גלקסיית סקסטנט A
 גלקסיית סקסטנט A. הכוכבים הצהובים הבהירים הם של שביל החלב והם קרובים בהרבה. | |
| גלקסיית סקסטנט A. הכוכבים הצהובים הבהירים הם של שביל החלב והם קרובים בהרבה. | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | סקסטנט |
| מגלה | פריץ צוויקי |
| תאריך גילוי | 1940 |
| סוג | גלקסיה לא-סדורה ננסית |
| בהירות נראית | 11.9[1] |
| סיווג מורפולוגי | IBm[2] |
| עלייה ישרה | 10ʰ 11ᵐ 00.5ˢ |
| נטייה | 30″ 41′ 04°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 13.9- |
| מרחק[3] |
4,670,000 שנות אור 1,431,812.61 פארסק |
| קוטר | 8,010[1] שנות אור |
| מסה | 109~[4] ☉M |
| הסחה לאדום | 324[1] ק"מ/שנייה |
גלקסיית סקסטנט A היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים סקסטנט במרחק של כ-4.7 מיליון שנות אור ממערכת השמש ונמצאת סמוך לקצה של הקבוצה המקומית. בסביבת הגלקסיה נמצאות גם גלקסיית סקסטנט B, גלקסיית משאבה הננסית ו-NGC 3109 שמהוות ביחד תת-קבוצה של גלקסיות שנקראת קבוצת NGC 3109 או קבוצת משאבה - סקסטנט. גלקסיות הקבוצה נמצאות במרחק של בין 5.2 מיליון שנות אור ל-5.8 מיליון שנות אור ממרכזה של הקבוצה המקומית (גלקסיית סקסטנט A היא הרחוקה ביותר מביניהן) וחלק מהחוקרים רואים בה קבוצת גלקסיות נפרדת מהקבוצה המקומית, כך ששייכותה של גלקסיית סקסטנט A לקבוצה המקומית מוטלת בספק.[5] לגלקסיה בהירות מדרגה 11.9 והיא התגלתה ב-1940 על ידי האסטרונום פריץ צוויקי בצילומים של מצפה הכוכבים פאלומר.[6] הגלקסיה נמצאת כ-6.3 מעלות מדרום-מערב ל-β בסקסטנט וכ-5.8 מעלות מצפון-מזרח ל-γ בסקסטנט, מעט דרומית לקו המחבר את שני הכוכבים. כ-10 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת גלקסיית סקסטנט B שמרחקה ממערכת השמש דומה, כך שהמרחק ביניהן הוא כ-840,000 שנות אור.
מאפיינים
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-6 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-8,000 שנות אור, מסתה מוערכת בכ-109 מסות שמש, כרבע אחוז ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-4.4×107 מסות שמש ובנוסף יש בה יחסית הרבה מימן נייטרלי שמסתו כ-7.7×107 מסות שמש.[7] שאר מסת הגלקסיה, כ-87%, מורכבת מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. בהירותה הנראית הכוללת של הגלקסיה היא פי 41 מיליון מעוצמת ההארה של השמש והמתכתיות הממוצעת של כוכבי הגלקסיה נמוכה למדי ועומדת על כ-3.5% מזו של השמש,[4] מה שמצביע על אוכלוסיית כוכבים זקנה יחסית לזו של שביל החלב, אך למרות זה יש בגלקסיה גם אזורים שבהם קיימת אוכלוסייה של כוכבים חמים וצעירים מסוג ספקטרלי B ו-O שקרינתם החזקה בתחום העל-סגול מייננת את המימן החופשי ויוצרת אזורי H II.[8] אזורים אלה נראים בצורה של כתמים כחולים בולטים על רקע הצבע הצהבהב של רוב כוכבי הגלקסיה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: Sextans A
- ^ NED: Sextans A
- ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 10 (2012)
- ^ 4.0 4.1 M. Bellazzini, G. Beccari, F. Fraternali, T. A. Oosterloo, A. Sollima, V. Testa, S. Galleti, S. Perina, M. Faccini & F. Cusano : The extended structure of the dwarf irregular galaxies Sextans A and Sextans B. Signatures of tidal distortion in the outskirts of the Local Group, Astronomy & Astrophysics, Vol. 566, id. A44, p. 4 (1014)
- ^ S. van den Bergh: The Nearest Group of Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 517, Iss. 2, pp. L97 (1999)
- ^ E. Hubble: Problems of Nebular Research, The Scientific Monthly Vol. 51, p. 397-9 (1940) (1940)
- ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 24 (2012)
- ^ I. Camacho, M. Garcia, A. Herrero & S. Simón-Díaz: OB stars at the lowest Local Group metallicity GTC-OSIRIS observations of Sextans A, Astronomy & Astrophysics, Vol. 585, id. A82, p. 1-2 (2016)
