גזרות הלבוש באימפריה העות'מאנית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גזירות הלבוש באימפריה העות'מאנית וגם גזירות המלבושים באימפריה העות'מאנית היו תקנות שהוטלו על יהודי האימפריה העות'מאנית על ידי סולטנים שונים ומטרתן: לבדל את האוכלוסייה היהודית מהמוסלמית, לעגן ולרענן את נוהגי הלבוש באימפריה(אנ'), ולהנהיג תקנות לבוש מיוחדות כפעולת עונשין נגד האוכלוסייה היהודית בגין הפרת נוהגי הלבוש הבסיסיים.

איור של יהודי עות'מאני מאמצע המאה ה-17

רקע

תקנות הלבוש העות'מאניים יצרו בהדרגה בידול בין האוכלוסייה המוסלמית לשאר האוכלוסיות. במסגרת זו נדרשו אוכלוסיות הלא מוסלמיות ללבוש ביגוד ולנעול נעליים בצבע כהה, כאשר המוסלמים נעלו נעלי עור בצבע בהיר, בדרך כלל צהוב. כן נאסר עליהם ללבוש מעילי פרווה יוקרתיים והם נדרשו לחבוש טורבן או שאשיה(איט') קטנים יותר מאלו של האוכלוסייה המוסלמית. ככלל, גברי הקהילות היהודיות חויבו לחבוש טורבן בצבע צהוב, ונאסר עליהם במפורש לחבוש טורבן ירוק, משום שהצבע הירוק הוא סמל לצאצאי מוחמד. לאורך השנים נאכפו תקנות אלו באופן חלקי וסלקטיבי ומעת לעת הטילו סולטאנים שונים "גזירות מלבושים" אשר מטרתן לרענן ולחדד את התקנות, ולהעניש את האוכלוסייה על הפרתן באמצעות תקנות נוספות.[1][2]

מגורשי ספרד ובהמשך מגורשי פורטוגל הגיעו לשטחי האימפריה בשלהי המאה ה-15 וראשית המאה ה-16 תוך עידודו וסיועו של באיזיט השני ונקלטו היטב במסגרותיה הכלכליות. הם השתלבו במערכת הכלכלית והפקידותית וזכו לרווחה כלכלית. בתקופתו של מוראט השלישי, סולטאן האימפריה העות'מאנית היו כבר יהודי ספרד בעלי איתנות כלכלית. בני המשפחות העשירות תוארו ככאלו המחזיקים בעבדים ושפחות ובעלי מבנים וקרקעות.[3][4]

גזירות המלבושים

לסולטאן מוראט השלישי נודע שנשות הקהילה הספרדית מהמשפחות העשירות לובשות ביגוד יוקרה ראוותני ועונדות תכשיטים יקרי ערך. ב-1595, הוציא הסולטאן פירמאן מיוחד שהטיל על הגברים בקרב הקהילות היהודיות חובת חבישת כובע גבוה במיוחד בצורת קונוס כאות קלון ובכדי לבדל אותם משאר האוכלוסיות. על נשות הקהילות היהודיות הוטל איסור להסתובב מחוץ לביתן לבושות בבגדים העשויים ממשי או קטיפה. בשל האנטגוניזם כלפי יהודי האימפריה כפי שבוטא על ידי השער הנשגב, הוציאו רבני הקהילות בחלק מהקהילות פסקי הלכה משלימים לפירמאן של הסולטאן ובו נאסר על נשים ונערות מהקהילה ללבוש בחוצות בגדי קטיפה ולענוד תכשיטי זהב.[2][5] ב-1599 תקופת שלטונו של מהמט השלישי, בוטל הצו על חבישת הכובעים בצורת קונוס והוטלה חובת חבישת טורבן או שאשיה בצבע אדום.

ב-1622, בשלהי תקופת שלטונו של עות'מאן השני הטילו השלטונות העות'מאניים על יהודי האימפריה "גזירת מלבושים" חדשה. על הגברים נאסר ללבוש בגדים בצבע אדום, מעילי פרווה ולחבוש כיסויי ראש צבעוניים. כמו כן נאסר עליהם לשאת נשק. על נשות הקהילה נאסר ללבוש מכנסיים ארוכים וללבוש פרטי לבוש בצבע ירוק. בתקופת שלטונו של יורשו מוראט הרביעי נאכפו תקנות אלו בנוקשות.[6]

מידת האכיפה של תקנות אלו השתנתה בהתאם לשליטים השונים ולאזורים הגאוגרפיים, והייתה תלויה לא מעט ברצונו של הוואלי המקומי לאכוף אותן. כך למשל, במהלך המאה ה-18 תוארו יהודי איסטנבול כלובשים טורבנים ירוקים ונועלים נעליים זהות לאלו של המוסלמים.[5] השער הנשגב נדרש לנושא מעת לעת וכך, ב-1702, תקופת שלטונו של מוסטפא השני עודכנו גזירות המלבושים ועל גברי הקהילה היהודית הוטלה חובת נעילת נעליים וחבישת כובעים בצבע שחור בלבד. ב-1758, תקופת שלטונו של מוסטפא השלישי שוב הוטל רשמית איסור על יהודים ללבוש בגדים ולנעול נעליים זהות לאלו של המוסלמים.[2]

בתקופת שלטונו של אבדילמג'יט הראשון כאשר הונעו רפורמות הטנזימאט, בוטלו רשמית כל גזירות המלבושים, הגם שכאמור אכיפתן הייתה סלקטיבית וחלקית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ THE LONG JOURNEY OF GRACIA MENDES, פרק 7 (באנגלית).
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Jews in Ottoman Empire 07: Decomposition and anti-Jewish laws, באתר אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית).
  3. ^ הקהילה היהודית בביטולה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 44, 48-47, 54-51.
  4. ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בימי השלטון העותומני, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 37-62.
  5. ^ 5.0 5.1 restrictions on building new synagogues, clothes, headgear, and slaves, באתר אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית).
  6. ^ הקהילה היהודית בביטולה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמודים 46-45.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0