סבינה מסג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. סבינה מסג (או בשם העט שלה לספרות ילדים, עדולה; נולדה ב-26 בנובמבר 1942) היא משוררת עברית, מתרגמת עורכת וסופרת לילדים.

ביוגרפיה

סבינה בן-בשט נולדה בסופיה בירת בולגריה בשנת תש"ג 1942. עלתה ארצה עם הוריה שהתיישבו ביפו בשנת 1948. לימים עברה המשפחה לבת ים. הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ושרתה בחיל האוויר. השלימה לימודי ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.

ספרה הראשון יצא לאור כאשר הייתה בת ארבעים וזכה בפרס ספר הביכורים של בית הסופר. מאז פרסמה קובצי שירה ותרגומי שירה, זכתה בפרסים רבים ואף החלה לכתוב שירה לילדים בשם העט עדולה. זכתה בפרסים רבים על שירתה למבוגרים וילדים, בין היתר: פרס זאב לספרות ילדים (שנת 2000), פרס ראש הממשלה (תשע"ה), פרס לאה גולדברג (2015), פרס היצירה המקומית מטה אשר (2015) ועוד.

בין תרגומיה שני מפעלי תרגום חשובים, ספריהם של סילביה פלאת וטד יוז.

ב-2007 הוציאה חוה אלברשטיין אלבום שכלל שירים רבים של עדולה שהלחינה בשם "שביל החלב – שירי ערש". ובשנת 2011 יצא באלבום "ילדת טבע" שכולו שירים של עדולה.

ב־2017 התפרסם שיר הילדים שכתבה, "גשם גשם מטפטף", בעקבות סרטון ויראלי[1].

משפחה

מסג הייתה בת זוגו של הצייר אהרון מסג (1942-2018), משנת 1963, כאשר נפגשו בעת שירותם בחיל האוויר, ועד למותו במרץ 2018[2]. לזוג שלושה ילדים.

מסג מתגוררת בכליל[3].

ספרי ילדים שכתבה בשם העט "עדולה"

  • היום אני אינני, שירים, כתבה: עדולה, ציירה: מיכל זיו, מסדה, גבעתיים, 1982.
  • ‫תמיד יש ילד שמביט למעלה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1987.
  • העיפרון שלי הוא אניה, ציירה: רות צרפתי, מסדה, גבעתיים, 1986.
  • הבית בקצה המושב (תל אביב: ספרית הפועלים, תשנ"ג 1992) איורים: אהרן שבו, זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער
  • מי אוהב אותי?, מאת עדולה, איורים: טיה סטרימבנד, הקיבוץ המאוחד, 1990.
  • יום יום שיר, יום יום חג, מאת עדולה, איורים: אהרן שבו, ספרית מעריב, תל אביב, תש"ן 1990.
  • נגלוש בחרמון נשוט בכנרת, מאת עדולה, איורים: טניה רויטמן, הקיבוץ המאוחד, 1994.
  • חתול בגשם, עדולה, צייר: אהרן שבו, עם עובד, תשנ"ב 1992.
  • איש הזמן: שירי חגים ועונות לילדים (גבעתיים: מסדה, 1987) איורים: יוסי וקסמן
  • הבית שלנו (תל אביב: עם עובד, תשנ"ד 1994) איורים: אורה איל
  • החתול שרציתי לכתוב עליו שיר (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ז 1997) איורים: אלונה פרנקל
  • כאן אני גר (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 1997) איורים: נורית צרפתי
  • פרח כחל על הלב: שירי ארץ-ישראל לילדים (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 1998) איורים: אבנר כץ
  • מילים מלטפות, עדולה (קריית גת: הוצאת קוראים, 2002) איורים: מיכל אפרת
  • צעצועים, מאת עדולה, איורים: הדס ודייוויד הול, תצלומים: עדי אדר, עורכת: דלית לב, עם עובד, תל אביב, תשס"ה 2005.
  • שאלות לא קלות, מאת עדולה והפסיכולוג פרופ' עמירם רביב, הוצאת אח, חיפה, 2006.
  • ילדת טבע דיסק עם ספרון בשיתוף חוה אלברשטיין שביצעה והלחינה, (2011 nmc)
  • מה נעים להיות בחוץ (הקיבוץ המאוחד, 2012) איורים: הילה חבקין
  • לגור על כדור (עם עובד, ינואר 2016) איורים: שמרית אלקנתי

ספרים שתרגמה

למבוגרים

לילדים

ספרי שירתה של סבינה מסג

  • קולות משק, שירים, צ'ריקובר, 1984.
  • הבית במגדל, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1987.
  • מושב, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1991.
  • ימי מנזר, צילומים תמר שר, שוקן ירושלים, 1997.
  • והים הזה, ים כנרת, צילומים: שרון טרבלסקי, ערכה לאה שניר, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998.
  • כליל, שירים, ציורים אהרון מסג, אבן חושן, רעננה, 2003.
  • מונוגמיה עילית, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2009.
  • ישר מן השטח, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, ומוסד ביאליק, 2014.
  • אקופואטיקה, עתון 77, גיליון 357–358, חשוון תשע"ב, אוקטובר-נובמבר 2011.


פרס 'כליל' לאקופואטיקה - שירה בעריכת סבינה מסג

  • עיר ותנוחת ההר, כתיבה מאיה ויינברג, עריכה סבינה מסג, זוכה פרס 'כליל' לאקופואטיקה תשע"ח, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2018.
  • לדובים שהיו כאן פעם, כתיבה צוריאל אסף, עריכה סבינה מסג, זוכה פרס 'כליל' לאקופואטיקה תשע"ט, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2019.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד סבינה מסג, גשם, גשם, מטפטף, באתר הארץ, 30 במרץ 2017
  2. ^ "מונוגומיה אהובתי: ראיון עם סבינה מסג" nrg, תמי זר, 23 באוגוסט 2009
  3. ^ "חיי סבינה" הארץ, אביבה לורי, 13 בינואר 2004
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0