גת חפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
12 staemme israels heb.svg

גַּת חֵפֶר או גַּת הַחֵפֶר היא עיר, המוזכרת בתנ"ך.

על פי ספר יהושע היא נמסרה לנחלת שבט זבולון:[1]

”וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד: וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה:”

העיר מוזכרת בספר מלכים, כאתר הולדתו של הנביא יונה בן אמיתי שעליו מסופר בספר יונה; אשר הושבה לתחום השליטה הישראלי על ידי מלך ישראל, ירבעם בן יואש:[2]

”בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה: ... הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר:”

הירונימוס, אשר פעל באירופה ובארץ ישראל במפנה המאות ה-4-ה-5, זיהה את גת חפר בסמוך לציפורי, בספרו "מקומות האתרים העבריים ושמותיהם" (Liber De Situ Et Nominibus Locorum Hebraicorum); וזיהוי זה אומץ אצל חלק מהחוקרים במאה ה-20. זיהוי נוסף שהתקבל, הוצע בתל א-זרְעְ (או חִרבת א-זֻרַאעַ) ליד משהד; באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו חרסים מהתקופה הישראלית.[3]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י'-י"ג.
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוקים כ"ג-כ"ה.
  3. ^ ראו: אברהם נגב, הערך: גַּת חֵפֶר, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 208.