גטו מייצ'ט
גטו מייצ'ט (ברוסית: Гетто в Молчади) היה גטו, שהקימו הנאצים ביולי 1941 במייצ'ט שבבלארוס, והוא פעל עד 18 ביולי 1942.[1] סך הכל, נרצחו בגטו 3,665 יהודים.
היסטוריה
לפני מלחמת העולם השנייה והשואה, התגוררו במייצ'ט כ-1000 יהודים. העיר נכבשה על ידי הגרמנים ביוני 1941, וביולי של אותה השנה, הוקם בעיר גטו.
במאי 1942, היהודים נאלצו לחפור בורות, בהם, ב-15 ביולי 1942, בקבוצות של 100 עד 120 איש, נורו היהודים בגטו. לאחר מכן, הגרמנים הודיעו כי כל יהודי, שלא היה בגטו, יעבור לגטו, תובטח לו עבודה. בין 15 ביולי ל-18 ביולי, נרצחו עוד אלפי יהודים, שהגיעו לגטו מהעיירות שמסביב למייצ'ט, בנוסף ל-50 בלארוסים ו-5 או 15 שבויי מלחמה.
מאוחר יותר באותה שנה, נרצחו עוד 200 יהודים שעבדו בגטו, ולאחר סגירתו, עבדו במפעלים בעיר.
זיכרון והנצחה
בשנת 1977, הוקמה אנדרטה במייצ'ט לזכר "האזרחים הסובייטים בנרצחו בידי הנאצים". בשנות האלפיים, על האנדרטה החדשה שנבנתה לזכר היהודים שנרצחו בעיר, נחקקו המילים בבלארוסית, באנגלית ובעברית: "כאן בשנת 1942 עונו באכזריות 3,600 יהודים - תושבים מקומיים".
הערות שוליים
- ^ רשימת לוחמים, באתר www.thepartisan.org
