גזה רווס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. גֵזָה רֵוֵוס (בהונגרית: Révész Géza, מקודם רוטהאוזר[1] שיופוק, 9 בדצמבר 1878 - אמסטרדם, 19 באוגוסט 1955) היה פסיכולוג בתחום המוזיקה הונגרי-יהודי ופיזיולוג של השמיעה והקול, פרופסור באוניברסיטה, נציג הפסיכולוגיה הניסויית ההונגרית, הפרופסור הראשון לפסיכולוגיה באוניברסיטת בודפשט. בשנת 1918 היה מייסד המעבדה הפסיכולוגית הראשונה, ומשנת 1921 מנהל המכון לפסיכולוגיה ניסיונית באמסטרדם.
קורות חיים
רווס נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף רווס וינקה רוטהאוזר. אביו היה מגדל יין עשיר בעיר שיופוק שעל שפת האגם בלטון. בשנת 1896 בבודפשט סיים רווס את בחינות הבגרות בגימנסיה ברחוב מרקו ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטה. בשנת 1902 קיבל תואר דוקטור למשפטים עם תיזה בפסיכולוגיה פלילית. לאחר סיום לימודיו נסע לגטינגן, שם למד פסיכולוגיה אצל גאורג אליאס מילר(אנ'). חבריו מאותה תקופה היו דייוויד כ"ץ (1953-1884)(אנ'), גוסטב קפקא(אנ') ואדגר רובין(אנ') שתרמו לימים משמעותית לבסיס הפסיכולוגיה הניסיונית המודרנית. הוא ביקר באוניברסיטה בחריצות ובהתמדה בהרצאותיהם של אדמונד הוסרל בתחום הפילוסופיה ושל מקס ורוורן בתחום הפיזיולוגיה. בהמשך עבד שנה בברלין לצד קארל שטומף, החוקר הנודע ביותר בפסיכולוגיה של השמיעה. בתקופה זו הפנה את התעניינותו לפסיכולוגיה של המוזיקה והשמיעה. הוא המשיך במחקר במכון דובואה-ריימונד ובשנת 1906 קיבל את הדוקטורט גם בפילוסופיה עם התיזה "האם האור הלבן מחליש את האפקטיביות של גירויי אור צבעוניים" (Über die vom Weiß ausgehende Schwächung der Wirksamkeit farbiger Lichtreize ). בעבודת המחקר שלו לאחר מכן עסק בבעיות של ראיית צבעים. מאוחר יותר ביצע מחקרים גדולים בתחום הפסיכולוגיה השמיעתית ובא בקשר הדוק עם פסיכולוג מובהק אחר בן זמנו, פרנץ ברנטנו.
לאחר שחזר להונגריה עבד תחילה במעבדה של פרנץ טנגל, (פשט, 6 בינואר 1866 - בודפשט, 19 בדצמבר 1917 פיזיולוג, רופא וגם וטרינר, פרופסור, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים). הוא הסתובב בחוגיו של ברנאט אלכסנדר, בחוג יום ראשון וחוגי כתב העת "המאה העשרים". בשנת 1908 מונה על ידי האוניברסיטה כמרצה חוץ והיה הראשון שהופקד רשמית בהוראת פסיכולוגיה. ב־25 ביוני 1910 נשא לאישה את מגדולנה, בתו של אלכסנדר ברנט בבודפשט.[2] בשנים 1909–1915 הוא למד על ילדי הפלא המוזיקליים ארווין נירג'האזי ואישטוואן פארטוש. ביתו של אלכסנדר בבודפשט ולאחר מכן ביתו של רווס באמסטרדם הפכו למקום שהיה אהוב על אמנים ומלומדים. המלחינים ההונגרים המפורסמים בלה ברטוק, זולטאן קודאי ואפילו המשורר אנדרה אדי היו מבאי הבית. בשנת 1919 מינתה אותו ממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית כפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בודפשט. באותה השנה הוא ייסד בהונגריה את המעבדה הפסיכולוגית הראשונה. תלמידיו כללו את הפסיכולוגיות אנה גליימן, אדית לנארט ואת הפסיכואנליטיקאי היהודי גם הוא אימרה הרמן.
לאחר נפילת הרפובליקה, הוא התיישב לצמיתות בהולנד בשנת 1920, לאחר שהייה קצרה במינכן כדי לחקור את המגמות הפסיכולוגיות המוקדמות שלו ואחר כך בהיידלברג. גם באותה תקופה הוא לא שכח את חבריו או את תלמידיו; באופן קבוע חזר לביקורים בבודפשט. בשנת 1921 התמנה למנהל המכון לפסיכולוגיה ניסיונית באמסטרדם. מטרתו העיקרית הייתה פיתוח המעבדה שלו למכון הגדול ביותר באירופה. בשנת 1931 מונה לפרופסור של האוניברסיטה. במהלך שהותו האחרונה בהונגריה, בשנת 1947, על פי הצעתו, מונו אז החברים למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בודפשט. הוא נפטר בהולנד ב -19 באוגוסט 1955.
כתביו העיקריים
- שיטות למידה כלכליות A gazdaságos tanulás módszereiről (1908)
- Zur Grund legung der Tonpsychologie (1913)
- ארווין נירג'האזי Ervin Nyiregyházi (1916)
- הגילוי המוקדם של כישרון A tehetség korai felismerése (1918)
- הפסיכולוגיה של ילד פלא מוזיקלי The Psychology of a Musical Prodigy (1925)
- Musikgenuss bei Gehörlosen (1926)
- חייו של מקס נורדן Max Nordan élete (Kispest, 1940)
- Einführung in die Musikpsychologie (1946)
פרסים והוקרה
- חבר האקדמיה ההונגרית למדעים משנת 1947 עד הדרתו בשנת 1949;
- חבר האקדמיה למדעים בבוואריה משנת 1949;
- אוניברסיטת וירצבורג העניקה לו דוקטור לשם כבוד.
מקורות
- גזה רווס. הספרייה היהודית המקוונת
- הלקסיקון הביבליוגרפי ההונגרי. גזה רווס.
- Géza Révész: 1878–1955 by Henry Piéron; The American Journal of Psychology Vol. 69, No. 1 (Mar., 1956), pp. 139–141
מידע נוסף
- פרופסור דר' גזה רווס
- גזה רווס (בהולנדית)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A Belügyminisztérium 1882. évi 67345. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1882. év 13. oldal 16. sor.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest IX. ker. polgári akv. 555/1910. folyószám alatt.
