unterhaltung) בהוצאת ברוקהאוז מלייפציג.

בתחילת 1828, הוא הצטרף למערכת של בית ההוצאה הוותיק של יוהאן פרידריך קוטה, שהוציא לאור את "עיתון הבוקר למעמדות המשכילים ". עם עמדת מפתח ספרותית זו, הוא הפך לפטרון של סופרים צעירים יותר. הוא קידם את המחברים השוואבים וילהלם וייבלינגר , אלכסנדר פון וירטמברג , גוסטב פייזר , הרמן קורץ, אדוארד מריקה ווילהלם האוף. גם סופרים לא שוואבים כמו אוגוסט פון פלאטן, ניקולאוס לנאו, אנסטסיוס גרין ופרדיננד פרייליגראת נהנו מתמיכתו.

משרד הקהילה ופעילות ספרותית בגומארינגן

בשנת 1837 הוא התמנה לכומר בעיירה גומארינגן שלמרגלות היורה השוואבית והטפה הפכה לצד ההוראה לאחת הפעילויות האהובות עליו.

עם יצירה שנכתבה בגומארינגן, הפך שוואב למתווך של אגדות ואלילים יווניים-רומאיים עבור דורות רבים של ילדים וצעירים. בשנים 1838 עד 1840 הוא ליקט את האפוסים הגדולים של התקופה הקלאסית מטקסטים מקוריים, תרגם אותם לגרמנית וסיפר אותם מחדש, תוך קיצור וריכוך הקטעים המבעיתים. "אגדות מהעת העתיקה הקלאסית", בשלושה כרכים, אף שנועדו בעיקר לצעירים, המשיכו להשפיע מאוד על קבלת המיתולוגיה היוונית והרומית בארצות דוברות גרמנית, כולל בקרב מבוגרים.

העובדה ששוואב לא היה נקי משנאה אנטישמית ניכרת במכתב הבא לחברו במשך כל חייו, התאולוג קרל כריסטיאן אולמן : "הכנתי אוספים וסיפורי עם באהבה; אני שמח כשהם מוצאים שוב אהבה. אילו יכולתי בזמנים הרעים הללו, כשגרמניה הצעירה רצתה לשתול את זעם החורבן, ואפילו נרדפת, עדיין משחירה אותו, לברוח אל ארץ הפלאות של השירה מהספרות הארורה והמרושעת של ימינו, שבה שולטת היהדות על כל מגבלותיה המגעילות: שקרים, התפארות ופחדנות, חנופה והשמצות".

חזרה לשטוטגרט

ב-1841 מונה לכומר הקהילה של סנט לאונרד בשטוטגרט. ב-1842 הוא הפך לדיקן , וב-1845, חבר מועצה קונסיסטוריאלי בכיר בבתי הספר הגבוהים בממלכת וירטמברג. ב-1847 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד בתאולוגיה מאוניברסיטת טיבינגן.

הוא מת ב-4 בנובמבר 1850 בשטוטגרט מטיפול רפואי לקוי. קברו נמצא בבית הקברות הופנלאו בשטוטגרט. גוסטב שוואב היה אביו של הביוגרף של כריסטוף תאודור שוואב (1821–1883).

הנצחה

פרוטומה של שוואב מוצבת במערב שטוטגרט מעל מנהרת שוואב בשוואבשטראסה (רחוב שוואב) הקרוי על שמו. מצבת זיכרון ניצבת על טיילת החוף בפרידריכסהאפן. מאז 1998, ממוקם מוזיאון גוסטב שוואב בטירת גומארינגן המציג, בין היתר, רהיטים מהאוסף והעבודות של שוואב. שוואבשטראסה קיימים במספר ערים.

מאז 2009 מעניקה אגודת המולדת השוואבית את פרס גוסטב שוואב מדי שנתיים. הוא ניתן עבור מחקרים מצטיינים בכל התחומים באזור שוואביה.

כתביו

• Johann Felix Jacob Dalp, Johann Jakob Hottinger und Gustav Schwab, Die Schweiz in ihren Ritterburgen und Bergschlössern 3 Bände, 1828.
• Gedichte. Cotta, Stuttgart/Tübingen 1828–1829.
• Wanderungen durch Schwaben, 1837 (zuerst erschienen als Bd. 2 der Reihe Das malerische und romantische Deutschland).
• Buch der schönsten Geschichten und Sagen für Alt und Jung wieder erzählt. S. G. Liesching, Stuttgart 1836–1837.
• Die schönsten Sagen des klassischen Alterthums. Nach seinen Dichtern und Erzählern. S. G. Liesching, Stuttgart 1838–1840:
  • Bd. 1. S. G. Liesching, Stuttgart 1838.
  • Bd. 2. S. G. Liesching, Stuttgart 1839.
  • Bd. 3. S. G. Liesching, Stuttgart 1840
• Schillers Leben in drei Büchern. S. G. Liesching, Stuttgart 1840 (Digitalisat).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גוסטב שוואב בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גוסטב שוואב43019538Q77428