גשם גשם מטפטף
גשם גשם מטפטף הוא שיר ילדים שנכתב על ידי סבינה מסג (בשם העט עדולה),[1] שזכה לפרסום רב אחרי שג'יהאן ג'אבר, מורה לעברית מטייבה, שרה אותו לתלמידיה בליווי דרבוקה, במהלך שיעור ללימוד השפה העברית בפברואר 2017. האירוע תועד והופץ, והסרטון הפך לוויראלי.
מילות השיר
גשם, גשם, מטפטף...
גשם! גשם! איזה כיף!
לי קנו מעיל חדש...
והיום אותו אלבש!
בספר הילדים ממנו נלקח השיר נכתב "ועכשיו" אותו אלבש. בביצוע של ג'אבר היא השתמשה במילה "והיום". השיר המקורי, ובו שלושה בתים, פורסם לראשונה במוסף לילדים של "ידיעות אחרונות", ואחר כך נכללו שני בתיו הראשונים באנתולוגיה לשירי עונות השנה. כותרת השיר באנתולוגיה היא: "גשם! גשם! איזה כיף!".
פרסום השיר
ג'אבר ביקשה מאחד מתלמידיה להקליטה מבצעת את השיר במהלך השיעור, לצורך קבלת הערכה לימודית. היא שיתפה את הסרטון עם חברה קרובה, ולאחר מכן הוא הופץ בוואטסאפ לגורמים נוספים, ללא ידיעתה של ג'אבר. בעקבות כך הפך הסרטון לוויראלי תוך זמן קצר. לאחר מכן עלה הסרטון ליוטיוב והופץ גם בפייסבוק ובטוויטר. לאחר מספר שעות קיבלה ג'אבר שיחות טלפון רבות בנוגע לסרטון, והיא הופתעה לגלות על הפצתו. הסיפור סוקר בהרחבה בתקשורת, וג'אבר הוזמנה להתראיין בתוכנית שש עם עודד בן עמי. במסגרת הראיון היא ניגנה ושרה עם בן עמי שיר נוסף, "שיר העונות", שחיברה והלחינה סלעית פרידמן-בירן.[2] גם קטע זה הופץ ברחבי הרשת לאחר שידורו, וזכה למספר צפיות רב.
בראיון של ג'אבר עם עודד בן עמי על השיר היא הסבירה:
"היום כל העולם מדבר על העניין של הלמידה המשמעותית, העניין של הלמידה דרך משחקים, דרך מדרש תמונה, כל מיני דרכים כדי להקל על התלמידים בהבנת החומרים וגם בהטמעת המילים, במיוחד בשפות."
ביצועה של ג'אבר לשיר "גשם גשם מטפטף" זכה לחיקויים וגרסאות כיסוי רבות, שפורסמו ברשת.
לאחר פרסום הסרטון הוענק לג'אבר אות הצטיינות עבור שיטת הלימוד המוזיקלית שלה, על ידי ראש עיריית טייבה.[3]
בעקבות הפרסום, ג'אבר התארחה בבית הנשיא ופגשה את נשיא המדינה רובי ריבלין. הנשיא אמר בדבריו ש"אפשר לגשר בין תרבויות שונות, ולכבד את התרבות האחרת, וכדי לכבד את התרבות האחרת צריך להכיר אותה קודם". בסיום המפגש היא העניקה לו דרבוקה במתנה והם ניגנו ושרו יחדיו את השיר "משנכנס אדר".[4] בפברואר 2018 השתתפה בקמפיין של משרד התחבורה לעידוד חגירת חגורות בטיחות במגזר הערבי.[5]
תגובות על הסרטון
הוויראליות של השיר בביצועה של ג'אבר התקבלה בתגובות מעורבות.
בנאום בן דקה של חבר הכנסת יהודה גליק במליאת הכנסת קרא גליק להוקיר את המורה על פועלה ללימוד העברית.[6]
העיתונאי עודה בשאראת תיאר את השיר כ”שיר אנושי שדומה למשב רוח רענן בהוויה הלא אנושית שבה אנו חיים” וציין ”בשיר אחד, פשוט ונפלא, היא מנפצת לרסיסים את הסטריאוטיפ ששונאי האחר שקדו שנות דור לטפח. מתברר שג'יהאן לא רק שאינה שונאת יהודים, אלא היא אוהבת השפה העברית ומנסה להנחיל אותה, בדרך הכי כיפית שאפשר, לילדים הערבים”.[7]
עמיתיו של בשאראת ב"הארץ" ראו את התקבלות השיר באור אחר. אריאנה מלמד כתבה: ”כשמבטא מעורר צחוק, לעולם יהיה זה צחוקו החלול של הגזען הקטן”,[8] והסאטיריקן סייד קשוע כתב: ”זוהי ויראליות חולנית שסיבתה העיקרית היא התאווה הישראלית להרגשת עליונות, הצלחה שנעוצה ברצון לראות את הערבי כנחות. ... כשראיתי לראשונה את הסרטון של המורה מטייבה הזדעזעתי מאופן לימוד העברית לעוללים, שחוזרים במקהלה אחרי שגיאות המורה, שגיאות שילוו אותם לעד, ידגישו את זרותם וישמשו מקור לעג לישראלי הממוצע, בדיוק לפי ספר ההוראות של כובש־נכבש, של יליד וזר.”[9]
קישורים חיצוניים
- תרזה זיסמן, מהכיתה בטייבה לבית הנשיא: "רוצה להיות אנונימית", באתר mako, 8 במרץ 2017
איריס מימון, דוקי דוקי יא טובול, באתר הארץ, 2 במרץ 2017- גילי רעי, כשהעברית פוגשת את הדרבוקה, באתר mako, 2 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ סבינה מסג, גשם, גשם, מטפטף, באתר הארץ, 30 במרץ 2017
- ^ ליאור פלג, מי עומד מאחורי השירים ששברו את הרשת?, באתר ישראל היום, 27 בפברואר 2017
סלעית פרידמן-בירן, מכתב למורה הערבייה על סכסוך שלא היה, באתר פייסבוק - ^ צפו: המורה מטייבה מקבלת אות הצטיינות על שיטת הלימוד שלה, באתר "סרוגים", 28 בפברואר 2017
- ^ חסן שעלאן ואיתמר אייכנר, צפו: הנשיא ריבלין והמורה מטייבה שרים ומתופפים, באתר ynet, 08.03.17
- ^ אודי עציון, ג'יהאן ג'אבר מככבת בקמפיין חגורות בטיחות במגזר הערבי, באתר "ידיעות אחרונות", 17 בפברואר 2018
- ^ יקי אדמקר, "גשם גשם מטפטף" גם בכנסת: המורה מטייבה זכתה לכבוד במליאה, באתר וואלה!, 27 בפברואר 2017
- ^ עודה בשאראת, "גשם גשם מטפטף" מאהבת אדם, באתר הארץ, 28 בפברואר 2017
- ^ אריאנה מלמד, גשם גשם מיטפטף - יא, ערביה, איזה צחוקים!, באתר הארץ, 1 במרץ 2017
- ^ סייד קשוע, המורה מטייבה לא מלמדת עברית מתוך אהבה, באתר הארץ, 2 במרץ 2017
