גשר שרונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גשר שרונה
חנוכת גשר שרונה על מעבר מוסררה 1898
גשר שרונה. נקודת ציון בת זמננו: מתחת לגשר הצפוני של מחלף ארלוזורוב
מידע על המבנה
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1898
סיום הבנייה 1898
שימוש חציית ואדי מוסררה הוא נחל איילון טרם הוסט אפיקו לתעלת האיילון
קואורדינטות 32°04′56″N 34°47′59″E / 32.082356°N 34.799833°E / 32.082356; 34.799833
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
גשר שרונה
גשר שרונה


צילום אווירי של הטייסת הבווארית ה-304 הגרמנית מ-13.8.1918[1]:
צפונית מזרחית לגשר בצד הימיני התחתון ממוקם פרדס גולדברג, הכתם הכהה הנתחם בפיתול הלולאה התחתון שבשמאל הצילום.
חלקו הימיני של הקו הישר של הפיתול שיושר בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא רחוב חרוזים ברמת גן ומצפון לו "יער בראשית" שבפארק הירקון.
הקו הישר מעל הפיתול לכיוון חלקו העליון של הצילום הוא שבע טחנות, על גדות נחל הירקון, ומימין לטחנות מה שנראה כלוע הר געש הוא תל ג'רישה.
בין התחנות לתל ממוקם מה שידוע כיום כחווה.
משמאל לטחנות בסיס המתחם המכונה 'ראש הציפור' שבקצהו ולא נראה בצילום מפגש נחלי האיילון והירקון
הצרה של התמונה העליונה:
ערוץ הואדי נמתח ממזרח למערב, מימין הגשר לשמאלו, לעבר נקודת המפגש עם נחל הירקון.
עשרות מטרים מצפון לגשר מזלג דרכים: הדרך ימינה היא ציר ז'בוטינסקי- דרך פתח תקווה בתל אביב-יפו, ושמאלה היא דרך אבא הלל סילבר ברמת גן של ימינו. הכתם הכהה הוא חלקו הדרומי של פרדס גולדברג

גשר שרונה היה גשר ברזל שהוליך את כביש יפו-שכם מעל ואדי מוסררה (כיום, נחל איילון) במעבר מוסררה צפונית מזרחית למושבה שרונה[3]. הגשר הונח על ידי העות'מאנים ב-1898. מלבדו היה גשר ברזל נוסף על נחל שילה. נקודת ציון בת זמננו: רחוב מנחם בגין ברמת גן מתחת לגשר הצפוני של מחלף ארלוזורוב.

היסטוריה

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

ביום רביעי, י בחשון תרנ"ט, 26 באוקטובר 1898 רכבה הפמליה המלכותית מחיפה בדרכה ליפו. "מחיפה עבר וילהלם במרכבה לאורך השרון, על גשרים מיוחדים שנבנו לכבודו על נחל מערות, על נחל דליה (דיפלה) ובשפך נחל תנינים, והם קיימים עד ימינו".[4] בערבו של אותו היום חנתה השיירה בחאן בורג'[5], כיום ממערב לבנימינה.[6] למחרת היום חצתה השיירה "את הירקון בג'יסר אל הדאר, כדרך שעשו זאת יהודית ומשה מונטיפיורי כשישים שנה קודם לכן.[7]‏ ואילו על ואדי מוצרארה כבר המתין להם הגשר הרביעי בסדרת "גשרי הקייזר""[8], בפי העם "גשר מוסררה" ולימים במפות המנדט גשר שרונה.

במלחמת העולם הראשונה

מסוף 1917 חצתה מסילת הברזל הצבאית הצרה הבריטית[9] מנמל יפו ל'גבעת ג'נקינס'[10] את גשר שרונה והמשיכה בדרך אבא הילל עד לגדה הדרומית של הירקון. המסילה חצתה את הירקון על גשר באזור עשר טחנות, מול ח'ירבת הדרה ופנתה צפון-מערבה לעבר 'גבעת ג'נקינס' על בסיס דרך הרצליה עם הסתעפות לכיוון שייח מוניס.

תקופת המנדט

ראשיתה של עיר גנים

כשנה לאחר כינונו של ממשל אזרחי בריטי בארץ ישראל בח' באדר ב' תרפ"א שבו אנשי אגודת עיר גנים למלאכת המשא והמתן על קניית הקרקע. באביב תרפ"א החלו אנשי האגודה ברכש ציוד מעודפי הצבא הבריטי. נשקלה רכישתו[11] או חכירתו של חלק מתואי מסילת הברזל הצבאית הבריטית ששמשה רכבת קלה בימי המלחמה, וקישרה בין יפו לשטח המיועד לבניה, וכן קרונות וקטר, לטובת הובלת חומרי בניין ליישוב המתוכנן. באסרו חג פסח תרפ"א אף הספיקו חלוצי עיר גנים לנצל את תואי הרכבת לנסיעה אזרחית חגיגית ויחידה שיצאה מתחנת הרכבת תל אביב, חלפה מדרום לשרונה וחצתה את ואדי מוסררה על גשר שרונה לעבר אדמות עיר גנים בגדה המזרחית של הואדי, מתחם הבורסה של היום. למחרת היום פרצו מאורעות תרפ"א ושוב הואטה המלאכה. תוכניות הרכישה/חכירה של התואי והציוד לא הבשילו לכדי מעשה ועד לפירוקה בשלהי 1922 נגררו על המסילה קרונות שהובילו חומרי בניין לבניית עיר גנים ושכונת בורוכוב, לימים, גבעתיים, על ידי סוסים ופרדות.

לאחר קום המדינה

גם הגשר המנדטורי וגם הגשר בשנותיה הראשונות של המדינה ניצבו באותה הנקודה בגובה נמוך של כשלושה מטרים מעל ערוץ האיילון כך שבחורפים גשומים הוצף הגשר ולא התאפשרה עליו התנועה. הואיל וברבות השנים הוסט מסלול האיילון, מימי הנחל נותבו לתעלת האיילון ומחלף ארלוזורוב נבנה מעליו, זורמת כיום התנועה ברחוב מנחם בגין ברמת גן למרגלות מתחם הבורסה על בסיס הואדי - מעבר מוסררה ההיסטורי.

הערות שוליים

  1. מתוך הארכיון הבווארי - אוסף פלשתינה
  2. למעשה לא במקומו אלא כמה מטרים מעליו
  3. לאישוש הזיהוי ראו: "The changing land between the jordan and the sea aerial photographs from 1917 to the present", Benjamin Z. Kedar, עמוד 100–101. זיהוי המקום כיום: "גשר ברזל נוסף הוא גשר שרונה שבמקומו[2] נמצא כיום הגשר הצפוני של מחלף ארלוזורוב המחבר את דרך בגין בתל אביב לציר ז'בוטינסקי ברמת גן", שמואל אביצור, התפתחות הרכבת בא"י, חומר רקע לכנס, המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית, 1987
  4. ז. וילנאי, "אריאל, "אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל", עם עובד/תרבות וחינוך, כרך ב, ג-ז, תל אביב, 1977, ע"מ 2005
  5. בציון הזיכרון שנקבע על כותלו של הבורג' של בנימינה נכתב: "כאן חנה הקיסר הגרמני וילהלם השני, בבואו לארץ לפגוש את הרצל" בפורום 'טיול בעיר' בפורטל תפוז
  6. ז . וילנאי, מדריך ארץ ישראל — תל אביב, השרון והשפלה, "תור" [תל אביב] תש"א, ע"מ 81
  7. "השכמנו היום [ביפו] לפני השעה השישית... ובמשך שעה באנו אל גשר אבנים אשר כמעט נחרב. וכאשר עברנו את נהר פַּטְרַס באנו בשעה התשיעית אל קבר אללה אבן עלים". אַבּוּ בֻּטְרֻס, שיבוש השם אנטיפטריס - אפיקו העליון של הירקון בפי הערבים. עלי אִבְּן עוּלַם, הוא סידנא עלי בחוף נוף ים של היום.
  8. עורכים: גבריאל ברקאי ואלי שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ליקוטי ארץ-ישראל, ירושלים, הוצאת ספרים אריאל, תשס"א - 2001, ע"מ 93
  9. מפה צבאית בריטית בה מופיעה המסילה
  10. בין ג'ליל לרמת השרון - גבעה 216 במפות הבריטי
  11. אילן גל-פאר, הרכבת ל"עיר גנים": פרשה מראשיתן של רמת גן ושכונת בורוכוב, אריאל, חוברת 147–148, 2001

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0