גזה פראגו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. גזה פראגו, נולד בשם פרנקפורטר (בהונגרית: Faragó Géza; בודפשט, 25 ביוני 1877 – בודפשט, 23 בספטמבר 1928)[1] היה צייר, גרפיקאי יהודי-הונגרי. פראגו הוא אמן מפורסם בציור האר נובו ההונגרי, אמנות הכרזה (פוסטר), קריקטורה ועיצוב תפאורות תיאטרון.
ביוגרפיה
גזה פראגו נולד במשפחה יהודית כבנם של שאנדור פרנקפורטר וטרזיה רוטברגר. כישרון הציור שלו הופיע בשלב מוקדם, ובתמיכת הוריו האמידים הפך לתלמיד פרטי של הצייר מיקשה ברוק. ציורו של הג'וקי (רוכב סוסי מרוץ) בשם "הנזי" עורר שערורייה גדולה, במיוחד כשהתברר שהוא בילה את זמנו הפנוי במסלול המרוצים, בעיקר כדי לצייר. הוא הורחק מבית הספר. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ב-1897 המשיך את לימודיו בפריז. תחילה היה סטודנט באקדמיה קולארוסי (Académie Colarossi) והרוויח את שכר הלימוד מעבודתו במפעל לייצור קטיפה בפריז. לאחר מכן המשיך את לימודיו בסטודיו אמנות דיליי (Atelier Artistique Delay), בניהולו של הצייר אלכסנדר דיליי. בתמיכתו של אדן רוהיים, הוא הצליח להישאר זמן רב יותר בפריז ועשה בחינות כניסה מוצלחות לבית הספר הנודע ארט דקורטיף (Arts Décoratifs) במונפרנאס. הוא עבד שנתיים בסדנתו של אלפונס מוכה, לשביעות רצונו המלאה של המאסטר ואז פתח סטודיו עצמאי בפריז. באותה תקופה התפרנס מעיצוב פוסטרים לפרסומות ואז יום אחד חלה ועד מהרה לא יכול היה לשלם את שכר הדירה של הסטודיו. הוא חזר לבודפשט.[2] לאחר חזרתו נסע למושבת האמנים של סולנוק לצד אדולף פניאש ואחר כך, בסביבות 1910 עבר למושבת האמנים של קצ'קמט לצד בלה איוואני-גרינוולד. הוא שמח לצייר סצנות עליזות, הומוריסטיות והיה אמן לקריקטורה, פראגו פעל רבות כדי להציג אמנות הכרזות ברמה גרפית יישומית בסטנדרט אירופי.
בשנת 1914 הייתה לו תערוכת כרזות בברלין. היו לו ארבע תערוכות גם בסלון הלאומי: 1900, 1910, 1923 וב-1928. בתערוכה בשנת 1910 הציג את הכרזות שלו ואת ציוריו (נופים, קומפוזיציות איוריות) יחד, והוא זכה להצלחה גדולה בקרב הקהל, כפי שדווח מבקר האמנות של כתב העת הספרותי ואמנותי החשוב ניוגט העיתונאי והסופר גזה לנדיאל (מקודם: לווינגר).[3] בשנת 1916 הציג תערוכת יחיד רחבת היקף ב-Kunsthaus Brackle במינכן, ובאותה שנה עבודותיו הוצגו גם במוזיאון ארנסט.
פראגו זכה להצלחה הגדולה ביותר עם הכרזות ועם תפאורות הבמה שלו. בין השנים 1910 עד 1915 הוא היה מעצב התפאורות עבור תיאטרון קיראי, לאחר מכן עבור תיאטרון האופרטה של בודפשט, ולאחר מכן עבור אולפני הקולנוע UFA. הבלט, עבורו עיצב את כל התפאורות, בשם "חתונה הונגרית" הוצג בלונדון במשך שנה.[4]
הוא התחתן פעמיים. ב-25 באפריל 1910 נשא לאישה את ארז'בט מקאי, ממנה התגרש בשנת 1920.[5] אשתו השנייה הייתה אמה טלבר, איתה התחתן ב-24 במאי 1921 בבודפשט.[6] הוא נפטר בגיל צעיר יחסית, בגיל 51.
עבודותיו באוספים ציבוריים
עבודותיו נשמרות בספרייה הלאומית על שם סצ'ני, במוזיאון קישצלי, בגלריה הלאומית של הונגריה, במוזיאון קטונה יוז'ף בקצ'קמט, ורבות מיצירותיו נמצאות בבעלות פרטית.
מיצירותיו (מבחר)
- 1902 כרזה לבית האופנה הולצר (פוסטר, 210x96 ס"מ; ספריית שכנאי הלאומית, בודפשט)
- 1903 גן עדן אבוד (טמפרה גואש, נייר, 63x48 ס"מ; באופן פרטי)
- (ללא שנה) נקירי (פוסטר, 180x113 ס"מ; בודפשט)
- 1908 הסימבוליסט (טמפרה, נייר צבעוני, 51x35 ס"מ; הגלריה הלאומית של הונגריה (MNG), בודפשט)
- 1909 רום-גוטשליג, פוסטר
- 1909 שמפניה טרלאי, פוסטר
- 1910 קבלת פנים (דיו, צבעי מים, נייר, 345x470 מ"מ; פרטי)
- ילדה צעירה עם קקדו. שנות ה-20 של המאה ה-20 (צבע מים, נייר; 32×25.5 ס"מ
- (בערך 1910) פוסטר מנורת ליבון של טונגסרם (125x95 ס"מ; הגלריה הלאומית הונגרית, בודפשט)
- (בערך 1910) פוסטר של חנות בגדים
- 1911 בין פרחים (שמן על בד, 94x64.5 ס"מ; מוזיאון קטונה יוז'ף, קצ'קמט)
- (ללא שנה) ערב על הדנובה (MNG)
- (ללא שנה) ירח מוקדם (MNG)
- (ללא שנה) בוקר (MNG)
- (ללא שנה) ילדת איכרים מסיפלד (MNG)
- (בסביבות 1918) סוף המלחמה (גם דיוקן עצמי; מדיה מעורבת, 51x73 ס"מ; פרטי)
חברויות
חבר מייסד במושבת האמנים של קצ'קמט
לקריאה נוספת
- לקסיקון אמנות. כרך 2 בודפשט : 1966. גזה פרגו ראה עמוד 21
קישורים חיצוניים
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. גזה פראגו
- חייו ויצירותיו של גזה פראגו באתר hung.art.hu
- שלוש מתמונותיו, terminartors.com
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929 גזה פראגו
- אר נובו
- פּוֹסטֵר
הערות שוליים
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 280/1928. folyószáma alatt".
- ^ Az Est Hármas Könyve - 1923. / 236-239 old. Faragó Géza önéletrajza alapján
- ^ LENGYEL GÉZA: FARAGÓ GÉZA KIÁLLÍTÁSA, epa.oszk.huLengyel Géza Faragó Géza 1910-es kiállításáról, Nyugat, 1910/6. sz.
- ^ Művészeti lexikon. Szerk. Éber László. 1. köt. Budapest : Győző Andor kiadása, 1935. Faragó Géza lásd 305. o.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 125/1910. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 341/1921. folyószáma alatt".
