גזרת נפי"ו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גזרת נפי"ו (נחי פ' הפועל י' ו') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.

גזרה זאת היא מגזרות הנחים, הכוללות שורשים שבחלק מהטיותיהם, אחת מאותיות השורש "נחה" (כלומר כתובה אך לא נהגית), או אינן נכתבות כלל. בגזרה נפי"ו נמצאים הפעלים שפ' הפועל[1] שלהם היא י' או ו' המתפקדות כאם קריאה או לא נהגית כלל.

הגזרה קיימת גם במואבית.[2]

עברית

בעברית גזרת בחי פ"ו ופ"י מתנהגת כגזרה אחת משום שבעברית מקראית חל מעתק מהעיצור ו' לעיצור י' בראשי המילים (למשל "ילד" לעומת "ולד", waladu באכדית[3] או ولد בערבית). בנוסף, תהליכי היקש בין הגזרות הביאו להשלמת נטייה ביניהן. הגזרה מתאפיינת בכיווצי דו-תנועות כאשר לו' או לי' קודמת תנועה, אשר מתרחשים בפעלים בבניינים קל, נפעל, הפעיל והופעל, וכן בשמות עצם במשקלים אחדים. בבניינים הכבדים ובשאר המשקלים הגזרה נוטה לפי גזרת השלמים.

בניין קל

בכל הפעלים מגזרה זו בבניין קל פ' הפועל היא י'. בעוד שצורות העבר והבינוני (ההווה) נוטות על דרך השלמים, בצורות העתיד, הציווי ושם הפועל נוהגות שתי דרכי נטייה. ברוב הפעלים בא חיריק מלא בעתיד ובשם הפועל, אך צורות הציווי הן על דרך השלמים. באופן דומה נוטה הפועל טוֹב בעתיד. לעומת זאת, בפעלים יָדַע, יָחַד, יָלַד, יָצָא, יָקַע, יָרַד ויָשַׁב פ' הפועל נשמטת בצורות העתיד, הציווי ושם הפועל. משום השמטה זו גזרה זו מכונה בטבלאות נטיית הפעלים במילון אבן-שושן גזרת חסרי פ' הפועל י'.[4] בדומה לפעלים אלה נוטה הפועל הָלַךְ. בלשון חכמים ובספרות שלאחריה יש צורות שם פועל על דרך העתיד, כגון לִישַׁן, לִיעַץ, לִיבַשׁ ולִירָא בדרך התצורה הראשונה, וכן לֵרֵד, לֵדַע, לֵשֵׁב ולֵלֵךְ בדרך התצורה השנייה.

הפועל יָשֵׁן יוצא דופן בכך שלצד צורות הציווי על דרך השלמים, מופיעות גם צורות ציווי בהשמטת הי'. בפועל יָרַשׁ לצד הנטייה על דרך התצורה הראשונה – יִירַשׁ, יְרַשׁ ולִירֹשׁ – מופיעות צורות על דרך התצורה השנייה: הציווי רֵשׁ רְשׁוּ ושם הפועל לָרֶשֶׁת. מן הפועל יָהַב נגזרו צורות הציווי הַב (הָבָה), הָבִי, הָבוּ. צורת העתיד של יָכֹל היא בשורוק: יוּכַל, ומן הפועל יָקַד נמצא תּוּקַד (בדומה ליוּכַל), לצד תִּיקַד.

דוגמאות לגזרת נפי"ו בבניין קל
שורש עבר הווה (בינוני) עתיד ציווי שם הפועל הערות
י-נ-ק יָנַק יוֹנֵק יִינַק יְנַק לִינֹק -
י-ש-ן יָשַׁן / יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן יְשַׁן / שַׁן לִישֹׁן -
י-ר-ד יָרַד יוֹרֵד יֵרֵד רֵד לָרֶדֶת, לֵרֵד בפועל זה בעבר בגוף נסתר קיימת גם הצורה רַד
י-ד-ע יָדַע יוֹדֵעַ יֵדַע דַּע לָדַעַת / לְדֵעָה / לֵדַע -
י-ר-ש יָרַשׁ יוֹרֵשׁ יִירַשׁ יְרַשׁ / רֵשׁ לָרֶשֶׁת / לִירֹשׁ -
י-כ-ל יָכֹל יָכוֹל יוּכַל - - -
י-ק-ד יָקַד יוֹקֵד יִיקַד / יוּקַד יְקַד לִיקֹד בפועל זה בעתיד בגוף נסתר קיימת גם הצורה יֵקַד
ה/י-ל-ך הָלַךְ הוֹלֵך יֵלֵךְ / יַהֲלֹךְ לֵךְ / הֲלֹךְ לָלֶכֶת / לַהֲלֹךְ / לֵלֵךְ (ארכאי) -
ט-ו-ב / י-ט-ב טוֹב טוֹב יִיטַב - לְטוֹב -

בניין נפעל

בבניין נפעל צורות העבר וההווה ניטות על דרך פ׳ הפועל ו׳ תוך כיוון הדיפתונג iw לתנועת חולם מלא. צורות העתיד, הציווי ושם הפועל נוטות בדומה לגזרת השלמים, כשברוב הפעלים פ' הפועל היא ו' ובמקצתם היא י', עם דגש חזק משלים.

השורש י-צ-ר, אשר בבניין קל נוטה כגזרת חפי״צ, נוטה בבניין נפעל כגזרת נפי״ו. כמו כן, השורש ע-ז-ז נוטה בבניין זה כגזרת נפי״ו.

דוגמאות לגזרת נפי"ו בבניין נפעל
שורש עבר הווה (בינוני) עתיד ציווי שם הפועל
י-ע-ד נוֹעַד נוֹעָד יִוָּעֵד הִוָּעֵד לְהִוָּעֵד
י-צ-ר נוֹצַר נוֹצָר יִוָּצֵר הִוָּצֵר לְהִוָּצֵר
י-ח-ל נוֹחַל נוֹחָל יִיָּחֵל הִיָּחֵל לְהִיָּחֵל

בניין הפעיל

בבניין הפעיל הדיפתונגים aw ו-ay הופכים לחולם מלא וצירה מלא, בהתאמה, לכל אורך הנטייה. מקצת הפעלים נוטים על דרך פ' הפועל י', ומתוכם השורשים י-נ-ק וט-ו-ב נוטים גם על דרך גזרת נעו"י.

דוגמאות לגזרת נפי"ו בבניין הפעיל
שורש עבר הווה (בינוני) עתיד ציווי שם הפועל
י-ש-ב הוֹשִׁיב מוֹשִׁיב יוֹשִׁיב הוֹשֵב לְהוֹשִׁיב
י-ש-ר הֵישִׁיר מֵישִׁיר / מַיְשִׁיר יֵישִׁיר / יַיְשִׁיר הֵישֵׁר / הַיְשֵׁר לְהֵישִׁיר / לְהַיְשִׁיר
י-נ-ק הֵינִיק / הֵנִיק מֵינִיק / מֵנִיק יֵינִיק / יָנִיק הֵינֵק / הָנֵק לְהֵינִיק / לְהָנִיק

בניין הופעל

בבניין הופעל הדיפתונגים uw ו-uy הופכים לשורוק לכל אורך הנטייה, באופן הדומה לגזרת נעו"י ודומה בחלקו לגזרת הכפולים.

דוגמאות לגזרת נפי"ו בבניין הופעל
שורש עבר הווה (בינוני) עתיד
י-ב-ל הוּבַל מוּבָל יוּבַל

שמות עצם

בדומה לתבניות הפועל, משקלי שמות העצם נוטים בחלקם על דרך השלמים, ובחלקם חלים השמטה של הי' השורשית או כיווצי דיפתונג.

דוגמאות לשמות עצם בגזרת נפי"ו
שורש משקל דוגמה דרך התצורה הערות
י-שׁ-ן עֵלָה שֵׁנָה השמטת י' השורש השוואית זהו שם פעולה של בניין קל
בכתיב חסר ניקוד באה יו"ד לאחר אות השורש השנייה
י/ה-ל-ך הוֹעָלָה הוֹלָכָה כיווץ דיפתונג aw זהו שם הפעולה של בניין הפעיל
י-ס-ד מוֹעָל מוֹסָד כיווץ דיפתונג iw -
י-ק-ד מוֹעֵל מוֹקֵד כיווץ דיפתונג aw -
י-ע-ל מוֹעִיל מוֹעִיל כיווץ דיפתונג aw זוהי צורת הבינוני (ההווה) של בניין הפעיל
י-ס-ר מוּעָל מוּסָר כיווץ דיפתונג uw זוהי צורת הבינוני (ההווה) של בניין הופעל
י-ע-ץ מוֹעֵלָה מוֹעֵצָה כיווץ דיפתונג aw -
י-שׁ-ב מוֹעָלָה מוֹשָׁבָה כיווץ דיפתונג aw -
י-ל-ד מוֹעֶלֶת מוֹלֶדֶת כיווץ דיפתונג iw -
י-ד-ע מֵיעָל מֵידָע כיווץ דיפתונג ey -
י-שׁ-ר מִיעוֹל מִישׁוֹר כיווץ דיפתונג iy -
י-ס-ף תּוֹעָל תּוֹסָף כיווץ דיפתונג aw -
י-כ-ח תּוֹעֵלָה תּוֹכֵחָה כיווץ דיפתונג aw -
י-ר-שׁ תּוֹעָלָה תּוֹרָשָׁה כיווץ דיפתונג iw -
י-צ-ר תּוֹעֶלֶת תּוֹצֶרֶת כיווץ דיפתונג iw -
י-נ-ק תִּיעוֹל תִּינוֹק כיווץ דיפתונג iy -

ערבית

הגזרה המקבילה לגזרת נפי"ו בערבית נקראת الفعل المثال (מילולית: פועל הדוגמה), ייתכן שהדבר נובע מהדמיון של צורות העבר ברוב הבניינים לגזרת השלמים. מאחר שהערבית (הספרותית) משמרת את הדיפתונגים aw ו-ay, היקף הסטייה ביחס לגזרת השלמים לעומת הגזרה המקבילה בעברית מצומצם יותר. השינויים בגזרה זו ניכרים בפעלים מהבניינים 1, 4 ו-8, בצורות הסביל של בניין 10 ובשמות עצם במשקלים אחדים.

בניין 1

בעוד שצורות העבר והבינוני בבניין 1 ניטות על דרך השלמים, בדומה לבניין קל בעברית, פ' הפועל בצורת העתיד (הפעיל והסביל) ובצורת הציווי בבניין זה נשמטות, או במיעוט המקרים, בעיקר כאשר פ' הפועל היא ي, נחות.

דוגמאות לגזרת נפי"ו בבניין 1
שורש עבר עתיד ציווי בינוני פועל בינוני פעול עבר סביל עתיד סביל משמעות הפועל הערות
وزن وَزَنَ يَزِنُ زِنْ وَازِنٌ مَوْزُونٌ وُزِنَ يُوزَنُ שקל
وضع وَضَعَ يَضَعُ ضَعْ وَاضِعٌ مَوْضُوعٌ وُضِعَ يُوضَعُ שׂם
وجل وَجِلَ يَوْجِلُ إِيجَلْ وَاجِلٌ - - - פחד לפועל עומד אין משמעות סבילה
يسر يَسَرَ يَيْسِرُ إِيسِرْ يَاسِرٌ - - - היה פשוט לפועל עומד אין משמעות סבילה
يبس يَبِسَ يَيْبَسُ إِيبَسْ يَابِسٌ - - - יבש לפועל עומד אין משמעות סבילה

בניין 4

שימור הדיפתונגים aw ו-ay גוזר התייחסות כאל גזרת השלמים בצורת העבר הפעיל והציווי, אולם בצורות העבר הסביל, בצורת הבינוני הפועל והפעול ובצורות העתיד פ' הפועל, אשר אמורה להיות מנוקדת בסכון הופכת ל-و נחה בהשפעת הדמה שלפניה.

דוגמאות לגזרת נפי"ו בבניין 4
שורש עבר עתיד ציווי בינוני פועל בינוני פעול עבר סביל עתיד סביל משמעות הפועל הערות
وجز أَوْجَزَ يُوجِزُ أَوْجِزْ مُوجِزٌ مُوجَزٌ أُوجِزَ يُوجَزُ תמצת
يقظ أَيْقَظَ يُوقِظُ أَيْقِظْ مُوقِظٌ مُوقَظٌ أُوقِظَ يُوقَظُ העיר

בניין 8

בבניין זה פ' הפועל נטמעת ב-ت של הבניין, ובאחרונה מופיעה שדה בכל צורות הנטייה.

דוגמאות לגזרת נפי"ו בבניין 8
שורש עבר עתיד ציווי בינוני פועל בינוני פעול עבר סביל עתיד סביל משמעות הפועל הערות
وحد إِتَّحَدَ يَتَّحِدُ إِتَّحِدْ مُتَّحِدٌ مُتَّحَدٌ أُتُّحِدَ يُتَّحَدُ איחד

בניין 10

הדיפתונג aw נשמר בנטיות הבניין, כך שהוא נוטה ברובו על דרך השלמים, למעט העבר הסביל.

דוגמאות לגזרת נפי"ו בבניין 10
שורש עבר עתיד ציווי בינוני פועל בינוני פעול עבר סביל עתיד סביל משמעות הפועל הערות
وعب إِسْتَوْعَبَ يَسْتَوْعِبُ إِسْتَوْعِبْ مُسْتَوْعِبٌ مُسْتَوْعِبٌ أُسْتُوعِبَ يُسْتَوْعَبُ קלט

שמות עצם

שמות הפעולה של בניין הראשון חלקם באים בצורת השלמים, וחלקם, כמו במשקל העברי עֵלָה, באים בהשמטת פ' הפועל. דוגמה לכך היא המילה صِلة – קשר. בשם הפעולה בבניינים 4 ו-10 פ' הפועל הופכת ל-ي נחה בהשפעת הכסרה שלפניה, כך למשל إِيقَادٌ (הצתה) ו-إِسْتِيرَادٌ (יבוא). בבניין 8 פ' הפועל נטמעת ב-ت של הבניין כבשאר צורות הנטייה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

סרטון הסבר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית באתר יוטיוב.

הערות שוליים

  1. ^ מניית אותיות השורש מתבססת על השורש פ-ע-ל, כלומר האות הראשונה בשורש נקראת פ' הפועל, האות השנייה נקראת ע' הפועל והאות השלישית נקראת ל' הפועל.
  2. ^ מצבת מישע (KAI 181), שורה 4: "כי השעני מכל המלכנ", כלומר "כי הושיעני מכל המלכים", בהיעלמות מוחלטת של פ' הפועל י/ו בעקבות הכתיב החסר.
  3. ^ אביגדור ויקטור הורוויץ, עשה לך פסל, בית מקרא קמ"ג, תמוז-אלול תשנ"ה, יולי 1995, עמ' 344
  4. ^ פרופ' משה אזר (עורך ראשי), מִלּוֹן אֶבֶן־שׁוֹשָׁן, הוצאת המילון החדש בע"מ, כרך ש-ת, עמ' 2181–2182.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0