המרכז הרפואי זיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הרפואי זיו
ZivMedical.svg
מראה בית החולים מכביש 89
מראה בית החולים מכביש 89
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, מרכז הוראה ומחקר, בי"ס לאחיות
אוניברסיטה הפקולטה לרפואה בצפת
בעלים מדינת ישראל
מנכ"ל ד"ר סלמאן זרקא
היסטוריה
תאריך ייסוד 1910
שמות קודמים בית החולים רוטשילד
שירותים
מיטות 301
http://www.ziv.org.il/
גאוגרפיה
מיקום צפת
(למפת צפת רגילה)
Safed osm.svg
 
זיו
זיו

המרכז הרפואי זיו בצפת הוא בית חולים ממשלתי כללי אשר נועד לשירות תושבי הגליל העליון ורמת הגולן והמבקרים באזור. הוא נושא את שמה של מייסדת ארגון "ויצו", רבקה זיו.

המבנה המרכזי של בית החולים ממוקם בצידה הדרומי של העיר צפת. בבית החולים כ-300 מיטות אשפוז[1] והוא מפעיל מרפאות חוץ, בית יולדות ומחלקה פסיכיאטרית (במבנה נפרד).

מנהל בית החולים הוא ד"ר סלמאן זרקא.

היסטוריה

ב-1907 החלה הקמת בית חולים יהודי בצפת ביזמת הברון רוטשילד ובסיוע רפואי מקצועי מודרני של ההסתדרות הציונית הדסה. בית החולים נחנך ב-1912 ושירת את מושבות העלייה הראשונה הצפוניות, ראש פינה, יסוד המעלה, מחניים, משמר הירדן ומטולה. שני מבני בית החולים היו בצורת האותיות "ב" ו-"ח" והצוות הורכב מרופאים ואחיות שהובאו על ידי הדסה במיוחד מארצות הברית.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 החרימו שלטונות האימפריה העות'מאנית את בית החולים והפכו אותו לבית חולים צבאי (יחד עם בית החולים הסקוטי ששירת את האוכלוסייה הערבית המקומית ב"בית בוסל", שהפך לימים לבית הבראה). בשנת 1921 נפתח בית החולים שנית בחסות "הדסה" כבית חולים לחולי שחפת ובית יולדות. בין השנים 19241926 ניהל את בית החולים ד"ר משה קריגר. כבית חולים כללי לאזור נפתח בית חולים מנדטורי ממשלתי, אך הוא שירת בעיקר אוכלוסייה ערבית בעוד האוכלוסייה היהודית העדיפה להגיע לבית החולים "שוויצר" בטבריה.

בין השנים 19271948 ניהל את בית החולים לחולי ריאה, הד"ר פנחס וייל. סגנו היה הד"ר אברהם צפרוני[2]. רופא ריאות בכיר שהצטרף למחלקת ריאות ושחפת, בשנת 1947 היה הד"ר יוסף רקובר.

עם פרוץ מלחמת העצמאות פונו חולי השחפת לזכרון יעקב ובית החולים החל לשמש כבית חולים צבאי של כוחות הרפואה של ההגנה וצה"ל בראשות רופא מתנדב מאנגליה, ד"ר יעקב צימרמן. בית החולים פעל בתנאים קשים ללא חומרי הרדמה ותרופות. ב-1949 הפך בית החולים להיות בית חולים ממשלתי ישראלי, אך שימש בעיקר כבית יולדות ובית חולים פסיכיאטרי.

בין השנים 19621972 הוקם המבנה המודרני החדש של בית החולים, שתוכנן על ידי האדריכל משה זרחי[3]. ראש הממשלה גולדה מאיר פנתה למשפחת זיו והציעה לקרוא את בית החולים על שם רבקה זיו, נשיאת ויצו שנפטרה ב-1966 (בתמורה לתרומה). בית החולים הוטל כמעט מיד עם פתיחתו למלחמת יום כיפור וקלט מאות פצועים מקרבות רמת הגולן. בהמשך קלט את פצועי התקפות הקטיושות על הגליל, את פצועי מלחמת לבנון הראשונה ועוד, בנוסף לשירותו הכללי את התושבים והמבקרים באזור. בעת פעילות צבאית בלבנון היה בית החולים למוקד בעל חשיבות אסטרטגית משום שנמצא במרחק טיסת מסוק של דקות ספורות מזירת הקרבות.

בעת מלחמת לבנון השנייה הותקף בית החולים בירי טילים וספג פגיעות קטיושה ישירות. לדברי מנהלו טיפל בית החולים בכ-900 חיילים, יותר מכל בית חולים אחר בארץ, ובאזרחים רבים נפגעי מתקפת הטילים על צפון הארץ. גם חלק מעובדי בית החולים עצמו נפגעו בעת מילוי תפקידם. למרות זאת לא נמצא תקציב למיגון בית החולים[4]. כחלק מהפקת הלקחים הוחלט לתגבר את מערך הטראומה של בית החולים.

פרופ' אלכסנדר לרנר, ראש החוג לאורתופדיה בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, מומחה עולמי לפציעות מלחמה ואחד ממייסדי שיטת איליזרוב בארץ, מונה למנהל המחלקה האורתופדית[5], ובית החולים החל לקלוט באופן נדיר גם מטופלים מחו"ל[6].

בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, משנת 2013 ואילך, החל בית החולים לטפל בפצועים קשה, מורדים ואזרחים, אשר חצו את הגבול מסוריה במטרה לזכות בטיפול רפואי.

לקריאה נוספת

  • הרפואה, גיליון מיוחד : מרכז רפואי זיו, עורך אורח : ד"ר סלמאן זרקא, כרך 155, חוברת 4, אדר ב'-ניסן תשע"ו, אפריל 2016.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המרכז הרפואי זיו בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0