גניזת אירופה
גניזת אירופה הוא כינוי לקטעים רבים של כתבי יד עבריים שהשתמרו בספריות ובארכיונים באירופה בשימוש משני, בעיקר ככריכות לספרים או כתיקיות מסמכים.
שמה
הכינוי "גניזת אירופה" נטבע על ידי יעקב זוסמן, כפראפרזה על גניזת קהיר, על אף שבניגוד לגניזת קהיר, גניזת אירופה איננה "גניזה" במובנה ההלכתי כגניזת קהיר, ואף לא מקום אחד שבו רוכזו כל הקטעים, כבגניזה הקהירית.
רקע
במהלך ימי הביניים ותחילת העת החדשה, כאשר הנייר היה עדיין מצרך יקר, היה מקובל מטעמי חסכון לתלוש דפי קלף או נייר מחיבורים שאין בהם צורך ולהשתמש בהם לצורך כריכת ספרים אחרים[1] או להכנת תיקיות לאגוד בהן מסמכים. הדבר היה נפוץ גם לכתי יד שאינם עבריים. אלפי דפים כאלו נתלשו מכתבי יד עבריים (של ספרי קודש וכן של כתובות, גיטין ושטרות אחרים), לרוב לאחר שהספרים נבזזו או נשדדו מבעליהם היהודים[2]. תופעה זו בעיקר במדינות מרכז אירופה (גרמניה, אוסטריה, איטליה, שווייץ, ספרד, צ'כיה, צרפת, יוון והונגריה. תופעה דומה התקיימה גם בתימן), ונשמרו בארכיונים ציבוריים או פרטיים, ספריות ומנזרים. פעמים רבות, נחתכו הדפים כדי להתאימם לגודל הנצרך. לפעמים שרידים רבים מאותו עותק התגלו, ולעיתים דפים בודדים.
במקרים נדירים שימשו חלקי הקלף להכנת נעליים, עור לתופים, מחבט טניס ויצירות אומנות.
איסוף הממצאים ומחקרם
הידיעות על כתבי יד ששמורים בשימוש משני בספריות ובארכיונים במרכז אירופה החלו להגיע לידי חוקרי מדע היהדות בשלהי המאה ה-19. התייחסיות ראשונות אליהן מוצאים בשנת 1897 אצל מוריץ שטיינשניידר[3] ואחריו אצל הרב שמחה אסף[4].
בשנת1912 ניסו החוקרים יעקב נחום אפשטיין וזכריה שוורץ לכנס את כל הקטעים מהספרייה הלאומית בווינה.
בשנות השבעים והשמונים נאספו קטעים רבים מאיטליה.
פרופ' יעקב זוסמן גילה אלפי פריטים. הממצאים החשובים ביותר שגילה היו כתבי יד של "ספר ירושלמי", שהביאו לשחזור נוסחו ובכך לאישוש ההשערה אודות קיומו[5].
פרסומים
- מגנזי אירופה
- גניזת איטליה
לקריאה נוספת
- שמחה עמנואל, מבוא בתוך: "מגנזי אירופה" א, מקיצי נרדמים, ירושלים, ה'תשע"ה.
- שמחה עמנואל, "גניזת אירופה" ותרומתה למדעי היהדות בתוך "מדעי היהדות" חוברת 35 ה'תשנ"ה.
- חננאל מאק, על ספרו של שמחה עמנואל - מאמר ביקורת על "מגנזי אירופה", קתרסיס ס0טמבר 2106.
- חננאל מאק, להכין מחבטי טניס מכתבי יד עבריים, הארץ, דצמבר 2015.
- אברהם דוד ויוסף תבורי (עורכים), הגניזה האיטלקית, ירושלים ה'תשנ"ו.
- יעקב זוסמן, שרידי ירושלמי - כת"י אשכנזי : לקראת פתרון חידת "ספר ירושלמי", קבץ על יד, יב (ה'תשנ"ד) עמ' 120-1.
- מלאכי בית אריה, פאלימפסט מינכן: שרידי מגילה מלפני המאה, קריית ספר מג ה'תשכ"ח, עמ' 428-411.
- יוסף שצמילר, ביקורת על "מגנזי אירופה", ציון פא, ה'תשע"ו, 516-515.
- אברהם גרוסמן, מ'גניזת איטליה' שרידים מפירושי רבי יוסף קרא לתורה, פעמים 52 (ה'תשנ"ב), עמ' 36-16.
- Andreas Lehnardt and Judith OlszowySchlanger(eds.), Books within Books: New
Discoveries in Old Book Bindings: Studies in Jewish History and Culture, 42; ‘European Geniza’: Texts and Studies, 2), Leiden–Boston 2014,
קישורים חיצוניים
- מאגר "גניזת אירופה"
- שמחה עמנואל, סקירה על גניזת אירופה ומטמון שהתגלה שם, הרצאה מתוך "הכנס השלישי לעריכה תורנית של בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו".
- שמחה עמנואל, פירושים חדשים לכתובים מ"גניזת אירופה", הרצאה מתוך ימי העיון בתנ"ך שעל יד מכללת הרצוג, ה'תשע"ח.
- הגילויים והפרסומים מגניזת אירופה - אשכול בנושא מפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ראו שו"ת מהרשד"ם יורה דעה קפד; בית דוד יורה דעה קמה ושו"ת קול גדול סימן נה המתארים את הנוהג הנפוץ בעירם סלוניקי במאה ה-16. וראו גם בספר חסידים סימן קמב, "יוסף אומץ" לר' יוסף יוזפא האן נוירלינגן עמ' 276-275 ו"סדר ברכות" לרבי יחיאל ב"ר ידידיה מארפטשיק, דף ט עמוד ג.
- ^ לדעת קולט סירט, רבים מהדפים הללו נמכרו ביודעין לנוצרים, אך שמחה עמנואל מצמצם את חלקם של כתבי היד המכורים כדין. מקורות קדומים מזכירים כי כתבי היד נלקחו על ידי נוצרים במהלכן של פרעות.
- ^ במהדורה העברית: "הרצאות על כתבי יד עבריים", ירושלים ה'תשכ"ה, עמ' 18
- ^ באהלי יעקב, ירושלים ה'תש"ג, עמ' 23-21
- ^ יעקב זוסמן, שרידי ירושלמי - כת"י אשכנזי : לקראת פתרון חידת "ספר ירושלמי", קבץ על יד, יב (ה'תשנ"ד) עמ' 120-1.
