גרשון (ג'ורג') גרי
ד"ר גרשון (ג'ורג') גרי (תר"נ, 1890 – כ"ה בטבת תש"ב, 14 בינואר 1942) היה רופא כירורג בארץ ישראל.
חייו
גרי נולד באלכסנדריה שבחבל ווהלין, אז ברוסיה. הוריו היו מנחם מנדל גרגוס, סוחר, וחנה לבית שוכמן. ב-1905 היגרה משפחתו לארצות הברית. גרי סיים לימודי רפואה באוניברסיטת בוסטון, ולאחר מכן התמחה בבית החולים היהודי בית ישראל בניו יורק. ב-1915 נשא לאישה את ברטה קרמר.
ב-1918 התנדב גרי לגדוד העברי האמריקאי והגיע איתו לארץ ישראל. עם שחרורו בשנת 1919 התמנה כמנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים הדסה בתל אביב, ולאחר מכן שימש במשרות דומות בבתי החולים של הדסה בצפת[1] ובירושלים.[2] ב-1927 התפטר מ"הדסה" בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה.[3][4]
במאורעות תל חי, ב-1 במרץ 1920, הגיע גרי לטפל בפצועים, והיה עם יוסף טרומפלדור בשעת מותו. בעדותו על האירועים, שפורסמה בכתב העת קונטרס ב-12 במרץ,[5] כתב גרי כי שאל את טרומפלדור איך הוא מרגיש, וטרומפלדור ענה "אין דבר, כדאי למות בעד הארץ".
בשנת 1928 התמנה למנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים שערי צדק. היה חבר הוועדה הרפואית שבדקה את גופות ההרוגים במאורעות תרפ"ט בחברון.
בשנת 1939 עבר לגור בגדרה והחל לעסוק בחקלאות. מאז חילק את חייו, מחצית השבוע עסק בחקלאות ובמחצית השנייה נסע לתל אביב לעיסוקיו הרפואיים.
גרי נפטר בירושלים בשנת תש"ב, והובא לקבורה בגדרה. המרפאה בכפר גלעדי נקראה על שמו.
לקריאה נוספת
- גרשון גרא, "ד"ר גרשון גרי", בספר אנשי "השומר" בחייהם ובמותם, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "גרשון (ג'ורג) גרי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2822
- ד"ר גרשון גרי לבית עולמו, דבר, 16 בינואר 1942
- ד"ר גרי - רופאם של מגיני תל חי, דבר, 21 בינואר 1942
- ז. אביגדור, ד"ר גרשון גרי ז"ל - שנה למותו, דבר, 5 בינואר 1943
- יד לרופא של מגיני תל חי, דבר, 18 באוגוסט 1943
הערות שוליים
- ^ מכתב תושבי צפת לד"ר גרי, דואר היום, 24 בנובמבר 1927
- ^ הניך שטיין, רשמים מהמחלקה החירורגית של בית החולים "הדסה" בירושלים, דואר היום, 17 ביוני 1927
- ^ להתפטרותו של הד"ר גרי מהדסה, דואר היום, 18 באוגוסט 1927 (מכתב ההתפטרות)
- ^ עוד להתפטרותו של ד"ר גרי, דבר, 19 בספטמבר 1927 (חליפת מכתבים)
- ^ מן הימים האחרונים. (מפי הרופא החבר ד"ר ג. גרי), קונטרס, כ"ט, כ"ב באדר תר"פ (12 במרץ 1920), עמ' 6.
