הצבא הבריטי
הצבא הבריטי (באנגלית: The British Army) הוא זרוע חילות היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה. הוא נוסד ב-1707, עם איחוד הממלכות והצבאות של סקוטלנד ואנגליה והקמת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה. הצבא הבריטי החדש הורכב מהרגימנטים האנגליים והסקוטיים הקיימים ומפקדתו הראשית נקבעה בלונדון. נכון לשנת 2010, הוא כולל כ-113,970 חיילים וקצינים בשירות סדיר וכ-33,930 חיילי צבא הבית (Territorial Army). הצבא הבריטי נחשב לאחד הצבאות המיומנים ביותר בעולם ומן המתקדמים שבהם מבחינה טכנולוגית. יחידותיו פרושות באזורי לחימה רבים ברחבי העולם, בין אם ככוחות לוחמים ובין אם כחלק מכוחות שמירת השלום של האו"ם.
כוחה של הממלכה המאוחדת החל לגדול בעת שלטונו של בית טיודור במאה ה-16. עם הזמן הגיעה האימפריה הבריטית לגודל עצום. היא הגיעה לשיא התפשטותה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה במשך תקופה ארוכה אחד הגורמים הדומיננטיים בכלכלת העולם. שטחיה רחבי הידיים כללה בתקופה זו קולוניות, מדינות חסות (פרוטקטורטים) ודומיניונים ברחבי אמריקה, אפריקה, אסיה ואוסטרלאסיה. הצי המלכותי הבריטי נחשב על פי רוב כגורם חיוני, שבלעדיו לא הייתה קמה האימפריה, אך הצבא הבריטי מילא תפקידים חשובים בקולוניזציה עצמה, ובכלל זה פרישת חילות מצב בקולוניות, תפיסת טריטוריות חשובות מבחינה אסטרטגית והשתתפות בפעולות לאכיפת השקט בגבולות הקולוניאליים. כמו כן סייע לבעלות בריתה של בריטניה והכה את יריבותיה.
בניגוד לצי המלכותי, לחיל הנחתים המלכותי ולחיל האוויר המלכותי, התואר "מלכותי" אינו נכלל בשמו של הצבא הבריטי, זאת משום שהוקם מצירופן של יחידות נפרדות, שרבות מהן לא נשאו במקור את התחילית "רויאל".
תוכן עניינים
היסטוריה
עד מלחמת האזרחים האנגלית בשנת 1642, לא היה צבא סדיר או צבא קבע (Standing Army). הכוחות הסדירים היחידים שהיו לפני תקופה זו היו משמר מלוכה קטן ומספר יחידות של חייל מצב ששמרו על אתרים חשובים למונרכיה. החל מסוף המלחמה והרסטורציה של המונרכיה באנגליה בשנת 1661 נוצר גוף צבאי סדיר בשירות הממלכה, שנה זאת נחשבת לשנה בה נוצר צבא באנגליה, אך שנת הקמת הצבא הבריטי היא 1707 כאשר נוצרה הממלכה המאוחדת ואוחדו צבאות אנגליה וסקוטלנד.
המאה ה-17 ו-18

במאה ה-17 ובמאה ה-18 ניהלה בריטניה את מלחמותיה בעיקר כנגד האימפריות הגדולות של אירופה: ספרד, הולנד וצרפת. בתקופה זו עיקר המחלוקת היה על המושבות באמריקה ובקריבים, השליטה בהם והמסחר. במהלך המאה ה-18 נאלצה בריטניה גם להתמודד עם סידרה של מלחמות והתקוממויות פנימיות עם סקוטלנד ואירלנד, מלבד כל אלו, בריטניה החלה את המעורבות והשליטה שלה על תת-היבשת ההודית במהלך מספר מלחמות כנגד הממלכות השונות בהודו וצרפת ששאפה אף היא לשליטה באזור.
בתקופה זאת ניתן למנות בעיקר את המלחמות הבאות:
|
|
|
כיבוש הודו והמלחמות הנפוליאוניות
במלחמת שבע השנים, הנציגות הבריטית בהודו בצורת חברת הודו המזרחית הבריטית השיגה שליטה על אדמות ממלכות הודיות מידי הצרפתים, שליטה זו הציתה מספר פעולות צבאיות לאורך סוף המאה ה-17 עד אמצע המאה ה-18 שבבסיסם כיבוש אדמות הודו והבאתם תחת הכתר הבריטי. מלבד ניהול המערכה בהודו, הצבא הבריטי החל משנת 1793 לנהל מערכה יחד עם בנות בריתו כנגד הרפובליקה הצרפתית במלחמות הנפוליאוניות. מערכה זו סחפה אחריה את כל אירופה והצבא הבריטי השתתף בה באופן פעיל בעיקר החל משנת 1807, כאשר נפוליאון פלש לספרד והחלה המלחמה על חצי האי האיברי. במהלך המלחמה בספרד, המפקד על הכוחות הבריטים ארתור ולסלי הפך למפקד העליון על כוחות הברית של בריטניה ספרד ופורטוגל והצליח לדחוף את נפוליאון אל מחוץ לספרד.
הצבא הצרפתי הובס ונפוליאון נשלח לגלות בשנת 1814, משם הוא חזר והצליח להרכיב מחדש את צבאו עד שבשנת 1815, כאשר פלש לבלגיה נפגשו שני הצדדים לקרב קואטרה בראס המקדים ולבסוף לקרב ווטרלו שהביא לסיום המערכה כולה בניצחון בריטניה ובעלות בריתה.
המאה ה-19 "המאה האימפריאליסטית"
המאה ה-19 ובפרט מאה השנים בין 1815 (סוף המלחמות הנופוליאוניות) לבין 1914 (תחילת מלחמת העולם הראשונה), נחשבת המאה האימפריאליסטית באימפריה הבריטית. חלק מהתקופה אף נקרא התקופה הוויקטוריאנית על שם המלכה ויקטוריה שמלכה בין 1837 לשנת 1901. שתי השמות מתייחסים לתקופה בה האמיפריה הבריטית הרחיבה ושימרה במהלך מלחמות וקרבות אזוריים ברחבי האימפריה
את ריבונותה והשפעתה.
בתקופה זו עיקר מוקדי המריבות היו באפריקה כנגד מתיישבים אירופאים וכוחות שיבטיים מקומיים, הודו, ניו זילנד, קנדה, מזרח אסיה וסין, יריבות עם האימפריה הרוסית והשתתפות במספר מלחמות נקודתיות של מדינות אחרות.
בתקופה זו ניתן למנות את המערכות והמלחמות הבאות:
|
|
|
המאה ה-20
במחצית הראשונה של המאה ה-20, האימפריה הבריטית הייתה בשיא גודלה והחזיקה שטחים רבים. עד מלחמת העולם הראשונה היו מספר מערכות נקודתיות בעיקר באסיה, במלחמת העולם הראשונה לקחה בריטניה חלק פעיל יחד עם המדינות תחת שליטתה קנדה ואוסטרליה. ב-1939 בתחילתה של מלחמת העולם השנייה היו אלו אנגליה וצרפת שהובילו את הלחימה כנגד גרמניה באירופה, במשך המלחמה ועם כניסת ארצות הברית וברית המועצות היווה הצבא הבריטי כוח חשוב במלחמה כנגד הצבא הנאצי באירופה ואף לחם במערכה באוקיינוס השקט כנגד היפנים.
החל מסוף המלחמה, האימפריה הבריטית החלה לקטון בניפחה כאשר עוד ועוד מדינות קיבלו עצמאות, כך גם קטנה נוכחות הצבא הבריטי באזורים שונים בעולם. כתוצאה מכך, הצבא הבריטי הלך וקטן גם הוא במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20.
בתקופה זו ניתן למנות את המערכות והמלחמות הבאות:
|
מלחמת הבקלה (1958)
|
|
מבנה הצבא הבריטי
הצבא הבריטי מתחלק לצבא סדיר, צבא מילואים (Regular Reserves) וצבא בית (Territorial Army).
הצבא הבריטי בנוי כיום ברמה האופרטיבית מאוגדות (דיוויזיה) בעלות ייעודים שונים. אוגדות אלו כוללות חטיבות (בריגדות) מסוגים שונים בהתאם ליעוד האוגדה; החטיבות כוללות גדודים (Battalion), שיחידת האם האורגנית שלהם היא בדרך כלל רגימנט (Regiment). בצורה זאת, רגימנט שריון מסוים לדוגמה הכולל שני גדודים אינו מפקד על הגדודים בהתנהלותם המבצעית אלא מנהל אותם באופן מקצועי, כאשר משותף להם בסיס אם ובסיס אימונים. אך בשטח שני הגדודים יתחלקו וכל גדוד ישרת תחת חטיבה שונה.
עקרון הרגימנטים נעוץ במורשת הארוכה של הרגימנטים בצבא הבריטי. למרות השינויים הרבים שעבר הצבא נשמר איחוד היחידות ברמה המקצועית, אך הצרכים הטקטים של הצבא אילצו את החלוקה לשיוכים מבצעיים. עקרון זה אינו נכון לכל היחידות, וישנם רגימנטים בודדים המשרתים במלואם תחת חטיבה או אוגדה אחת.
בצבא הבריטי שתי אוגדות לוחמות, אוגדה 1 המשוריינת ואוגדה 3 הממוכנת. שתי אוגדות אלו מהוות את עיקר הכוח היבשתי של בריטניה, מלבד אלו, ישנן שלוש אוגדות מרחביות (2, 4 ו-5) אשר מפקדות על הבסיסים והכוחות באזורים בבריטניה עליהן הן אמונות, וכן אחראיות על בסיסי אימון.
האוגדה האחרונה, אוגדה 6, הורכבה מחדש בשנת 2008 כדי לשמש תשתית פיקודית לחילים הלוחמים מעבר לים ובפרט באפגניסטן.
סמל | דיוויזיה | יעוד | בסיס האם | חטיבות |
---|---|---|---|---|
![]() |
הדיוויזיה המשוריינת הבריטית הראשונה | משוריינת | הרפורד, גרמניה | חטיבה 7 (שריון), חטיבה 4 (ממוכנת), חטיבה 20 (משוריינת) |
![]() |
דיוויזיית חיל הרגלים הבריטית השנייה | מרחבית, אימון | קרייגהול, פאתי אדינבורו | חטיבות אימון וגיוס: חטיבה 15 (צפון-מזרח), חטיבה 38 (אירלנד), חטיבה 42 (צפון-מערב), חטיבה 51 (סקוטלנד) |
![]() |
דיוויזיית חיל הרגלים הבריטית השלישית | ממוכנת | בולפורד, סולסברי | חטיבה 1 (ממוכנת), חטיבה 12 (ממוכנת), חטיבה 19 (קלה), חטיבה 52 (חי"ר) |
דיוויזיית חיל הרגלים הבריטית הרביעית | מרחבית, אימון | אלדרשוט | חטיבה 2 (חי"ר), חטיבה 43 (חי"ר), חטיבה 145 (חי"ר) | |
![]() |
דיוויזיית חיל הרגלים הבריטית החמישית | מרחבית, אימון | שרוסברי | חטיבות אימון וגיוס: חטיבה 49 (מזרח), חטיבה 143 (מערב מידלנדס), חטיבה 160 (ויילס), חייל המצב קולצ'סטר |
![]() |
דיוויזיית חיל הרגלים הבריטית השישית | לוגיסטיקה, פיקוד | יורק | מפקדת אוגדה לתשתית פיקודית במערכה. |
דרגות הצבא הבריטי
ערך מורחב – דרגות הכוחות המזוינים הבריטיים
חוגרים ונגדים | |||||||||||
קוד נאט"ו | OR-1 | OR-2 | OR-3 | OR-4 | OR-5 | OR-6 | OR-7 | OR-8 | OR-9 | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סמל | אין סמל | ![]() |
![]() |
אין | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() | |
דרגה | טוראי | רב טוראי משנה | רב טוראי | סמל | סמל ראשון | נגד שני | נגד ראשון | ||||
שם באנגלית | Private | Lance Corporal | Corporal | Sergeant | Staff Sergeant Colour Sergeant |
Warrant Officer Class Two | Warrant Officer Class One | ||||
קיצור | Pte | LCpl | CPL | Sgt | SSgt | WO2 | WO1 | Cdr |
קצינים | ||||||||||||
קוד נאט"ו | OF-D | OF-1 | OF-2 | OF-3 | OF-4 | OF-5 | OF-6 | OF-7 | OF-8 | OF-9 | OF-10 | |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סמל | ||||||||||||
דרגה | צוער | לוטננט שני | לוטננט | קפטן | מייג'ור | לוטננט קולונל | קולונל | בריגדיר | מייג'ור גנרל | לוטננט גנרל | גנרל | פילדמרשל |
שם באנגלית | Officer Cadet | Second Lieutenant | Lieutenant | Captain | Major | Lieutenant Colonel | Colonel | Brigadier | Major General | Lieutenant General | General | Field Marshal |
קיצור | Lt2 | Lt | Capt | Maj | Lt Col | Col | Brig | Maj Gen | Lt Gen | Gen | FM |
אמצעי הלחימה בצבא הבריטי
נשק קל:
הנשק האישי המשמש את רוב חיילי הצבא הבריטי הוא רובה הסער מסוג SA80 ושלל הדגמים שלו.
מלבד הנשק האישי, בין כלי הנשק המשרתים את חיילי הצבא הבריטי ניתן למנות את האקדחים: בראונינג L9A1 ו-SIG226, נשק הקלעים L129A1, רובה הסער HK417, נשקי צלפים ממשפחת ארקטיק וורפר, נשק הצלפים בארט M82A1 והשוטגאן מסוג בנלי M4. בין כל הנשק הכבדים יותר ניתן למנות את כלי הנשק: מקלע ה-FN מינימי, דגם בריטי של מקלע המאג, מקלע כבד M2 בראונינג, מרגמות בקטרים 51, 60 ו-81 מ"מ, טיל נ"ט לאו וטיל נ"ט FGM-148 ג'אוולין.
רכב קרבי משוריין:
- צ'לנג'ר 2: טנק המערכה המתקדם בצבא הבריטי שמשמש ביחידות השריון הבריטיות.
- ווריור: נגמ"ש לחימה המשמש תמיכה ליחידות החי"ר הבריטיות.
- FV430: נגמ"ש מיושן יותר אשר משרת מאז שנות ה-60 את הצבא.
- נגמ"שי סיור קל: משפחה של נגמ"שי לחימה קלים ביניהם הF101 סקורפיון וה-F107 שימיטר.
- רכב משוריין קוגר: רכב 6X6 ממוגן כנגד מטעני צד.
- BVS10: נגמ"ש תוצרת שוודיה.
- AS-90: תותח מתנייע בשירות חיל התותחנים המלכותי הבריטי.
- תותח L118: תותח שדה.
- MLRS: משגר רקטות רב-קני מתוצרת ארצות הברית.
מלבד כלי רכב משוריינים אלו ישנם כלי רכב קלים מסוגים שונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
![]() |
---|
אתר האינטרנט הרשמי של הצבא הבריטי
- על הצבא הבריטי באתר הכוחות המזוינים
- ה. ו. גרין, בטליון הרגלים הטריטוריאלי - אימונו ותרגולו, מערכות 2, נובמבר 1939
המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה | ||
---|---|---|
כללי | חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • גירוש תל אביב • קו שתי העוג'ות • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית | |
קרבות | תעלת סואץ • קרב רומני • קרב מגדבה • קרב רפיח • עזה הראשון • עזה השני • עקבה • פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה • באר שבע • עזה השלישי • גבעות מע'אר • קרב עיון קרא • ואדי צראר • כיבוש ירושלים • קרב צליחת מעברות הירקון • מגידו • הקרב בנחל תרצה • כיבוש חיפה • קרב סמח' | |
יחידות | הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • הבריגדה הארצישראלית • הפרשים האוסטרלים הקלים | |
אישים | ארצ'יבלד מארי • אדמונד אלנבי • אחמד ג'מאל פאשה • אוטו לימן פון זאנדרס • פרידריך קרס פון קרסנשטיין • אריך פון פאלקנהיין • ג'ון פטרסון • זאב ז'בוטינסקי • יוסף טרומפלדור • טהאקור דלפט סינג | |
אתרים | בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים • בית הקברות ההודי בתלפיות • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה • בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה • בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה • עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • כיכר אלנבי • מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה • מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה • שלוחת הרכבת לכפר הוג' • מסילת הרכבת רפיח - באר שבע • מסילת הרכבת לכפר א-לובן | |
תוצאות | הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ | |
ראו גם | פורטל היישוב |