דאכשטיין
 | |
| הדאכשטיין וימת גוסאו הקידמית מכיוון צפון-מערב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 2,136 מטר |
| מיקום | מדינות שטיריה, אוסטריה עילית וזלצבורג |
| רכס הרים | האלפים הגיריים הצפוני |
| העפלה ראשונה | 1832, על ידי פטר גאפמאיר |
| קואורדינטות | 47°28′32.5″N 13°36′23.2″E / 47.475694°N 13.606444°E |
 | |
| כנסיית קריפנשטיין | |
| מדינה |
 אוסטריה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 3, 4 | |
הדאכשטיין (גרמנית Dachstein - "אבן גג") או רכס הדאכשטיין (Dachsteingebirge) הוא מסיב הרים באוסטריה המגיע לפסגתו בהוהר דאכשטיין (Hoher Dachstein - "אבן הגג הגבוה") שגובהה 2,995 מטר. האזור שוכן בתחומן של מדינות אוסטריה עילית, שטיריה וזלצבורג, עובדה שהעניקה לו את הכינוי "הר שלוש המדינות" (Drei-Länder-Berg).
גאוגרפיה וגאולוגיה
פסגת המסיב היא השנייה בגובהה ברכס האלפים הגיריים הצפוני החוצה את אוסטריה במרכזה ממזרח למערב. אורכו של המסיב הוא 30 ק"מ ורוחבו 20 ק"מ, והוא מגיע לשיא גובהו בצידו הדרומי והדרום-מערבי. בעוד שחלקו הצפוני של המסיב משתפל בהדרגה לכיוון הזאלצקמרגוט ורכס טוטס, צידו הדרומי תלול ומסתיים בקיר מאונך הצולל אל קרקעית עמק נהר אנס, בהפרש גבהים של 2,136 מטר, המדורג שמיני בהרי האלפים.
הדאכשטיין עשוי אבן גיר הקרויה על שמו (Dachsteinkalk) והוא נוצר בטריאס. מאז התעצב המסיב בתהליכים קארסטיים מתמשכים, והוא עשיר במערות הידועות שבהן הן מערת הממוטה (Mammuthhöhle), מערת הירלץ (Hirlatzhöhle) ומערת אייסריזן (Eisriesenhöhle). עוד ידוע המסיב במאובנים שנמצאו בו.
קרחונים אינם נפוצים ברכס האלפים הגיריים הצפוני, אך בדאכשטיין שלושה קרחונים גדולים - קרחון האלשטאט (Hallstätter Gletscher), קרחון גרוסר גוזאו (Großer Gosaugletscher - "קרחון גוזאו הגדול") וקרחון שלאדמינג (Schladming glacier). שלושה אלה הם הקרחונים הגדולים ברכס, והצפוניים והמזרחיים ביותר ברכס האלפים כולו. קיימים מספר קרחונים קטנים יותר כמו קרחון קליינה גוזאו (Kleine Gosaugletscher - "קרחון גוזאו הקטן") וקרחון שניילוך (Schneelochgletscher - "קרחון חור השלג"), ואלה כמו גם הקרחונים הגדולים נסוגים במהירות ועתידים להיעלם לחלוטין בקצב הנוכחי בתוך 80 שנים.
הטיפוס אל ההר
פסגת הדאכשטיין נכבשה לראשונה ב-1832 על ידי פטר גאפמאיר, ושנתיים לאחר מכן הוצב צלב עץ על הפסגה. ב-14 בינואר 1847 הגיע פרידריך סימוני אל הפסגה לראשונה בחורף. שתי ההעפלות נעשו מכיוון צפון, בעוד שההעפלה הראשונה אל ההר מדרום נעשתה רק ב-22 בספטמבר 1909. מאז הפך הטיפוס אל ההר לפופולרי.
קישורים חיצוניים
  | |
|---|---|
|
