גריזלדה באטורי
גריזלדה באטורי או קריסטינה באטורי (בהונגרית: Griseldis Báthory, נולדה כ-Báthory Krisztina, בפולנית Gryzelda Batory, 1569 - 14 במרץ 1590 זמושץ) הייתה אצילה ואשת רוח הונגריה.
ביוגרפיה
נולדה לקרישטוף באטורי, שליט (ואידה) טרנסילבניה ושל הברונית ארז'בט (אליזבטה) בוצ'קאי (הבת של גיי'רג' בוצ'קאי ואחות השליט אישטוואן בוצ'קאי). בגיל 14, ב-12 ביוני 1583 נישאה ליאן זמויסקי, הקנצלר של פולין, יד ימינו של דודה, המלך סטפאן באטורי. למרות חינוכה הישועי נשארה עד סוף ימיה נאמנה לדת הלותרנית בדומה לסבתה ולאמה [1]. נודעה בהשכלתה ההומניסטית הרחבה ובשליטתה המצוינת בשפה הלטינית. התכתבה התכתבות עשירה בשפה זו עם בעלה, עם אחיה, אנדראש באטורי, ועם האציל הטרנסילבני יאנוש גאלפי.
גריזלדה באטורי נולדה בשם קריסטינה באטורי כילדה השלישית של המגנאט ההונגרי קרישטוף באטורי שומיוי, מנישואיו השניים לארז'בט בוצ'קאי. קיבלה גם את השם קריסטינה לכבוד סבתה, קריסטינה שויוק. אחיה הגדולים היו בלתזר באטורי (נפטר ב-1577), ומיקלוש באטורי. ב-1572 נולד לה אח, ז'יגמונט באטורי, לימים שליט טרנסילבניה. למדה מילדות לרכב במיומנות על סוסים. בילדותה התאמנה ברכיבה על סוס פוני שהובא במיוחד מטורקיה. התחנכה אצל מורים פרטיים, כולל ישועים.
נישואיה ליאן זמויסקי תוכננו על ידי הדוד שלה, מלך פוליו, סטפאן באטורי, עוד בשנת 1580, אך נדחו עד שנת 1582 כשמלאו לה 14. למרות נסיונותיו של המלך ושל הישועים, אחרי מות אמה בעיר קולוז'וואר בשנת 1581, התנגדה הנערה בתוקף להמיר את הדת הלותרנית בדת הרומית-קתולית. זמן קצר לפני חתונתה לזמויסקי בשנת 1583, שינתה הצעירה את שמה מקריסטינה לגריזלדה, יש אומרים שבהשפעת הרופא האנטי-טריניטריסטי, ג'ורג'ו ביאנדראטה, שנודע בפעילותו בטרנסילבניה ופולין. טקס הנישואים התקיים בקתדרלת וואוול בקרקוב והחתונה נמשכה עשרה ימים. גריזלדה הגיעה עם פמליה של אלף מאה אנשים. בשנת 1589 בחודש השביעי להריון, ילדה גריזלדה ילדה מתה. במרץ 1590 ילדה שוב תינוקת שנראתה בריאה. אך כעבור יום אובחנה האם עם אבעבועות שחורות ונפטרה שלושה ימים אחרי הלידה. כעבור ימים אחדים נפטרה גם התינוקת [2]. הלווייתה התקיימה ביוני 1589. אחרי מותה, בשם משפחתה, דרש אחיה הצעיר, ז'יגמונט באטורי, את דמי הנדוניה - 90 פורינט - בחזרה.
לקריאה נוספת
- I. Horn, Andrzej Batory, Warszawa 2010 (בפולנית)
- S. LeśniewskiJan Zamoyski. Hetman i polityk, Warszawa 2008
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
