גן אלנבי (חיפה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גן אלנבי - מדרגות ונוף לים
לוח אבן לזכרו של בנו של אדמונד אלנבי, מייקל הנרי היינמן אלנבי (כפי שהן מופיעות על הלוח - M.H.H.A), במרכז מצפור אלנבי בחיפה.
הנוף הנשקף מגן אלנבי בחיפה

גן אלנבי שבחיפה נקרא על שם הפילדמרשל אדמונד אלנבי.

ייחודו של הגן טמון באופן שבו הצליח האדריכל מ' היימר להתגבר על השיפוע הטופוגרפי המאפיין את האזור וליצור מגוון חללים לפינות ישיבה שקטות, מתקני משחקים ותצפית, ללא שינוי מקיף ופגיעה בסביבה ובצמחיה הטבעית. בגן פועלים, נכון ל-2018, שני פאבים.[1]

היסטוריה

השטח עליו הוקם הגן השתייך לזוג דאונס: ארתור דאונס ופלורנס (לפני הנישואים צ'פמן) דאונס, גיסתו של הפילדמרשל אלנבי.

בעת שכבש הצבא הבריטי, בפיקודו של אלנבי, את ארץ ישראל מידי העות'מאנים, הקפיד אלנבי על חלופת מכתבים קבועה עם אשתו, מייבל אלנבי, ובהם תיאר את קסמיה ויופיה של הארץ. ככל הנראה, חלק מהתוכן הגיעה לאוזניה של אחותה של מייבל, פלורנס דאונס. לאחר פרישתו של בעלה, סר ארתור (שהיה פקיד בשירות הרפואי הציבורי וכאיש מחקר, אף קיבל תואר אבירות על מחקריו) לגמלאות, החליט הזוג לעלות לארץ ולהשתקע בחיפה. פלורנס הייתה, כנראה, זו שהקימה בסמוך לביתה את רחבת התצפית הצופה על הנמל והמפרץ ואת המצבה לזכר בנו של הפילדמרשל אלנבי, מייקל הנרי היינמן אלנבי (כפי שהן מופיעות על המצבה - M.H.H.A). מייקל אלנבי נהרג בשנת 1917, בעודו בן 20, במלחמת העולם הראשונה, בקרב ליד פשנדל בבלגיה.

בשנות ה-30, החל הזוג לבנות בית חדש באזור גבעת דאונס, ובאוקטובר 1934, מסרו את השטח (שגודלו כ-6 דונם) כמתנה לעיריית חיפה, על מנת שיוקם בו מתחם ציבורי. בשנת 1936 נמסר תכנון הגן למחלקת הגנים של העירייה (שבראשה עמד מ' היימר) ושנה לאחר מכן, ב-1937 הוקם הגן. ב-1965 בוצעו בגן שינויים קלים, בעיקר עבודות שיקום, והשבילים והמשטחים נכבשו באספלט. ב-1988 הוקמה מסעדה על הריסות מבנה ישן שהיה בגן.[2]

הערות שוליים

  1. ^ גן אלנבי | מעלות חיפה, באתר hirom.info
  2. ^ מילר-בלום תכנון סביבתי, גן אלנבי - סקר שמור מצב קיים, עיריית חיפה, ספטמבר 2000
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0