חיים קשלס
 | |
| חיים קשלס (1968) | |
| לידה |
1 באוקטובר 1907 פלובדיב,  נסיכות בולגריה |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1977 (בגיל 69) בת ים  ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין הדרום (בת ים) |
| ידוע בשל |
ממנהיגי תנועת פועלי ציון וההסתדרות הציונית בבולגריה היסטוריון |
| מפלגה | פועלי ציון |
| בת זוג | לאה קשלס |
חיים קֶשָלֶס (בבולגרית: Хаим Кешалес; 1 באוקטובר 1907, פלובדיב, נסיכות בולגריה – 9 ביולי 1977, בת ים, ישראל) היה היסטוריון, חוקר תולדות יהדות בולגריה. קשלס נמנה עם ראשי מפלגת פועלי ציון והתנועה הציונית בבולגריה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובהמשך, שירת כדיפלומט מטעם מדינת ישראל, עת כיהן כקצין העלייה של ישראל בבולגריה. חתן פרס יצחק בן-צבי לשנת תשל"א בתחום קהילות ישראל במזרח.
קורות חיים
חיים קשלס נולד בפלובדיב ליצחק שהיה מורה לעברית, מחנך ואיש ציבור בבולגריה ולחנה לבית כהן. בנעוריו, הצטרף ל"הסתדרות לשפה ולתרבות העברית" בראשות אלברט רומנו. ב-1925 הצטרף לתנועת השומר הצעיר וב-1936 הצטרף למפלגת פועלי ציון. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש איש קשר למשלחת הארץ ישראלית בקושטא שתפקידה היה ליצור קשרים עם הקהילות היהודיות בארצות הכיבוש, ולהוציא לפועל פעולות עזרה והצלה.
ב-18 בספטמבר 1944 לאחר הפיכת חזית המולדת כוננה מחדש ההסתדרות הציונית בבולגריה והוקמה מחדש מפלגת פועלי ציון. קשלס נמנה עם חמשת ראשי ועד המפלגה.[1] ביולי 1948 מונה חיים קשלס לקצין העלייה בבולגריה מטעם ממשלת ישראל.[2] במקביל, כיהן כנציג הסוכנות היהודית לבולגריה. קשלס כיהן בתפקידו עד 15 בנובמבר 1948 עת עלה לישראל.[3]
בעת כהונתו התחוללו מאבקי שליטה על מנגנוני העלייה כאשר "התא הקומוניסטי היהודי" בחזית המולדת פעל להשתלטות על מפעל העלייה לישראל ושיבושו. באופן רשמי הועבר ניהול נושא העלייה לידי הקונסיסטוריה היהודית שנשלטה על ידי הקומוניסטים. עם זאת שייקה דן שליח המוסד לעלייה ב' לבולגריה רקם קשרים אישיים עם שלטונות בולגריה וראשי מנגנוני הביטחון של המדינה. בשל קשריו ריכז שייקה דן בפועל את העלייה מבולגריה. חיים קשלס לא זכה לשיתוף פעולה מספק מהגורמים השונים בבולגריה ותפקידו נותר כמעט ריק מתוכן.[4]
לאחר עלייתו לישראל עסק בחקר תולדות יהודי בולגריה, היה חבר מערכת ושותף לכתיבת הכרך העוסק ביהדות בולגריה באנציקלופדיה של גלויות. בשלהי שנות ה-60 של המאה ה-20 החל בהוצאה לאור של עבודתו המרכזית, עת הופצו בהדרגה חמשת כרכי "קורות יהודי בולגריה". כרך שישי נכתב, אך לא הוצא לאור.[2] ספריו, בעיקר אלו העוסקים בהיבטים שונים של בולגריה המודרנית ומציגים גם כרוניקות שלחלקן היה שותף, היוו בסיס ואסמכתאות למחקרים מאוחרים יותר. בשנת תשל"א זכה בפרס יצחק בן-צבי בתחום קהילות ישראל במזרח.[5] בנימוקי מתן הפרס נכתב בין השאר:
”מחקרו של חיים קשלס הינו מקיף ,מרחיב ומאיר חלקים על חיי היהודים בבולגריה שלא היו ידועים ללא כתיבתם על ידי המחבר”
מאידך הייתה גם ביקורת על מחקריו שטענה שסגנון כתיבתם האקדמי לקוי, ומשום שהספרים העוסקים בהיסטוריה המוקדמת של הקהילה התבססו על מקורות שחלק מקביעותיהם לא התקבלו במחקר המודרני, כגון חלק ממחקריו של שלמה אברהם רוזאניס.
את ארכיונו תרם לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שבאוניברסיטה העברית. חיים קשלס היה נשוי ללאה לבית ביבאס ואב לחנה ויצחק. קשלס ורעייתו הלכו לעולמם ב-9 ביולי 1977.
מכתביו
- אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, 1967, כותב
- קורות יהודי בולגריה, כרך א', מימי קדם ועד לראשית ממלכת בולגריה השלישית, 1971
- קורות יהודי בולגריה, כרך ב', בתקופת ממלכת בולגריה השלישית והרפובליקה העממית, 1972
- קורות יהודי בולגריה, כרך ג', בתקופת השואה, 1969
- קורות יהודי בולגריה, כרך ד', מאחורי מסך הברזל, 1969
- קורות יהודי בולגריה, כרך ה', 80 שנה, כתבי עת של יהודי בולגריה, 1973
- "בולגריה", באסופה "התפוצה: מזרח-אירופה" בעריכת יעקב צור, 1976
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גצל קרסל, אלפיים שנות גולה שנחתמו, דבר, 26 באפריל 1968
- מרדכי אבישי, קורות יהודי בולגריה, דבר, 6 במרץ 1970
- יעקב גורן, קורות שבט יהודי גאה, דבר, 24 במרץ 1972
הערות שוליים
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, 1969, עמוד 35.
- ^ 2.0 2.1 שלמה שאלתיאל, שני דגלים לציונות, תכלת וגם אדום, הוצאת "מערכת", קיבוץ דליה, 2015, מסת"ב 9789655181395, עמוד 194.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד', עמודים 232, 287.
- ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת, עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה 1939–1949, הוצאת עם עובד, 2004, מסת"ב 9651317116, עמודים 252-241.
- ^ רשימת זוכי פרס בן-צבי, באתר יד יצחק בן-צבי.
